אאא

בימים האחרונים התרחש אירוע חמור מאוד ולא בפעם הראשונה תקיפת אנשי צוות רפואי, לתקוף עובד רפואה זה לא רק אלימות, זו בהמיות, זה העדר אנושיות בסיסית, ובמיוחד בשנים הללו שצוותי הרפואה מסרו נפשם למען העולם כולו, לא ניתן להישאר שאנן מול מציאות זו, מקרים אלו הם לצערנו הפכו לאירועי שגרה שהתרגלנו אליהם, אך הבעיה לא מתחילה שם במסדרונות בתי החולים, היא באוויר ובאווירה.

תקופת הבחירות שלפתחנו מביאה איתה שוב את התקופות הירודות ביותר באנושות, השיח המתלהם רווי היצרים שמתרחש בתקופה זו הוא ארס במרקם החברתי העדין גם כך, הפוליטיקה מאפשרת מה שהחיים הנורמטיביים לכאורה לא אמורים לאפשר, לשון הרע, רכילות, הוצאת שם רע, התבטאויות רדודות, השמצות אישיות, והכל בשביל הקול, הסיכוי להיבחר לבית הנבחרים המכובד שלנו, שממזמן הפך לקרקס חסר תוחלת וכבוד.

הילדים שלנו בטוחים שלפחות פעם בשנה אמורים להתקיים בחירות, ויחד עם זה הם גם הבינו שיש שחקני זירה קבועים פחות או יותר, והמלחמה היא סביב הישרדותם במישור הפוליטי, אין קבוצה שאין בה מחלוקת ומריבה, גם במפלגות שעד לא מזמן היה נראה שהאג'נדה איננה פוליטית אלא השקפתית גילנו שלא כך הם פני הדברים וגם שם יש יצרים פוליטיים ולא קטנים בכאלו שההשקפה בלבד אמורה להנחותם.

הנוער שגודל היום הופך להיות אפתי כלפי הממשל ואגפיו, הבחירות לא מעסיקות אותו, וכך נוצר ריחוק מכוח שהוא משמעותי מאוד בהבנת החיים, "כוח החוק" והחשבון סביב זה הוא פשוט, אם האנשים שנבחרים הגיעו לבחירתם על ידי כל מאמץ ודרך שהם ראו לנכון ככשרה להגיע ליעד, אז אני כבר יודע מי האנשים האלו, ומוסריים ברובם הם לא, אז למה שתוצר החוק שהם מחליטים אני אמור לכבד?? וכך בחשבון שכזה הדור הצעיר מתרחק מהחוק ולכבד אותו, וכבר אמרו חז"ל  "רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו" והסביר על זה הרע"ב: בשלומה של מלכות - ואפילו של אומות העולם: חיים בלעו - דכתיב (חבקוק א) ותעשה אדם כדגי הים, מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו, אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות כל הגדול מחברו בולע את חבירו [עבדדה זרה דף נד ע"ב]:

המצב הזה שמאפשר לכל אדם להתלונן הוא סכין בתוך עולמנו הערכי והחינוכי, כל דבר קטן שלא מתאים יש עשרות דרכים להתלונן, לבקש פיצוים, לעשות שיימינג, לחשוב שהכל מגיע לי, כל מוצר ניתן להחליף, וכל לקוח צודק, כולם צריכים לתת לך שירות בכל שעה ולהיות במיטבם, אחרת תגיש תלונה.... סכין בלב ליבו של החינוך האישי והסביבתי, אוי לו למלצר שטעה, או למוכר שקצת כעס...

ושלא נדבר על כוח עזר בבית חולים שמקבלת מכות עד איבוד הכרה, צוותי רפואה שובתים אחת לכמה ימים בעקבות מקרי אלימות של חולה או בן משפחתו של קיבל מענה לפי דרישתו, חציית כל גבול אנושי להכות אנשי צוות רפואה, ולא רק הם גם צוותי חינוך מרגישים מאוימים, מורה שיעיר לתלמיד יזכה לנזיפה, החינוך נעדר, תחושת ה"אני" נוכחת בכל מקום ול"אני" הזה מגיע הכל, כך זה מול תלמידים, וכך זה מול עובדים.

האווירה שנבנתה סביב התפיסה הזו היא אווירה של הכל מגיע לי, כשאדם מגיע למלון הוא  ישר מחפש איפה דפקו אותו, איפה הוא יתלונן על משהו ואולי יקבל את הכסף חזרה, החיים סובבים סביב ציר הזכויות, וממילא ציר התלונות, המשקפים הם משקפי תלונה.

בפרשת השבוע אנחנו מוצאים שמשה רבינו תבטא לעם ישראל במילה אחת את הטעות הגדולה שבגינה הגיעו לעם ישראל צרות גדולות בתשעה באב עוד בדור המרגלים וכלה בתקופת השואה, דברים (פרשת דברים) פרק א פסוק כז "וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאָהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת ה' אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ:"   מסביר הילקוט שמעוני מה קרה שפם בדיוק  "שמעון בן טרפון אומר תרתם וגניתם באהלו של מקום, ותרגנו באהליכם ותאמרו מלמד שהיו יושבים בתוך משכניהם ואומרים דברים כמתלהמים שנאמר דברי נרגן כמתלהמים אבל סכין ירדה מן השמים ובקע את כרסם שנאמר והם ירדו חדרי בטן,"

הייתה אווירה של תלונות של "תרתם וגניתם" היו יושבין ומחפשים על מה להתלונן, היה טון דיבור טרחן ומתלונן, מה עצר אותם? סכין שירדה מהשמים ובקע את כרסם! רק סכין דוקרת יכולה למנוע מסכין דוקרת אחרת להמשיך ולפצוע את חיי החברה התקינים והרגועים, החורבן שהאווירה הזו מביאה יכול להיעצר רק עם סכין שחותכת את הכרס!!!

הרש"ר הירש מתקשה להבין מאין המילה "ותרגנו" ומה פירושה, כתוצאה מספק זה הוא מכריע שהמקור של המילה מלמד את המסר הבא:

"מוכיחים ש"רגן" מציין פעילות המעוררת ריב ומפרנסת ריב. נראה שהוא מציין הסתה, ו"הֵרָגֵן" - הסתה הדדית; ו"נרגן", שאף הוא צורת נפעל, מציין מסית המראה את עצמו כאילו הוא נלחם לצורך עצמו ורוגז על עוול שנעשה לו, או חש את העוול שנעשה לאחר כאילו הוא נעשה לעצמו, ובמסוה זה מעורר אחרים לריב. מכאן המשפט "דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן" (שם כו, כב): דברי המסית נשמעים כאילו הם רבים את ריב עצמם, ואף על פי כן הם חודרים לעומק נפשו של האחר"

המומחיות של הנרגנים (ושכל אחד יחליף את המילה הזו בדימוי שרלוונטי עבורו: פוליטיקאי וכדומה) זה לדבר כביכול כואב לו הכאב שלך ברמה כזו שהוא ממש לוקח את זה ללב ורב עבורך את הריב של עצמו, וכך יוצר השליה של דאגה בכיוסי של ריב ומדון, אבל לא סתם ריב אלא כזה שבונה אקלים, כזה שהבריאה תחילה לסוב סביבו, כביכול בלעדיי אותם אנשים ודאגתם הכנה לסביבתם העולם היה חרב, בו בזמן שהם מחריבים את העולם בעצמם.

ואיך יתכן להגיד שדור דעה של יוצאיי מצרים ומקבלי התורה חטאו בחטאים שכאלו? מסבחר את זה מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל במתק לשונו- אילת השחר דברים (פרשת דברים) פרק א פסוק כז:

"בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים. והנה אין הגיון בדיבורים אלו, שהרי אם הקדוש ברוך הוא רוצה להמיתם הוא יכל להמיתם במצרים, ולמה הוציאם ועשה להם את כל הניסים במצרים ובים סוף, אלא דכשחוטאים מדברים דברי שטות, וכמש"כ רש"י שהיו שונאים אותו רח"ל וכך רואים דאנשים שאינם שומרי תומ"צ אומרים דברים עקומים כדי להצדיק את דרכם:"

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הדרך היחידה לעשות טוב בעולם זה דרך של להרבות בשלום, להרבות בהבנה ודאגה כנה אך לא מתלהמת, לא לייצר שיח של אנטיות נגד אחרים, גם אם דעתם ממש נוגדת את תפיסת עולמך יש דרך איך להגיב, אל תוכיח לו כמה הוא לא צודק תוכיח לעצמך כמה אתה צודק, אל תגרמו לשיח אנטי חברתי גם אם זה תקופת בחירות, תקיימו שיח חיובי על הדברים הטובים.

זכיתי פעם להיות קרוב ליהודי ירא שמים גדול אבל מטבעו הוא כל הזמן העביר ביקורת על אחרים, ועל כל אחד היה לו הסבר על פי ההלכה למה ההוא לא בסדר וההוא לא בסדר, לימים הבנים שלו גדלו וכשפגשתי אותם שמעתי מהם ביקורת על..... אבא שלהם הצדיק, הם פשוט למדו את האומנות ממנו.

לא נאפשר לשיח שסביבנו להיות נרגני! לא נוער ולא מבוגרים, בידנו וכוחנו לשנות את תופעת האלימות הבלתי אנושית, אלימות פיזית ומילולית, נגד אנשי רפואה ואנשי חינוך ונגד כל אדם בעולם, חובה עלינו לא לאפשר טון ומנגינה נרגני שמביא בסופו חורבן.

בימים אלו של התעסקות עם חורבן הבית, נזכיר לעצמנו שהחורבן/ הסכין/ הצרות- הגיעו לעולם בעקבות "ותרגנו" אם נחליף את המנגינה ואת טון הדיבור, נפסיק להיות ביקורתיים ושליליים, אז החינוך שנעניק לדור הצעיר יהיה חינוך לשיח חיובי למנגינה שתבנה את בית המקדש בב"א

 

הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין