החינוך בראי הפרשה

חדירת מיסיון הנצרות לבתי היהודים / הרב בורודיאנסקי

על רעיון הנצרות החודרת לנפשותינו ופוגעת בעתידנו ובחינוך ילדנו – בטורו השבועי של הרב אברהם בורודיאנסקי החינוך בראי הפרשה (פרשת השבוע)

(צילום: שאטרסטוק)

פעמים רבות במעשים קטנים אנו בונים ומחריבים עולמות, ולאו דווקא במעשה אקטיבי אלא גם ואולי פעמים רבות דווקא במעשה פסיבי, בחוסר שימת לב ובחוסר מעשה אנו יוצרים מציאות שלא פעם היא טופחת על פנינו.

בשיחה שקיימתי עם אבא יקר של נער מקסים שייצא לי לפגוש הוא סיפר לי את שהם משקיעים בבן יקיר שלו, ובאמת ניכר הנער שהוריו משקיעים בו רבות, אממה שמשהו בפנימיות שלו לא מתקדם, הוא לא מצליח להתניע בכל מה שקשור לקודש... לא תפילות, לא לימוד תורה, בקושי שבת ותפילין.. והוא שובר את הראש מה לעשות.

ישבנו וחשבנו יחד מה ניתן לעשות, ביקשתי ממנו לתאר את סדר היום, לאחר מכן עברנו לסדר המשפחה, ולהיסטוריית המשפחה, את תהליך החזרה בתשובה שלהם לפני שנים רבות, את המסירות נפש לגור ביישוב תורני, על המלחמה שהילדים יקבלו חינוך ירא שמים איכותי, הגענו עד דור קודם.

בתוך סיפורו המרגש באמת, שמתי לב שהוא מרבה להשתמש בזיכרונו המבורך ומצטט תאריכים מדויקים ממש של כל אירוע וכל המשתתפים בו, שאלתי אותו מתי היה תאריך החזרה בתשובה שלו והוא שלף תשובה מיידית 8 לפברואר 1982 זה היום לידה העיקרי שלי הוא הסביר, מה קרה באותו יום שאלתי אותו?! והוא סיפר על אירוע מצמרר ומשמעותי שטלטל אותו.... אבל אותי דווקא טלטל משהו אחר... ואין לי ביקורת עליו חלילה!

זכיתי מספר שנים לשבת בלשכת הגזית של מרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זיע"א, מעבר לגדלותו הענקית ושליטתו בכל מכמוני התורה הרב היה יהודי פיקח, הוא הבין במהירות מה שלאחרים לקח להבין זמן מרובה, ובאופן כללי הוא מאוד הזכיר והתנהג כמו אנשי ירושלים של פעם, חכמים נבונים וצנועים ומעל לכל פקחים, אחד הדברים שהרב התעקש עליהם בכל פעם היה תאריך עברי, גם בכתיבת צ'ק, וגם בכתיבת מסמך, ובכל דבר שהיה נזכר תאריך, לא נזכר שום תאריך לועזי בשום צורה גם בהיותו רב ראשי בתפקיד ממלכתי ישראלי הוא קידש את התאריך היהודי בכל זמן.

באופן כללי כל גדולי ישראל לא ראו אלטרנטיבה לתאריך העברי, אכן ידוע פסיקתו של החתם סופר ותלמידיו שיש בזה איסור דאורייתא אבל גם אם לא נפסוק כמותם, התאריך העברי הייתה לו חשיבות ערכית בפני עצמה, כי אצל יהודי כל תאריך מסמל משהו, מגילת תענית מלאה באירועים היסטוריים, התנ"ך כולו מלא בזמנים מיוחדים, ועל כל זה נוספו לנו אירועים של פטירת צדיקים והילולות שהפכו לחלק מקדושת ישראל, התאריך היהודי מסמל הרבה, ואת זה כבר ידע המן הרשע שחשב על חודש אדר יום פטירת משה רבינו.

הרכבת התאריכית בעם היהודי איננה חולפת אלא אנו סובבים סביב הציר השנתי של אירועי השנה, ולכך בכל שנה ושנה כשחוזר התאריך שארע בו אירוע היסטורי משמח ועצוב אותו היום יש פה משמעות לא רק רגשית אנושית אלא רוחנית ערכית ראשונה במעלתה, ושלכך התאריך היהודי לא רק מסמן לי איזה יום היום אלא בעיקר מסמל לי איזה יום היום!!! כל יום יהודי הוא סמל ומשמעותי, יש יותר ויש פחות אבל לאורך השנים הלוח העברי התקדש בסמלים בעקבות האירועים שהוא צבר לכל יום ויום.

התנתקות מהלוח היהודי כמוה כלהתנתק מהעבר היהודי שלנו, ואמר כבר האומר: "עם שאינו זוכר את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" לא לחינם הסט"א נלחם בכל דרך בנושא זה, כי הוא מבין מה המשמעות של יהודי שמחובר להיסטוריה שלו כל יום יש לו משמעות מרגשת ומסמלת.

האם ידעתם שב-ד' שבט בלוח היהודי ההיסטורי יש חג שנקרא "פורים מסטיסלב", כי הקוזאקים עזבו את העיר והיהודים ניצלו....

האם ידעתם שב-ה' שבט תרנ"ב נסגרה ישיבת וואלוזין המעטירה אם הישיבות, בעקבות דרישת שר ההשכלה הרוסי שהישיבה תעמוד בדרישה של לימוד השפה הרוסית וכל זה התרחש ביום הולדתו של רבי חיים מוואלוזין...

הלוח ותאריכיו מחברים אותנו למשהו עמוק וסימלי, זה נותן לנו עוצמה היסטורית ומשקפת של עם ששורד בכל מצב ובכל קושי, לימוד ההיסטוריה בלוח היהודי נותן חוסן עוצמתי ששום שיעורי העצמה וחוזק לא ייתנו, מי שמחובר ללוח היהודי ההתנעה הפנימית שלי היא שונה, החיבור הפנימי שלו הוא שונה.

וכל זה נכתב בפרשת השבוע שלנו על הפסוק: "הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה" פרק יב פסוק ב וכמו שביאר המלבי"ם על הפסוק: "וישראל נצטוו למנות מחדש ניסן זכר ליצ"מ שאז נשתכללה אצלם הנהגה מעולה מהנהגת הטבע שתלוי בבריאת עולם, כי מאז התחיל ההנהגה ההשגחיית"

לספירת החודשים ע"פ היהדות יש עומק, עם ישראל מצטווים למנות מחדש ניסן כי אז הם זוכים להנהגה ייחודית, הנהגה השגחיית, הנהגה של השגחה פרטית נפלאה שהגיע החל ממכות מצרים ובפרט ממכת בכורות כמבואר.

בנצרות אין עניין לאירועים שהיו לבד מאותו יום של אותו רשע, אדרבא הם רוצים לחיות את ההווה והעתיד, כשיהודי שומר תומ"צ משתמש בלוח הלועזי הוא ממש את חזונו של מי שרצה להחדיר את הברית החדשה, לנו טוב עם הברית הישנה ורק על פיה אנו חיים!!

פניתי לבן שיחי וסיפרתי לו שראיתי שביום אידם השנה הבן שלו פרסם באיזשהו מקום סיכום של השנה החולפת וצפי לשנה הבאה, אמרתי לו שחשבתי לעצמי באותו רגע איך נער צעיר שומר תורה ומצוות מרגיש מיוחס לאותו האיש.... שר"י, אבל בשיחה איתך אני שומע שגם התאריך חזרה בתשובה שלך מצוין על ידך כתאריך לועזי, זה החינוך הפסיבי שאתה מעניק לבנך בלא שימת לב ואולי על ידי זה יש לו ניתוק מהסימול של הלוח העברי...

הוא התרגש קצת וקיבל על עצמו להתחיל להשתמש בתאריך עברי, שניה לפני שנפרדנו אמרתי לו בוא נבדוק מה התאריך העברי של החזרה בתשובה שלך, כדי שתדע מתי נולדת כלשונך... שאלתי אותו שוב מה התאריך, והוא בביישנות ענה בפעם האחרונה את התאריך הלועזי שלו: 8 לפברואר 1982 פתחנו לוח והתאריך היהודי הוא ט"ו בשבט שנת תשמ"ב... היום הזה שבעם היהודי בכל בית יהודי משוררים את דברי הגמרא במסכת תענית דף ה עמ' ב':

"כי הוו מיפטרי מהדדי, אמר ליה: ליברכן מר. אמר ליה: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לאדם שהיה הולך במדבר, והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו. וכשביקש לילך, אמר:

אילן אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין, הרי פירותיך מתוקין! - שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה! - שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא יהי רצון, שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך.

אף אתה, במה אברכך? אם בתורה - הרי תורה. אם בעושר - הרי עושר. אם בבנים - הרי בנים. אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך..."

אמרנו כבר שכל יום בלוח היהודי מסמל משהו???

הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר