אאא

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום (שלישי) כתב אישום כנגד עובדי ציבור בכירים בעיריית בית שמש, יזמים ועורכי דין, בהם לא מעט חרדים, בגין ביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים, מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, עבירות על חוקי תכנון ובנייה, מרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס, הלבנת הון ועוד, כל אחד לפי חלקו.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין זהר גיאת, סאמי חוראני וצור חוטה, מדובר בפרשה שעניינה קשר מושחת שנרקם בין יזמים ועסקנים לבין בעלי תפקידים בעיריית בית שמש, במהלך השנים 2010 עד 2018, ובפעולות העברייניות הרבות שבוצעו במהלך בניית פרויקט מקרקעין רחב-היקף על מגרש ברחוב שפת אמת 8 בבית שמש.

הקמת הפרויקט השאפתני התאפשרה רק בשל שחיתות חמורה של עובדי ציבור בכירים בעירית בית שמש באותן שנים - ביניהם סגן ראש העיר משה מונטג, המואשם בין היתר בעבירות מרמה והפרת אמונים רבות, מהנדס העיר דני צרפתי, החשוד, בין היתר, בקבלת שוחד מאחד היזמים, והיועץ המשפטי של הועדה המקומית מוטי ברקוביץ, החשוד, בין היתר, בעבירות מרמה הפרת אמונים. עובדי הציבור, כך לפי כתב האישום, אפשרו את תכנונו והקמתו של הפרויקט, אף שידעו כי מדובר בבניה למטרת מגורים, בניגוד לחוק.

על פי כתב האישום, נטלו הנאשמים מגרש שיועד לבניית "מוסד- מרכז תורני" בן 3 קומות לתועלת תושבי השכונה, ובאמצעות פעולות מרמה מתוחכמות ושחיתות שלטונית, הקימו עליו את "שיכון יואל": קומפלקס בניה רב קומות, הכולל מרכז מסחרי (3 קומות) ו- 3 מגדלים ובהם עשרות דירות מגורים, אשר נמכרו במחיר מוזל למשפחות חרדיות - תוך התעלמות מחוקי התכנון ותוך ביצוע עבירות מס והלבנת הון חמורות.

 עו"ד זהר גיאת מהפרקליטות (ללא קרדיט)

בנוסף, כתב האישום הוגש גם כנגד נאשמים נוספים, ובהם חברות הקשורות בפרויקט.

כתב האישום מפרט את העבירות על פני שישה אישומים.

אישום ראשון, מחולק לשני פרקים:

הפרק הראשון מגולל באופן כרונולוגי את אופן הקמתו של פרויקט שפת אמת במהלך השנים 2018-2010. הפרויקט הושתת על אדני שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מס, הלבנת הון ועבירות תכנון ובנייה. בין השנים 2016-2010 קידמו היזמים בן דוד, קניג ומרציאנו, כל אחד לפי חלקו, בעצמם, או באמצעות חברות שהקימו, את הקמתו של הפרויקט. בחודש ספטמבר 2016 נמכרו הזכויות במגרש לידי ולדמן, והחל ממועד זה, ועד לפתיחת החקירה בתיק, קידמו ולדמן ואייזנשטיין בעצמם, או באמצעות חברות ועמותות, שהקימו, את הפרויקט עבור חסידות סאטמר.

במקור, הוקצה המגרש בידי רמ"י לעמותת "בית ומנוחה", לשם הקמת "מוסד-מרכז תורני", בגובה שלוש קומות, לתועלת הציבור. אולם, בסוף התקופה, כתוצאה מהעבירות שבוצעו בידי הנאשמים, איש לפי חלקו, עומד כעת על המגרש שלד מבנה בגובה שמונה קומות, המיועד למרכז מסחרי ו-60 דירות, שנמכרו בידי ולדמן ואייזנשטיין לרוכשים שונים, כדירות מגורים, ללא כל זיקה או קשר ל"מוסד-מרכז תורני".

הפער הדרמטי האמור, בין ייעודו המקורי של המגרש על פי התב"ע, לבין פרויקט הנדל"ן שהוקם בו, הכולל מרכז מסחרי ועשרות דירות מגורים - הושג באמצעות שורה ארוכה ומתוחכמת של מעשי מרמה והסתרה על ידי הנאשמים, כל אחד לפי חלקו, כמו גם שורה של עבירות בתחומי התכנון והבניה והמס - כך שהפרויקט נבנה תוך התחמקות מהליך לשינוי ייעוד המגרש, מתשלום מיליוני ₪ לרמ"י בגין השבחת הנכס, ומיתר הדרישות המוטלות על יזם למסחר ומגורים.

במסגרת זו, בין היתר, פעלו עובדי הציבור מונטג, צרפתי וברקוביץ תוך ניגוד עניינים חריף וסטיה מן השורה, ואישרו היתרי בניה לפרויקט - לטובת היזמים ולבקשתם – בניגוד לדיני התכנון והבניה.

הנאשמים (מתוך אתר בית המשפט)
הנאשמים (מתוך אתר בית המשפט)
הגדלה

לצד הפעולות האסורות והחריגות שעשה מונטג לקידום הפרויקט במסגרת "כובעו הציבורי" כיו"ר הועדה המקומית ומנהל אגף הנדסה, סייע מונטג לולדמן ואייזנשטיין, חברו הקרוב, למכור את דירות המגורים בפרויקט, תוך שהוא דואג להעמיד הלוואות לרוכשי הדירות במסגרת "כובעו הפרטי" כמנכ"ל הגמ"ח המרכזי - העוסק במתן הלוואות לצרכי שיכון במגזר החרדי.

במהלך השנים 2018-2017, במהלך בניית פרויקט "שפת אמת" קיבל מונטג מולדמן טובות הנאה שונות, אשר החריפו את ניגוד העניינים בו עמד, וזאת כאשר נקלע הפרויקט לקשיים ומונטג נדרש ביתר שאת לסייע בקידומו. במסגרת זו, תרם ולדמן, בין היתר, ארון קודש מפואר, בשווי של כרבע מיליון ₪, לבית הכנסת "משכן ישראל" בבית שמש, אשר הוקם בידי מונטג ואחרים, וקרוי על שם סבו של מונטג. ולדמן תרם מיליון ₪ להקמת בית כנסת ברמת בית שמש לקידום קמפיין הבחירות של מונטג לראשות העיר, והשניים ניסו לקדם יחדיו מיזם בנייה באדמות מנזר בית ג'ימאל בסמוך לבית שמש.

בהקמת פרויקט "שפת אמת" בוצעו גם שורה של עבירות חמורות בתחומי התכנון והבניה, תוך הימנעות מביצוע הליך לשינוי ייעוד המגרש, מתשלום מלוא הסכום הנדרש לרשויות בגין השבחת הנכס, ומיתר הדרישות והמיסים המוטלים על יזם הבונה מיזם למסחר ומגורים.

הפרק השני מתאר את העבירות הכלכליות הרבות שבוצעו במהלך הקמת פרויקט "שפת אמת". עבירות רבות של התחמקות מתשלום מיליוני ₪ לרשויות המס, הונאת נושים תוך שימוש באנשי קש, ופעולות הלבנת הון רבות שבוצעו ב"רכוש האסור" שנצבר במהלך ניהול הפרויקט.

בנוסף לפרשת "שפת אמת" המתוארת באישום הראשון, מכיל כתב האישום מספר אישומים נוספים הנוגעים לפרשיות צד שנחשפו במסגרת החקירה הנרחבת בפרשה.

פרויקט הבנייה נתפס ע"י המשטרה, כדי למנוע את המשך בניית הפרויקט, בהחלטה שקיבלה את אישורו של בית המשפט העליון, והמדינה תבקש את חילוטו.

התיק נחקר על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) במשטרת ישראל, יחד עם פקיד שומה חקירות ירושלים, מע"מ רמלה והרשות לאיסור הלבנת הון.

עורכי הדין זהר גיאת, סאמי חוראני וצור חוטה מסרו: "כתב האישום מתאר התנהלות עבריינית ארוכת שנים, של יזמים ועובדי ציבור, אשר פעלו בדרכי רמיה ושחיתות כדי לקדם אינטרסים פרטיים, תוך פגיעה קשה באינטרס הציבורי, התחמקות מתשלום אגרות ומסים בעשרות מיליוני ש"ח, ופגיעה חמורה בתקינות פעולתם של רשויות השלטון המקומי".