קצת פרופורציה: עובדים או עבדים?

ניסית להבין ולתהות מדוע במדינת היהודים אי אפשר לנהל חיים שפויים, האין כאן משהו לקוי בשיטה אז שזהו לא רק השיטה אלא גם הגישה, מדינת ישראל לא רוצה להבין דבר פשוט, שכדי לה לעשות את האזרחים שלה מאושרים, מפני שמדינה שדואגת לאזרחים שלה היא מדינה מצליחה ומקבלת מהאזרחים שלה יותר (כלכלה)

נילי גינגולד אלשיך | כיכר השבת |
בימים האחרונים אני עוקבת אחרי חברתי נועה עידן שבאומץ רב מובילה מהלך חשוב לציבור הישראלי, התנאים של העצמאים באמת אינם פשוטים בהגדרה עדינה לצערי אני מכירה זאת מקרוב שכן יש לי קרוב משפחה עורך דין מצליח שמחלתו ‏מונעת ממנו לעבוד, והוא שלא מספיק עומד מנגד למחלתו, במאבק קשה הינה גם הביטוח לאומי מקשה עליו.

ניסית להבין ולתהות מדוע במדינת היהודים אי אפשר לנהל חיים שפויים, האין כאן משהו לקוי בשיטה אז זהו שכן לא רק השיטה אלא גם הגישה, מדינת ישראל לא רוצה להבין דבר פשוט, שכדי לה לעשות את האזרחים שלה מאושרים מפני שמדינה שדואגת לאזרחים שלה היא מדינה מצליחה ומקבלת מהאזרחים שלה יותר.

כל מדינה צריכה להשקיע באזרחים שלה והשקעה כמו השקעה עולה כסף. אבל יש מי שבוחר להשקיע בטוב ויש מי שבוחר להשקיע ברע וכן להשקיע באופן חיובי, זה אפשרי ואפילו עולה פחות מפני שבסופו של יום או יותר נכון בתחילתו של יום
אנשים כמו אנשים - נהנים מהדברים הפשוטים והקטנים של החיים והכלל לא מובנים.

זה מתחיל בקפה של הבוקר בקרטון חלב ובפרסות לחם בחינוך וחוגים, כל ילד צריך את אותם דברים בסיסים שאי אפשר בלעדיהם את אותה אפשרות לתת לאנשים לחלום ולא רק בלילה אבל מה לעשות כשחיים במדינה שאת הסחורה שהיא עצמה מייצרת עולה יותר זול בחו"ל, שחלב זה מצרך יקר, וכן בוכים עליו שהוא נשפך שתעריפי הלחם מזנקים לשמים ושלא תטעו יש משפחות שחושבות פעמים לפני שהן קונות לחם במדינה שלקנות לילד שלך ממתק.

ושלחלום לקנות בית זו פריבילגיה, אז מה הפלא שיש כל כך הרבה יורדים, אבל אז תצא מדינת ישראל בקמפיין ענק שכדי להיות תושב חוזר ולהשקיע מאות אלפי דולרים בכל משפחה זו השקעה בטוחה שלא לדבר על העמותות ואירגונים שנפתחים כדי להשיב את אותם יורדים, ואני שואלת שאלה פשוטה למה לא להשקיע את הכסף באזרחים כדי שהם לא ירצו לעזוב. קשה לי להאמין שהאנשים שמנהלים את המדינה הזו, אותו עם חכם ונבון לא חשב על כך או שדווקא כן בדיוק כפי שבוחרים להעלים עין מהמצב השכונות העוני, וכן יש כאלו מעל מליון ילדים רעבים.

ולא אנחנו לא בשואה ואין שנת בצורת, אותם ילדים במקום לפתוח להם מרכז עם חוגים ולפתח אותם, הפתח היחיד שפותחים להם הוא פתח לפתרון השעמום שנובע כתוצאה מהעליבות וחוסר שייכות חוסר שייכות פרושו אדם שמרגיש לא נצרך ומי שמרגיש לא נצרך או נרמס הוא הופך להיות רומס, להיות רומס פרושו: להיות עבריין - עבריין זה סוחר סמים, רוצח, תוקף מינית וכו'. אבל לא אל תטעו קוראים יקרים כאן למדינת ישראל יש הרבה כסף להשקיע, יש לה כסף לבתי סוהר, יש לה כסף למשטרה, יש לה כסף לתוכניות שיקום. שיקום - אז יש שתי אפשרויות או שמדינת ישראל לא חושבת לפני חושבת בדיוק כמו הכבישים שהיא בונה ורחוב ‏ז׳בוטינסקי זו ההוכחה לכך...

רבים מאזרחי ישראל לא מודעים לכך שלפני 20 שנה אחת החברות היותר מצליחות ביפן היתה חברה לבניית רכבות, הוצעה למדינת ישראל הצעה שאי אפשר לסרב לה. ולא, לא מדובר בסנדק, אלא בחברה מצליחה שרצתה להשקיע בבניית מסילות הרכבת במדינת ישראל על חשבונה ובתמורה לכך במשך 20 שנה היא תקבל את הרווח.

הזדמנות פנטסטית, ותאמינו לי אני גרתי ביפן ארבע שנים, ולמי שיש רכבת יפנית לא צריך מטוס, אך כמובן שלא נהנו בחיוב להצעתם של היפנים אחרי הכל זו הצעה שאי אפשר לסרב לה! הייתם חושבים שאולי מדינת ישראל לא הבינה איזו הצעה מופלאה היא מפספסת, הרי אותה הצעה טובה לאזרח ובמדינת ישראל כאשר האזרח האחרון בראש סדר העדיפויות וכמובן שחברות הדלק קודמות...

וכמובן כמו כל שלטון שרוצה לשלוט על האזרחים שלו גם מדינת ישראל רוצה, ברם יש שתי שיטות להשגת המטרה שיטה ראשונה היא - לתת לאזרחים חיים נוחים יחסית, ואז האזרח מתעסק בקטנות מבלי להרים את הראש לעניני השלטון. כך ביפן למשל כל ילד מקבל תקציב חודשי מהמדינה תקציב שמספיק לבגדים, צעצועים ולפחות חוג אחד ביפן גם אם יש לך אפס שקל בבנק. אבל אתה ואישתך עובדים במשך שנה אתם תקבלו משכנתא באפס אחוז, הרכבת לא עולה יקר חוץ מהרכבת המהירה.

כך שאזרחים שטוב להם יגדלו להיות נאמנים למדינה וישפיעו טוב, אזרחים שמרגישים לא שייכים יחפשו בית אחר. אך מה לעשות במדינת ישראל מעדיפים את השיטה השניה שאומרת בא נשפיל את האזרח, ולא נאפשר לו לעבוד בכבוד אלא
ניתן לו להיות עבד שכבד לו, או אז נוכל לשלוט עליו, אז יש לי בשורה בשבילכם אנשי השלטון במדינת ישראל...

עבדים היינו במצרים ובמדינת ישראל גם?

אז זהו, התשובה לכך נימצאת בכבישים, בדיוק מאותה סיבה שהכבישים ניראים כמו שהם ניראים, מדינת ישראל בוחרת בשיטה השניה ככה תחנות הדלק ירווחו עלינו, גם בתי החולים יתמלאו מפני שיש הרבה תאונות כתוצאה מבניית הכבישים, וכביש הערבה היא רק דוגמא אחת לריבוי תאונות שמצריך בתי חולים, בתי חולם מצריכים רופאים שגם הם בקושי מרווחים, רופאים מגדלים באוניברסיטה וכמובן שלא הגענו לעניין החניות, ותוסיפו את הפרמיות שהפקחים מרוויחם כתוצאה מהטעיות שלנו.. בקיצור - מדינה שהאזרחים שלה מצליחים בגלל נפילות של האחר היא מדינה כושלת את כל הפירמידה הזו אפשר לבנות על בסיס חיובי.

במקום לפתוח בתי כלא לעברינים צעירים עם עובדים סוציאליים, אפשר לפתוח מאחזים עם עובדים סוציאליים שיעזרו לעולים להשתלב בחברה, אך למישהו שם למעלה בשלטון צריך לפול האסימון וכדי שזה יקרה צריך לתת בעיטה חזקה למכונה השבורה הזו. ורצוי שהאסימון יפול מלמעלה אחרת הוא יגיע מלמטה ורצוי שכך.. מפני שעם ישראל רוצה לחיות, לנשום, לחלום וכמוהו לבעוט החוצה את מי שחונק אותו עד כאן עובדים או עבדים כן את התשובה אתם כבר יודעים......

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית