אאא

פרק א': מפורסם הפיוט המרגש 'וּנְתַנֶּה תֹּקֶף' שנאמר בראש השנה וביום הכיפורים:

"וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם

מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת

מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ

מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ

מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה

מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא

מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה

וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה

מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה!"

מחבר הפיוט רבי אמנון ממגנצה היה עשיר גדול והמלך והשרים שכנעוהו להתנצר רח"ל, עד שיום אחד לאחר הטרדות והצקות רבות אמר להם 'תנו לי לחשוב שלושה ימים', ולאחר מכן התחרט על 'לשון הספק' כאילו שקל בדעתו לכפור בדת היהודית חלילה.

 תפילת "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף" בישיבת "בית מתתיהו" • הקלטה (צילום תמונה: שאטרסטוק)

לכן אמר רבי אמנון למלך שיחתוך את לשונו, ולבסוף החליט לקצוץ את ידיו ורגליו.

אין ילד יהודי שלא גדל על סיפור זה: רבי אמנון הגיע במיטת חוליו בראש השנה לבית הכנסת, שם התחזן באוזני הציבור את 'וּנְתַנֶּה תֹּקֶף', ומיד נפטר. המעשה הזה נכתב על ידי רבי יצחק ב"ר משה מוינה בספרו 'אור זרוע' לפני כשמונה מאות שנים.

"אין ספק שלתחושת הרוממות המיוחדת המצויה בעת אמירת 'ונתנה תוקף' תורמת גם הידיעה על מקורו העילאי של פיוט זה: רבי אמנון ממגנצה ומעשה קידוש ה' שלו". משפט זה הובא במאמרו של ד' רובניץ, מוסף שבת קודש 47, כ"ו באלול, פרשת ניצבים תשפ"א, שכתב בהרחבה על מקור הפיוט.

ברם, מסתבר שיש כאלו שמפקפקים במסורת הזו; צמד החוקרים פרופ' שולמית אליצור מהחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, וד"ר מיכאל רנד, בלשן וחוקר פיוט, מאוניברסיטת קמברידג'. בספרם 'רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים לראש השנה' נטען שלא רבי אמנון ממגנצה חיבר את 'ונתנה תוקף'.   

דבריהם הובאו במאמרו של ד' רובניץ במוסף שב"ק בעיתון 'יתד נאמן', שכתב 'ובדבריהם נעזרנו כאן' (שמם של הפרופ' והד"ר הובא במינימום הנדרש: ש' אליצור ומ' רנד, ובהשמטת תוארם האקדמאי).

ציטוט מהכתבה ב'יתד נאמן': "סוגית 'בעלותו' על הפיוט ונתנה תוקף צריכה עיון רב.. זה מכבר שחדי העין הבחינו שסגנונו של הפיוט 'ונתנה תוקף' הוא קדום ביותר ואינו מתאים לתקופה שאליה משתייך רבי אמנון ממגנצה". 'הסתברות גבוהה' נכתב ביתד נאמן שאת 'ונתנה תוקף' כתב הפייטן ינאי[1] שפעל לפני אלף וחמש מאות שנה בארץ ישראל.

בסוף מאמרו של ד' רובניץ ביתד נאמן נטען שהמקורות על רבי אמנון ממגנצה דלים: "איש אינו יודע מי הוא ומי היא משפחתו". בנוסף, השם אמנון לא היה מצוי בשנים אלו במגנצה, אלא רק באיטליה.

מאמרו מסתיים במשפט: "ברור שזהותו של רבי אמנון עדיין זקוקה לבירור ולגילוי פרטים נוספים, ולו בכדי להוציא מלבם של מפקפקים שמטילים ספק בנכונות סיפור מופלא זה".

יש לציין שמאז הקמתו, מדור 'היסטוריה ואקטואליה' ב'כיכר השבת' 'שוחט פרות קדושות' במגוון נושאים המעניינים את גולשי האתר החרדי הגדול בעולם. אולם ישנם מנהגים שלא העזנו לגעת בהם, כגון טענות החוקרים שלא רבי אמנון ממגנצה חיבר את 'וּנְתַנֶּה תֹּקֶף'.

המשך יבוא...

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]

[1] ייני