לשכת הגיוס בתל השומר, המקום שבו אם אתה רואה חרדי שמגיע למקום, את יכול לנחש שהיעד שלו הוא מן הסתם מדור בני הישיבות. הטפסים ביד שלו הם טפסי הדיחוי, והוא לא חלק מרבים וטובים שיעדם הוא גיוס לאחת היחידות בצה"ל.
השבת השחורה שינתה את ישראל, את השינוי ניתן לראות גם בפתח של לשכת הגיוס. ימים ספורים לאחר תחילת המלחמה, עשרות חרדים התייצבו בלשכת הגיוס. לא, הם לא באו להגיש דחיה, הפעם הם הגיעו במטרה להתגייס במסלול מהיר לצבא. המראות הקשים, המספר הבלתי נתפס של ההרוגים, התחושה שהפעם שהמלחמה היא איום על כולם, הביאה אותם להחלטה שהם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה ולקחת חלק במשימה החשובה של הגנה וביטחון ישראל.
גם בצה"ל השתנתה התפיסה. את מקומו של צבא קטן וחכם, תפסה ההבנה שאם חפצי חיים אנחנו, אנחנו זקוקים לצבא כמה שיותר גדול. על פי הנתונים צה"ל גייס כ-350,000 חיילי מילואים להתמודד עם האיום מצפון ומדרום ומיו"ש. ועדיין, חסרים לו לצבא עוד עשרות אלפי חיילים. בעיקר במשימות החשובות של הגנה וטיפול בעורף, במקרה של פתיחת חזית נוספת בצפון והגנה על היישובים בתרחיש של התלקחות ביו"ש.
אתה גם רוצה לקחת חלק בהגנה על ביטחון המדינה?- לחץ כאן>>>>
התמהיל האנושי של החרדים שהגיעו ללשכת הגיוס היה מגוון. רובם בעלי משפחות מאזורים שונים בארץ, בגילאים שונים. אך מכנה משותף אחד לכולם. רצון ותשוקה לתרום תרומה משמעותית למאמץ המלחמתי.
"אני בן 40, וגם בגיל שלי אפשר להתחיל לעשות שירות. אני בא עם רוח צעירה והמון רצון לעשות שירות משמעותי, ולתת לצבא 200%", סיפר גבריאל. איציק מבני ברק אמר כי מה שהביא אותו היא "תחושת תסכול שכולם תורמים ואתה כזה עומד מהצד".
מתגייסים אחרים סיפרו כי התחושה שלהם שלא ניתן להישאר בבית, בזמן שאחינו בני ישראל יוצאים למלחמה. "כבר משה רבינו אמר לאלו מבני ישראל שרצו להתחמק מכיבוש הארץ 'אחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה".
החרדים הראשונים שהצטרפו לקבוצת הטירונים הראשונה, הם רק חלק מתוך מספר הלך וגדל של חרדים שרוצים ומבקשים לשרת. בצבא הכינו תכנית מקצועית להכשרה מהירה של הטירונים בשלב ב'. בסיום ההכשרה של שבועיים ימים, משתלבים הטירונים בתפקידים משמעותיים כתומכי לחימה במגוון רחב של תפקידים שיש בהם תרומה גדולה לביטחון.