ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר, שהוזמן למסור שיחת חיזוק לחבורת "שרי עשרות" מהישיבות הליטאיות המובחרות, סיפר על עצה שהוא נותן למחותנים להתמודד מול הקשיים המאפיינים את תקופת נישואי הילדים. "אני רגיל להגיד למחותנים כי חתונה מועדת לעוגמת נפש", סיפר ראש הישיבה, "לא עוגמת נפש גדולה, אבל תמיד צצים בעיות. פה זה מלצר, פה מנה שהתקלקלה, פה כסף, ולפעמים למחותן השני יש קפריזה. כמעט תמיד יש עוגמת נפש".
הגר"ש אלתר המשיך ואמר: "אני לא יכול לפתור לו את כל הבעיות. אני לא יודע איזה בעיות יתעוררו אצלו בחתונה. אני רק מסב את תשומת לבו שהוא הולך לחתן בן. זה בעצם סיפור של דורות".
ראש הישיבה תיאר את המשפטים שהוא אומר לאותם אנשים: "אתה עושה פה עוד חוליה, עוד קשר עוד טבעת בשרשרת נצחית. תצא מהקַטנות המסוימת של ערב החתונה, שמתרחשת רק פעם אחת ושאם לא הצלחת לצלם אותה מספיק טוב או שמשהו לא הלך כמתוכנן – הכול משתבש".
"תסתכל בצורה יותר רחבה. תסתכל מתוך נקודת מבט אחרת. אתה מעמיד דורות ודורות שיישמכו הרבה אחרי ליל החתונה. זה משהו הרבה יותר גדול", תיאר ראש הישיבה את הייעוץ שהוא מעניק למחותנים, "הסלנג ברחוב הזר החילוני אומר 'זה גדול מהחיים', אבל האמת היא שאין גדול מהחיים. החיים זה הדבר הכי גדול שה' נתן".
בהמשך נאומו ציטט את דברי הרה"ק בעל ה'שפת אמת' זי"ע: "יפה שעה אחת בעולם הזה של תשובה ומעשים טובים מכל חיי העולם הבא. הוא אומר כי שעה זה לשון רצון 'אל קין ואל מנחתו לא שעה' 'ואל ישעו בדברי שקר', לשעות נקרא להתעסק ולחשוב על זה. יפה שעה אחת, את הגעגוע הזה, הרצון שלנו להיות טובים - אין אותו למעלה, זה דווקא פה בשפל, בעולם הזה עם הניסיונות ועם הכישלונות שלנו".
במהלך השיחה סיפר הגר"ש אלתר על דרכי ההתמודדות של אביו, האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' מגור זצ"ל, מול הקשיים שהיו מנת חלקו בשנים שלאחר הנישואים. "אבא זצ"ל סיפר לי", אמר ראש הישיבה, "שהיו לו בצעירותו המון קשיים. קשיים בפרנסה, ילד חולה, ועוד. הוא עדיין לא היה ראש ישיבה והוא עבר תקופות קשות".
"אבל היה לו ספר של מגילת קהלת והיה מקבל חיזוק מלעיין בו", אמר הגר"ש אלתר והוסיף כי היה לו תמוה מאוד העניין, מכיוון שמגילת קהלת מאופיינת בהשקפה שלפעמים נוגדת, כביכול, את מידת השמחה.
ראש הישיבה הסביר כי לאחר שהתעמק בדברי אביו, הבין את כוונתו: "בעצם, המהות של ספר קהלת - זה הפסוק הראשון והפסוק האחרון. בן אדם שרוצה להיות שמח צריך לשנות את נקודת ההסתכלות שלו; כל עוד הוא ישים את את עצמו במרכז, יתנהג באנוכיות, הוא לא יהיה שמח".
כדי להסביר את העניין, ציטט את דברי הרבי מלובלין זצ"ל שאמר כי "שמחה והכנעה הן מידה אחת". לדברי הגר"ש אלתר, המשפט לכאורה תמוה מאוד מכיוון ומדובר בשתי מידות שונות, אך העניין הוא כי "אם בן אדם מכניע את עצמו, מבין שהוא בורג קטן בעולם גדול וענק - הוא שמח ומרוצה, מכיוון שהוא לא מחפש את ה'הבל הבלים', את ההנאה הבאה או את הכסף הגדול".
0 תגובות