פרק שלישי בסדרה

חדשנות בכותל המערבי: מסע בין עבר, הווה ועתיד; "מגיני ירושלים" • הסוף

יוסי סרגובסקי חותם את הסדרה המרתקת "מגיני ירושלים" בפרק שלישי ואחרון הלוקח אותנו למסע מעמיק אל עתידו של המקום הקדוש ביותר לעם היהודי - הכותל המערבי • מרחבת הכותל, המקום שבו העבר, ההווה והעתיד שזורים יחד, עולה סיפור מרתק על התפתחות, חדשנות ואתגרים

הפרק הסופי במסע דרך זמנה של ירושלים - מהכותל המערבי אל עתיד העיר הנצחית -מגיני ירושלים פרק 3 (כיכר השבת)

לאחר שבפרקים הקודמים של התוכנית "מגיני ירושלים" עסקנו בעבר המפואר של העיר - בדמותה ההיסטורית ובזיכרון העתיק שחרוט בכל אבן ואבן, ולאחר שצללנו אל ההווה הדינמי של ירושלים - אל הרכבת הקלה שמחברת בין רחבי העיר, ההתפתחות העירונית המתמשכת והחיים המודרניים הפועמים ברחובותיה - הגיע הזמן להציץ אל העתיד.

הפרק השלישי והאחרון בתוכנית המרתקת הזו לוקח אותנו למסע מעמיק אל עתידו של המקום הקדוש ביותר לעם היהודי - הכותל המערבי. דווקא כאן, ברחבת הכותל, המקום שבו העבר, ההווה והעתיד משתזרים יחד בצורה הכי טבעית, אנחנו סוגרים את המעגל ורואים איך ירושלים מצליחה לחבר בין כל שכבות הזמן שלה.

הסיפור שמאחורי האבנים העתיקות

מאחורי הכותל המערבי מסתתר סיפור מרתק על הר המוריה, אשר לפני כאלפיים שנה כוסה בידי אדם ומאז לא נראה עוד. על פי המסורת היהודית, הר המוריה הוא מקום בריאת העולם, והאבן שבפסגתו - אבן השתייה - היא הנקודה שממנה הושתת העולם כולו.

הכותל המערבי שאנו רואים היום הוא בעצם אחד מארבעת קירות התמך שהקיפו את הר הבית, אשר נבנו בימי הורדוס בסוף המאה הראשונה לפנה"ס. באורך של 488 מטרים וגובה מקורי של כ-60 מטרים, הכותל בנוי מאבני גיר ירושלמיות שנחצבו במערת צדקיהו, כאשר האבן הגדולה ביותר מגיעה למשקל מרשים של כ-570 טון.

מקום תפילה ברציפות של מאות שנים

לאחר חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה, הפך הכותל המערבי למוקד געגועים וכמיהה. כבר במאה התשיעית מתועדת תפילת יהודים בכותל, ובמאה ה-14 נקבע מקום תפילה קבוע בסמוך אליו - המשמש לכך עד היום.

הרגע ההיסטורי הגיע במלחמת ששת הימים ב-1967, עם כיבוש העיר העתיקה בידי צה"ל. הצילום המפורסם של שלושת הצנחנים המביטים בהתרגשות אל הכותל הפך לאחד הסמלים המובהקים של המלחמה ושל תולדות מדינת ישראל.

הכותל היום: לב פועם של העם היהודי

כיום הכותל המערבי הוא אתר מרכזי בחיי העם ומדינת ישראל. ברחבת הכותל נערכים טקסי השבעה של חיילי צה"ל, טקסים ממלכתיים, וכמובן תפילות ובקשות יום-יומיות. מדי שנה פוקדים את הכותל כעשרה מיליון אנשים, והמנהג להניח פתקי בקשה ותפילה בין אבני הכותל הפך לסמל של תקווה ואמונה.

פרויקטים עתידיים מרתקים

עתידו של הכותל המערבי תמוך בתוכניות רבות ומגוונות שנועדו לשפר את הנגישות למקום:

מעלית הכותל

פרויקט משמעותי שהחל בספטמבר 2024 וצפוי להסתיים ב-2026, יכלול שתי מעליות בגובה של כ-22 מטר ומנהרה באורך של 65 מטר. בעלות של 55 מיליון שקלים, המעלית תנגיש את רחבת הכותל לעשרות אלפי מבקרים, במיוחד בעלי מוגבלויות וקשישים.

רכבל לכותל - פרויקט חדשני

רכבל שיחבר בין מתחם התחנה הראשונה לכותל, בעלות של כ-220 מיליון שקלים. הרכבל יאפשר הסעת כ-3,000 נוסעים בשעה ויקל על הגישה לכותל ועל עומסי התנועה באזור. התוואי באורך 1.4 ק"מ יכלול שלוש תחנות בנקודות מרכזיות בירושלים.

תחנת רכבת תת-קרקעית

תוכנית אסטרטגית לקמת תחנת רכבת תת-קרקעית קרובה לכותל, כחלק מהארכת תוואי הרכבת המהירה מתל אביב לירושלים, שתאפשר לנוסעים להגיע ישירות אל הלב הפועם של העיר העתיקה.

טכנולוגיה בשירות הקודש

הפיתוח הטכנולוגי משפיע גם על הכותל: מצלמות אינטרנט המשדרות תמונה חיה 24/7, שירות חינמי לקבלת בקשות מכל רחבי העולם בפקס או בדואל אלקטרוני, ומרכז המבקרים החדש "בית הליבה" שנפתח ב-2022 ומשלב תוכן ארכיאולוגי חדשני.

אתגרים לעתיד

למרות הפיתוחים המרשימים, עומדים בפני הכותל אתגרים רבים: מחלוקות בנוגע למעמדן של קבוצות תפילה לא-אורתודוקסיות, אתגרי שימור האבנים העתיקות המושפעות מגעי ידיים ותנאי אקלים, ומחלוקות פוליטיות בנוגע למעמד המקום.

סיכום: סמל נצחי של תקווה

הכותל המערבי ממשיך להיות אבן שואבת למיליוני אנשים מכל רחבי העולם. האבנים העתיקות הללו, שעומדות איתנות כבר אלפי שנים, ימשיכו לשמש סמל של תקווה, אמונה והמשכיות - עדות חיה לקשר העמוק בין עם היהודי לירושלים.

כפי שסיכם המגיש יוסי סרגובסקי כשחתם את הסדרה: "הכותל המערבי מחבר בין עבר, הווה ועתיד, בדיוק כמו ירושלים עצמה שמחברת בין ישן לחדש, בין מסורת לטכנולוגיה" - עיר שמגשרת בין עבר מפואר לעתיד של תקווה ושלום.

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בVOD: