אאא

שמעון רויכר: ''את השיר כתבתי והלחנתי בדרך למירון, בדגש על ''בדרך''. למירון לא הגעתי, המתנתי יחד עם אלפים לעלות מירונה, ואז הגיע הבשורה הקשה, ועל הזוועות שקורות שם, זה היה נורא, לא יכולתי לחזור הביתה, התיישבתי בצידי הדרכים, וכתבתי דמעה ועוד דמעה דמעה נוספת בוערת, וכך נוצר השיר 'דמעות בוערות'.

"במלאות השלושים, התקיים בישיבה שלי (המדרשה החסידית של הרב בומבך) אירוע לזכר הטהורים, הדליקו נרות נשמה לזכרם, למדו משניות ודיברו על ארבעים וחמשת הנספים וכמה שהם יחסרו לכולנו. בכינו! אז לראשונה שרתי את השיר, לקחתי את הגיטרה ויחד עם החברים, אש כשהיא קטנה. כשלנגד עיני אני רואה רק אתכם - משפחות הנפטרות, הלב בוכה כמה אפשר?!"