על הספה עם הראשיב'ה

איזו בחורה לחפש - יותר צדיקה או יותר פתוחה?

הוויכוח בין יענקי לאייזנבך ב'אוצר' על 'שידוכים', הביא את ראש הישיבה להתערב בשיחה ועל הספה המאובקת בחדרו - חשף את סיפור השידוך שלו שהותיר את השניים מהורהרים אך עם טיפ זהב ל'שידוכים' (עולם הישיבות)

ישראל גינצבורג | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: Kobi Gideon / FLASH90)

ראש הישיבה ירד ל'אוצר הספרים' בכדי לאתר תשובה משו"ת הרשב"א שהייתה חסרה לו, אולם הדי הוויכוח שהתקיים שם סיקרנו אותו. מאז ומעולם הוא הסתקרן להבין את טיבה, לפעמים המשונה, של נפש האדם, והוויכוח שהוא שמע השכיח ממנו לגמרי את ה'שיעור כללי' של מחר שרחוק מלהיות מוכן.

"שידוך כובל אותך לנצח לרמה רוחנית מסוימת", הוא שמע את יענקי מקיבוץ ב'. "אתה חייב לקחת בחורה קצת יותר צדיקה ממך כדי שבמהלך החיים רק תלך ותעלה, ולא תרד חלילה".

"אני מחפש משגיחה צמודה?", הוא שמע את אייזנבך מוועד שמיני. "אני יודע להשגיח על עצמי, אני מעדיף בחורה פתוחה יותר שתתן קונטרה לרצינות שלי כאברך מכובד".

הוא נכנס לחדר אוצר הספרים, והוויכוח נבלם באחת. הוא ראה שהם נבוכים, חוששים שהוא שמע אותם מדברים באמצע סדר שלישי על נושא שאין בכוחו להסביר את 'מיגו - כח הטענה'. הוא חייך אליהם, ושאל אותם אם הוא יכול להתערב בוויכוח, והם כמובן הסכימו.

"אסכם את דבריכם ואשאל אתכם שאלה", הוא הציע. "אתה יעקב טענת שאתה רוצה להשתדך עם בחורה קצת יותר צדיקה, ואתה אייזנבך מעדיף בחורה קצת יותר פתוחה". האם הבנתי נכון?

הם אישרו.

"תרשו לי לשאול אתכם שאלה שנשמעת פשטנית, אבל היא שאלה מהותית מאד: מדוע שלא תתחתנו עם בחורה שהיא בדיוק ברמה הרוחנית שלכם?!".

אייזנבך העלה גיחוך, אולי על זה שהוא לא חשב על האופציה הזאת בעצמו. "כי אין בחורה בדיוק כמונו", הוא אמר לבסוף.

"אז תחפשו בערך כמוכם, או הכי דומה למי שאתם. למה לקבוע מראש שהיא תהיה שונה?", לא הרפה ראש הישיבה.

"למאי נפקא מינה?", שאל יענקי שלא היה לו משהו טוב יותר לומר.

"תעלו אלי לחדר, אני רוצה לשוחח איתכם", הפתיע ראש הישיבה. הם עלו לחדרו, התרווחו על הספות המאובקות, וכרו את אוזניהם בסקרנות.

"השאלה שלכם משקפת שאלה הרבה יותר עמוקה. אתם בעצם שואלים "מי אני?", אמר ראש הישיבה בלמדנות. "השאלה שאתם באמת רוצים לשאול היא: האם אני לא מספיק צדיק ולכן אני צריך מישהי שתעלה אותי, או שמא אני דווקא בסדר וצריך מישהי שתשחרר אותי קצת", דייק ראש הישיבה.

"שזה בעצם שני הפכים", אייזנבך עדיין לא איבד את הביטחון העצמי.

"לא, זה בדיוק אותו הדבר!", הפתיע ראש הישיבה. "שניכם לא מרוצים מעצמכם, שניכם רוצים להשתנות אחרי החתונה ושניכם רוצים מישהי שתגרום לשינוי".

• • •

"תבינו", אמר ראש הישיבה והביט בהם ברכות שלא אפיינה אותו. "אחד הדברים הכי משמעותיים שאדם רוצה לקבל בחיי נישואין הוא 'קבלה' - אדם רוצה מישהי שתבין מי הוא ותקבל אותו, והוא רוצה שאשתו תעריך אותו בגלל מי שהוא באמת, ולא בגלל מי שהיא חושבת שהוא.

"ניקח את הדוגמה שלך יענקי. אתה מחפש בחורה שקצת יותר צדיקה ממך: כשאדם מתחתן עם אישה מתוך רצון להשתנות - הוא בעצם חי בתודעה שהוא לא מרוצה ממי שהוא, ובכדי לוודא שאכן הוא ישתנה - הוא גם לא רוצה שאשתו תהיה מרוצה ממנו כפי שהוא, אלא רק כשהוא ישתנה ויהיה כמותה".

"עכשיו - ממה נפשך", ראש הישיבה הניף את אגודלו ועבר לניגון למדני: "אם לא תשתנה אחרי החתונה והפער ביניכם יישאר לאורך זמן, אשתך תשים לב לשוני ואולי אפילו תרגיש שרימו אותה וחיתנו אותה עם בחור שאינו מתאים לרמה הרוחנית הגבוהה שלה.

"ואם תשתנה ותהיה כמותה בשל הציפיות שלה ממך - האם לא תרגיש מתחזה? האם זה לא יגרום לך להרגיש שאתה עובד את הקב"ה רק בגללה?

