לאחרונה ביקרתי בזבח פסח של השומרונים בהר גריזים, שם שוחחתי עם אחד הכהנים שאמר לי שגם השומרונים מחכים ומצפים לגילוי פרה אדומה שתטהר אותנו מטומאת מת.
הפרה האדומה היא אחת החידות הגדולות של התורה - מצווה שחז"ל כינו "חוקה" שאין לה הסבר שכלי. עורה ואפרה שימשו לטיהור מטומאת מת, הטומאה החמורה ביותר בהלכה.
תהליך ההכנה היה מורכב: פרה שמעולם לא עלה עליה עול, ללא מום, אדומה לחלוטין - אפילו שתי שערות שחורות פוסלות אותה. הכהן שחט אותה מחוץ לירושלים, שרף את כולה, ואפרה נאסף ונשמר. כשאדם נטמא במת, הזו עליו מי חטאת, תערובת של אפר הפרה ומים חיים. הפלא שבמצווה: המטמא נטהר, והמטהר עצמו נטמא. המשנה במסכת פרה מונה תשע פרות אדומות שנעשו מימות משה רבנו ועד חורבן בית שני. הרמב"ם מבאר שהפרה העשירית תיעשה בידי המשיח.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
פרה אדומה בדורנו - ניסיונות גידול ואיתור
מאז חורבן בית שני לא נעשתה פרה אדומה. הרמב"ם קבע שהפרה האחרונה נשרפה בידי ישמעאל בן פיאבי הכהן הגדול.
בשנת תשנ"ז נולדה פרה אדומה ברפת בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים. הדבר עורר התרגשות רבה ואנשים רבים הגיעו לצפות, אך לאחר חודשים אחדים הופיעו בזנבה שתי שערות לבנות, ונפסלה.
בשנת תשע"ג ניסה מכון המקדש גישה שונה. הוא ייבא מנברסקה עדר של 500 פרות אנגוס אדומות לעמק הירדן, בסיועו של מטיף נוצרי ממיסיסיפי, ובחן אפשרות לגדל מהן פרה תמימה. הניסיון לא הוכיח את עצמו.
באלול תשפ"ב חמש פרות אדומות הוטסו מטקסס לישראל - תרומתם של בעלי חווה נוצרים אוונגליסטים. כ-300 איש הגיעו לנמל התעופה בן גוריון לצפות בהגעתן, והפרות הועברו לחוות גידול באזור בית שאן. הפרות גדלות במרכז מבקרים בתל שילה.
אגב, לטענת חוקר השומרונים הרב משה גאסטר, הכינו כהני השומרונים פרה אדומה בשנת 1358 לספירה - וזאת בניגוד לדעה הרווחת שמאז החורבן לא נעשתה כלל. ואולי לא במקרה פגשתי כהן שומרוני בהר גריזים שאמר לי בפשטות שגם הם מחכים לפרה האדומה שתטהר את עם ישראל.
אלא שהאתגר האמיתי במצוות פרה אדומה אינו עצם איתור פרה אדומה, ואפילו לא הכשרת כהן טהור שמעולם לא נטמא. האתגר טמון בהכרעות הלכתיות בשאלות שלא דנו בהן במהלך אלפיים שנה.
לאחרונה נערך כנס בנושא פרה אדומה לרגל פתיחת בית מדרש שמטרתו להגיע למסקנות הלכתיות בתחום זה ולהציגן בפני חכמי הדור. בית המדרש הוקם כחלק ממהלך רחב היקף של גוף חדש הנקרא "המכון הלאומי לחקר פרה אדומה", הרואה בהשבת הטהרה לישראל עניין לאומי ופועל ליצור את הגיבוי ההלכתי והתודעתי לקיום המצווה.
אל הכנס הגיעו משתתפים ממגוון רחב של מגזרים, מהחרדי ועד הדתי-לאומי, והוא קיבל את תמיכתם של הרב שמואל אליהו, הרב יוסף צבי רימון, הרב ראם הכהן והרב מנחם בורשטיין. בכנס שורטטו האתגרים ההלכתיים, הוצגה תמונת מצב הפרויקט, ועוצב חזון טהרה.
אחד הנואמים הבולטים בכנס היה הרה"ג חיים אינהורן, שטען שהכמיהה למקדש אמורה להיות טבעית ומובנת מאליה בציבור החרדי - ובמיוחד בציבור שמחויב לקיום מלא של תרי"ג המצוות, שיותר משליש מהן קשורות למקדש.
לדעתו, הסיבה שהדבר אינו מובן מאליו נעוצה בחיבור בין מושג "מדינת ישראל" למושג "גאולה" - חיבור שדוחק כל מימד מעשי של גאולה, כולל קיום מצוות המקדש, מסדר היומן של הציבור החרדי, וזאת, למרות שגדולי האחרונים עוררו את הכמיהה למצוות אלו עוד לפני קום המדינה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות