אאא

קשה למצוא אנשים שהייתה להם ילדות חלקה. ילדים הם עם רגיש, וקשה למצוא ילד שלא חווה חוויות קשות, פגיעות רגשיות, חוויות של בדידות, תחושות דחיה ולפעמים גם אלימות. כמובן שהפגיעות האלו משפיעות בצורה מובהקת על העתיד שלנו, אולם חשוב שנדע להתמקד באספקט נוסף: ההתנהגות שלנו כהורים על הילדים שלנו.

רוב הפעולות שלנו נעשות באופן לא מודע, ולרוב ההתנהגות שלנו היא המשך ישיר של פעילות שראינו, למדנו או הפנמנו בילדות. אחת הדרכים המרכזיות שבהן אנחנו מטמיעים התנהגויות נקראת "העברה בין דורית" - ההתנהגות של ההורים שלנו מעצבת את סגנון החיים שלנו, וההתנהגות הטבעית והלא מודעת שלנו תהיה ככל הנראה דומה להתנהגות אותה ראינו בבית הורינו, כשההתנהגות תעבור מדור לדור עד שמישהו יעצור אותה.

מובן שהעברה הבין דורית מתבצעת גם במקרים שבהם אנחנו סבורים שההתנהגות של ההורים שלנו הייתה לוקה בחסר, ולכן גם אם אנחנו סבורים שההורות של ההורים שלנו הייתה שגויה - גם אנחנו עלולים להמשיך את אותם דפוסי התנהגות למרות שאנחנו מתנגדים להם בכל תוקף.

לכן, גם אם יש לכם ביקורת על הסגנון ההורי שבו גדלתם - אתם עלולים להשתמש בדפוס התנהגות דומה כמעט מבלי לשים לב לכך. אז לפני שאנחנו מבקרים את ההורים - אם שמנו לב לדפוס התנהגות שלדעתנו מצריך שינוי, כדאי שנבדוק את עצמנו ונוודא שאנחנו נוהגים עם הילדים שלנו באופן שונה.