"לא מתחשק לך להיות הבעל שעליו אשתך חלמה? לא היית רוצה שאשתך תדע בדיוק מי אתה, על מגוון העליות והמורדות שלך - ותקבל אותך 'בגלל' מי שאתה ולא 'למרות' מי שאתה?!"

• • •

אייזנבך הנהן בראשו לאות הסכמה, ונע על מקומו בחוסר נוחות. הוא קבע עם מנחם לצאת להליכה הערב והשיחה הלא צפויה הזאת קצת שיבשה את התוכניות שלו, אך ראש הישיבה המשיך.

"מישהו פעם הרס לכם שידוך?", הוא שאל.

"לי הרסו פעם בצורה מכוערת ממש", אמר יענקי כולו נסער. "התקשרו לברר אצל חבר שלי ושאלו איך אני לומד, וחבר החדר שלי אמר להם שאני לא ה'מתמיד' של הישיבה.

"הוא אמר שאני לומד טוב יחסית ובדרך כלל אני מגיע ל'סדרים', אבל קורה שמדיי פעם אני לא מגיע. הוא גם אמר להם שאני לא תמיד נמצא בתפילה, ושלפעמים הוא רואה אותי מתפלל בחדר".

"וזה לא נכון?", הקשה ראש הישיבה.

"זה נכון, אבל בגלל זה הם הורידו את השידוך. אני יודע שמדובר בבחורה איכותית ממש, ובמשפחה שכולם שם ר"מים וראשי ישיבות", יענקי המשיך: "הם הורידו אותי רק בגלל שהם חושבים שאני לומד פחות ממה שהם מצפים", הוסיף יענקי, וקשה היה להתעלם מהנימה הפגועה שבקולו.

"וזה לא נכון?", שאל שוב ראש הישיבה, ויענקי השפיל את מבטו.

"תשים לב: אתה רוצה בחורה שחושבת שאתה יותר ממי שאתה, ואתה אפילו כועס על בחור שגילה למשפחה שביררה עליך מי אתה באמת. האם לא קשה לך להיות בחור שצריך להסתיר את מי שהוא באמת?".

"זה קשה", הודה יענקי.

"אז למה אתה רוצה לעשות את זה כל החיים?!", ראש הישיבה לא וויתר.

• • •

"תרשו לי לספר לכם את סיפור השידוך שלי", הציע ראש הישיבה - וניכר שגם אייזנבך שישב עד עכשיו על קוצים, הסתקרן לשמוע את הסיפור.

"כמו שאתם יודעים, השווער שלי היה ראש הישיבה הקודם פה. ראיתי בעצמי בחור איכותי אבל רגיל. לא תמיד למדתי, לא תמיד השקעתי ולפעמים גם לא הגעתי לסדרים או לתפילות.

"יום אחד באמצע סדר ב', אמרו לי שראש הישיבה קורא לי. עליתי לחדרו - וכפי שאתם יודעים היה זה החדר הזה שבו אנחנו משוחחים כעת. ישבתי על הספה שאתם יושבים עליה, וכמעט נפלתי על הרצפה כששמעתי את מה שהוא אמר לי: 'אני רוצה שתהיה החתן שלי'.

"אני?"

"כן"

"למה?"

"כי אני מאד מעריך אותך וחושב שאתה הבחור הכי טוב שאני יכול למצוא עבור הבת שלי".

"יכול להיות שהראשיב'ה שקוע בלימוד ולא רואה, אבל כל בחור יאמר לראשיב'ה שאני לא תמיד מגיע בזמן, לא תמיד מרוכז בלימוד, ולפעמים מפספס סדרים שלמים. זה לא מפריע לראש הישיבה? שאלתי אותו 'דוגרי'".

"בדיוק לכן. כפי שאתה יודע דרך הלימוד שאני מעביר מאד חשובה לי פה בישיבה, והדרך שלי בלימוד מבוססת על כנות. אני מאמין שאם בחיים אתה מרמה את עצמך - גם בלימוד אתה תשכנע את עצמך שהשאלה שלך טובה והתירוץ שלך בהכרח מעולה. אבל אם בחיים אתה לא מוכן לרמות את עצמך - גם בלומדע'ס אתה תהיה ישר וכנה עם עצמך.

"אתה חושב שיש עוד בחורים שהייתי מציע להם את הבת שלי והם היו אומרים לי שלפעמים הם מאחרים או מספספים?".

"לא"

"אז מבחינתי אשמח מאד שהבת שלי תיפגש אתך, מכאן ואילך זה בידיים שלכם".

"עברו מאז הרבה מאד שנים, ומעולם לא הרגשתי מחויב לראש הישיבה או לאשתי הרבנית. הם ידעו שאני לומד כמיטב יכולתי ואם זה לא קרה הם ידעו שכנראה שאני בן אדם אנושי. החיים שלי בצילו של מורי חמי ראש הישיבה זצ"ל רוממו אותי וגידלו אותי, ובזכות הקשר המשפחתי קיבלתי גם את ראשות הישיבה פה.

"ועדיין אני אומר לכם: לולא השיחה הראשונה והגלויה שקיימתי עם ראש הישיבה זצוק"ל שבה הבהרתי מי אני - כל זה לא היה שווה. הייתי מוותר על החיים האלו למרות כל היתרונות שהם מציעים - אם הייתי חושב שראש הישיבה לוקח אותי לחתן כשהוא לא יודע מי אני באמת".

"אתה יכול ללכת, אייזנבך. שמתי לב כבר בתחילת השיחה שאתה פוזל לשעון ולדלת. אתה משוחרר", חייך ראש הישיבה לעבר אייזנבך שנותר דבוק לכסא, מהורהר.

• • •

(לפניות לכותב: israel@kikar.co.il)

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר