מסתבר שיש נשים בש"ס ואפילו מוכשרות מאד. הרבנית אסתי עבאדי מייצגת את ש"ס בחו"ל מטעם סיעת 'אוהבי ציון' הזרוע הבינלאומית של ש"ס * נשים בש"ס רק בחו"ל? (אקטואליה)
בכל רע יש טוב? אני כבר מתחילה לראות מול עיני את התגובות שלכם. איך אפשר לומר שבפיגוע רצחני יש טוב? איך אפשר להעלות על דל השפתיים שברצח אנשים יהודים חפים מפשע יש טוב? * מנוחה פוקס בדקה ומצאה איך מוצאים את הטוב שברע (אקטואליה)
מעוטרים בסימנים כחולים ואדומים בכל מיני מקומות בגוף, אמרתי למי שהיה האויב שלי וגם האחראי הראשי למרבית החבלות על גופי, שבשביל שאדם ייקח לידיו נשק ויירה באדם מולו חייבים להתקיים אחד משני גורמים מקדימים: הגנה עצמית או שנאה. בלי אחד מאלו אתה לא יכול לירות * שאני אירה בחייל שמולי?
בעבר המושג "מחול חרבות" שימש כביטוי לקצב מחול סוער למסיבות. "תקיעת סכין" מהווה סמליות לכפיות טובה על דבר טוב שנעשה ולא הוערך כיאות, כיום מושגים אלו הפכו לקוד רצח נתעב וסמל לטרור * האם יש אשם תורן בסביבה? (דעות)
את אסון משפחת פוגל לא נשכח לעולם, לא ניתן לשכוח. טלי בן ישי היא אמא כפולה, אמא של ביתה רות פוגל הי"ד וכיום גם מגדלת את ילדי משפחת פוגל שניצלו מהטבח האכזרי. איך שורדים? "חיי היומיום כל כך דורשים שזה טוב, ריפוי בעיסוק כל הזמן" * טלי בן ישי עונה לשאלות הקשות לאחר האובדן
בימים בהם סכינים וגרזנים נשלפים ללא אזהרה מוקדמת הביטחון הבסיסי בסדר קיומי מתערער. ההפרדה הזו בין פחד תקין לחרדה כבר לא ברורה * איך ניתן לחיות חיים תקינים כשהחיים אינם תקינים?
לאחר שבוע של שמחת חג מן הצד האחד, אך גם צער ענק ואדיר על כל אלו שנרצחו, על יתומים שהתווספו, על החושך והסתר פנים, נחפש את הנחמה בפרשת השבוע, נתחזק ונזכור שבסופה של המנהרה החשוכה מחכה לנו האור המיוחל
בפרשת השבוע פרשת בראשית שדנה בבריאת * "ויהי ערב ויהי בוקר" (בראשית)
מאז ומעולם ידועה שינאתם, צמאון הדם הפרוע. אך הגרוע מכל הם אלו שבתוכנו, 'יפי הנפש'; הרוצח הוא לא מי ששונא יהודים, הרוצח הוא יהודים ששונאים את עצמם * שתי מחשבות בעקבות ארועי הימים האחרונים
טרם מיקמו את הכסאות בסוכת האבלים של ילדי משפחת הנקין ולב העם חוטף התקף זעזוע נוסף, פיגוע מצמרר שבו נדקרו 2 יהודים אשר צעדו בתמימות לתפילה בשריד בית מקדשנו, וקיפחו את חייהם בשל היותם יהודים * עוד יתומים ועוד יתומים, עד מתי?
האם קיים חדר לב אשר יצליח להכיל כאב בסדר גודל עצום כזה? כמויות דפים לא יצליחו לספוג את ברז הדמעות שלא חדל מזרום. טרוף חסר צלם אנוש הותיר עקבות של דם, של יגון, כאב וצער שותת והשאיר בתדהמה והלם את בני עמנו, עטף בכנפי יתמות ארבעה ילדים רכים * נקום נקמת דם בני עמך, אבינו!
המראה המבוהל של הילדים הרכים לצד אביהם שהיו בדרכם לתפילה בכותל, ערביות עוטות שביסים, צורחות, ובכיים המצמרר של הילדים, זוהי תמונת מצב של חג הסוכות תשע"ו * חילזון צא החוצה, אולי הגיע הזמן?
אם רק היינו יודעים את האמת? היינו דנים לחיוב את מסירות נפשה של הבחורה אמש על התרנגולת. הפרשנות למעשה זה היא חוסר ידיעת האמת ודבקות במטרה * בואו נלמד זכות, עם ישראל (אקטואליה)
יום כיפור הגיע אחרי 40 יום לא פשוטים, במשך ימי הדין הללו, מייחסים חשיבות רבה למושג קבלת האחריות, הן על מה שאנחנו עושים, הן על מה שאנחנו נמנעים מלעשות, אפילו על המחשבות והרגשות שלנו. אין ספק שחשבון הנפש שאנו נוהגים לערוך, לקראת ראש השנה ויום כיפור, ממלא כל יהודי בסיפוק * אהבתו חסרת התנאים של הקב"ה
מדוע אין ביכולתנו תמיד להגיע למצב של סליחה שלמה ומלאה? לעיתים אין ביכולתנו לשחרר במלוא מובן המילה את רגשות הפגיעה, העלבון, האכזבה והכעס על הזולת או על עצמנו מתוככי נפשנו ולהתחיל מחדש * הפסיכולוגית תרי וינברג על תהליך הסליחה ואיך זה משפיע על הנפש שלנו?
ערב יום כיפור. המון חומר נערם פה על הסליחה. מצד אחד על החובה לסלוח, מצד שני על החובה לבקש סליחה. אף מילה, לעומת זאת, לא תראו על המקומות הללו בהם אסור, רבותיי, אסור לסלוח * הסולח לאכזרים סופו שינטור לרחמנים (ימי הסליחות)
בין כסה לעשור, טרם יבשו דפי מחזור ראש השנה מהדמעות שנספגו בעמודי תפילת "ונתנה תוקף", התבשרנו על חתימת גורלו הטראגי של אמיר שלמה אוחנה ז"ל, בן ה-28 שהלך ולא שב * יהודי לא עוזב יהודי, אנשי החסד של מדינת ישראל (ימי הרחמים)