המסקנות האלה לא אומרות כמובן שמעתה נוכל להקריא לילד ספרים באיכות ירודה, אך עלינו להבין שהספר הוא בעצם כלי שמאפשר לדון עם הילד במגוון רחב של נושאים. השיחות והדיונים האלה הם אלה שתורמים יותר מכל להתפתחותו של הילד.
קריאה ראשונה - סיפור רצוף ללא הפסקות
הורים מנוסים יודעים שילדים לעיתים מבקשים לקרוא את אותו הספר שוב ושוב. לפעמים זה יכול להיות די מעיק ואפילו משעמם, אך החוקרים של נושא הקריאה בגיל הרך טוענים דווקא שהשיטה הזאת היא הטובה ביותר.
במסגרת אותם המחקרים המדענים גילו שבהקראה הראשונה הילדים שמים לב בעיקר לעלילה, לאירועים, למעשים של הדמויות. לכן בקריאה הראשונה מומלץ לקרוא את הספר מהתחלה ועד הסוף ללא הפסקות, כדי שהילד יוכל לעקוב אחרי המתרחש בסיפור.
ניתן לעשות הפסקות רק כדי להסביר לילד מילים חדשות או לא מובנות. הפסקות ארוכות יותר בשלב הזה יפריעו לילד לעקוב אחרי העלילה והוא עלול להתבלבל ולאבד עניין.
לאחר הקריאה הראשונית ניתן לדפדף בספר ולהתבונן באיורים. ילדים גדולים יותר יכולים בעזרת האיורים לנסות לשחזר את האירועים העיקריים של הספר. זה הזמן לפתח מעט את הזיכרון ולהקפיד על הסדר הנכון של הדברים.
קריאה שניה - שמים לב לרגשות
כשהילד מבקש לקרוא את הספר בפעם השנייה, במוקד העניינים יהיו הרגשות של הגיבורים בסיפור, המחשבות שלהם, הציפיות והשאיפות. זה הזמן לקרוא את הספר לאט ולעשות מדי פעם הפסקות כדי לדון עם הילד ביחסים בין גיבורי הסיפור. מומלץ ביותר לשאול את הילד מה הוא חושב על התנהגות הדמויות, הרעיונות שלהם, הדיבורים, הרגשות והמחשבות.
זה גם מפתח את השפה שלו וגם מעשיר מאוד את עולמו האמוציונאלי ומלמד אותו להביע את הרגשות במילים.
קריאה שלישית - נקודות דימיון לסיפור
בקריאה שלישית ניתן כבר להשוות בין המתרחש בספר למה שמתרחש בחיי הילד. בשיחה שמלווה את הקריאה הזאת ההורים שואלים את הילד כיצד הוא היה מתנהג במצבים שמתוארים בספר, מה הוא היה מרגיש, ממה היה מפחד ולמה היה מצפה. בהפסקות במהלך הקריאה ניתן לבקש מהילד להעמיד את עצמו במקום אחד הגיבורים ולספר מה הוא היה מרגיש וחושב באותו רגע.
תרגילים כאלה יתרמו ליכולות הקוגניטיביות של הילד, יפתחו אמפתיה ויכולת להעמיד את עצמו במקומו של האחר.
קריאה רביעית - תנו לילד לספר בעצמו
בקריאה הרביעית ההפסקות בעצם ארוכות יותר מהקריאה עצמה. הפעם ההורים בעיקר עוזרים לילד לספר בעצמו את עלילת הספר. ילדים גדולים יותר יכולים גם לחשוב על סוף אחר לסיפור או סיפור המשך או התפתחויות נוספות בעלילה, בקיצור, כל דבר שיעזור לפתח את הדמיון שלהם.
אחרי קריאה חוזרת ונשנית, הוא כבר ידע לספר בעצמה (shutterstock)במהלך הקריאה מומלץ לשתף את הילדים בחוויית הקריאה עצמה: לתת לילד למצוא את האותיות שהוא מכיר או אפילו להקריא מילים שהוא כבר יכול לקרוא. בספרים מאוירים ניתן גם לדבר על האיורים, סגנון הציור של המאייר, הצבעים שהוא בחר וכו'.
השיחות האלה גם מעודדות את הקריאה העצמאית העתידית וגם מעוררות עניין בספרים באופן כללי. ושעת סיפור כזאת שמלווה בשיחות ודיונים עוזרת לילד להיפתח ולספר להוריו על דברים שאולי בנסיבות אחרות יותר קשה לו לדבר עליהם.
]]>
