ה'מומחים' מסלבודקא שהעדיפו את 'חשבון הנפש'

שער 'חשבון הנפש' (צילום: אוצר החכמה)

פרק י"ג: להלן נביא דעות נוספות של גדולי ישראל על אודות הספר "חשבון הנפש" שכתב החכם מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב, לעומת הטענה שהוא היה "משכיל".

חשבון הנפש בהוצאת תלמידי ישיבת סלבודקא, תרצ"ז (1937) (אוצר החכמה)

בסופו של דבר החליטו תלמידי סלבודקא להדפיס את 'חשבון הנפש', כיוון שהוא יותר מעשי ויותר נצרך.

עוד מציין הרב מילר שבספר 'אור ישראל' לגאון רבי ישראל סלנט אין שום אזכור וציון של ספר, מלבד ההפניה לספר 'חשבון הנפש', ומוכח שהוא סמך עליו. לכן הופנו משאביהם של החכמים הגדולים באותה ועדה להוצאת ספר זה - להדפיס את 'חשבון הנפש' לפני שערי תשובה.

לסיום נצטט את דבריו של הגאון רבי אביגדור מילר זצוק"ל, פה מפיק מרגליות, בעניין הספר 'חשבון הנפש', על גדולתו, קדושתו ומעלתו העצומה בעריכת 'חשבון הנפש' מידי יום (מתוך הספר 'שיחות תורת אביגדור' על התורה ומועדי השנה – מהדורת דרך החיים, תש"פ, עמ' שס"ה, פ' בהר בחוקותי).

"צריך לחפש עצות איך להצליח. וזה מביא אותנו לחפש עצה איך האדם יכול להצליח 'לעשות' ולהשלים את עצמו.

"יש עצה לזה בספר 'חשבון הנפש' שכתב ר' מנדל סאטאנובר ז"ל שחי בתקופתו של הגר"א. ספר זה הוא ספר מיוחד מאוד, המחבר הצטיין באמנות המחשבה, וספרו מלא בחכמה גדולה אודות כוחות הנפש השונים, ועצות איך לנצלם לטובה בעבודת ה' – בספר הזה יש מהלך שאנו יכולים ללכת בו ולהצליח להשתנות.

"כשהייתי בסלבודקא היתה שם 'הסתדרות המוסר', חבורה של תלמידי סלבודקא, ביניהם ראשי ישיבות, אברכים ותלמידים מהישיבה, שהיו מתאספים מפעם לפעם כדי לעבוד את עבודת המוסר. והם לקחו על עצמם לההדיר מחדש את אחד מספרי המוסר, ולהוציאו לאור במהדורה חדשה לתועלת הרבים. נכחתי בעצמי באחת האסיפות, ושקלו שם אם לבחור בספר פירוש רבינו יונה על משלי. אבל בסוף, למרות שרבינו יונה הוא 'ראשון' הוחלט להוציא לאור את ספר 'חשבון הנפש'.

"אתם מבינים את המשמעות? האנשים שם היו 'מומחים' לדבר, ראשי ישיבות, תלמידי חכמים. ומכל ספרי המוסר הם בחרו בספר 'חשבון הנפש'. ועוד עובדה מעניינת – רבי ישראל סלנטר זצ"ל בספרו 'אור ישראל' אינו מציין לשום ספר, מלבד במקום אחד ששם הוא כותב 'עיין בחשבון הנפש', זוהי המלצה גדולה, מיוחדת וראויה לציון, על ספר מיוחד זה.

"אז אתאר כאן את השיטה שהספר המליץ עליה. זו תוכנית שבועית בשלבים – כל שלב לעצמו הוא קל מאוד. שימו לב: נניח שהשבוע אתם רוצים לעבוד על ענין 'אהבת ישראל' להוסיף אהבה לאחיכם היהודים. אי אפשר פשוט לומר 'הנני מוכן ומזומן' ולהתחיל לקיים, זה לא עובד ככה. אם רוצים להצליח, צריכים להיות מוכנים לעמול, בתחילה בוחרים יהודי אחד והעבודה של שבוע זה תהיה ממוקדת בו. לנסות לאהוב את היהודי הזה יותר. איך? ננסה לחשוב על המעלות שלו כמה שיותר. למצוא בו לפחות דבר אחד טוב! אפילו רק המראה החיצוני שלו, הלבוש שלו, ולנסות לאהוב אותו, לחשוב עליו כאילו הוא אח שלי, יותר טוב לחשוב עליו כאילו הוא אני עצמי.

"כמה זמן להשקיע בזה? לא הרבה מידי, שתי דקות ביום. שתי דקות ביום תוך כדי ההליכה הביתה, נקיים ביהודי זה 'ואהבת לרעך כמוך' נחשוב עליו וננסה לאהוב אותו. בתחילה לא נאהב אותו כלל, הכל יהיה חיצוני ומלאכותי, אבל אחרי שבוע שלם, שתי דקות כפול שבע הן כבר ארבע עשרה דקות. יש 'אנשים טובים' שיאמרו 'ארבע עשרה דקות כל כך מעט? זה כלום'! אבל אני אומר להם שטויות! כמה זמן אתם הקדשתם לאהוב יהודים? אפילו לא שנייה אחת בחייכם! אז מי שמקדיש ארבע עשרה דקות בשבוע, זה הרבה מאוד! ומקבלים שכר רב על דקות אלו, רק על הניסיון והעמל, אפילו בלי השלימות שמצליחים להשיג על ידם".

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com