כשהבעש"ט הבטיח: 'התפילה שלכם תעלה'

שמעתי בשמו של רבי אליהו, מגיד מישרים מקהילת סוקלובקי, מעשה שהיה כשהיה נער צעיר שגר בקהילת קודש מז'בוז'.

יום אחד הוא שמע שהבעל שם טוב הקדוש אומר: מי שרוצה שתפילתו תעלה השמימה - שיתפלל עימי מילה במילה, והחליט לעשות כך, והתחיל להתפלל ביחד עימו.

כאשר אמר הבעל שם טוב הקדוש "אדון", גם הוא אמר "אדון", וכאשר הבעל שם טוב הקדוש אמר "עולם", גם הוא אמר "עולם", עד שגמר ביחד עם הבעל שם טוב הקדוש את כל התפילה, ונהג לעשות כך זמן רב.

פעם אחת, כאשר הבעל שם טוב הקדוש הגיע בפסוקי דזמרה לפסוק: "שקר הסוס לתשועה", הוא כפל את הפסוק הרבה מאוד פעמיים, במשך זמן מאוד ממושך.

רבי אליהו אמר ביחד עימו את הפסוק בפעם ראשונה, ואח"כ לא הבין מה מכוון הבעל שם טוב הקדוש בפסוק, ותמה מדוע הבעל שם טוב הקדוש לא ממשיך, ולכן, הביט וחיפש בספר משנת חסידים אם יש על הפסוק הזה כוונות מיוחדות - ולא מצא, ולכן, הפסיק להתפלל מילה במילה עם הבעל שם טוב הקודש.

פעם אחת כשבא לביתו של הבעל שם טוב הקדוש, אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: אליהו, עזבת אותי והפסקתה להתפלל עימי.

סיפר אליהו לבעל שם טוב הקדוש את מה שארע אז, שבעקבות החזרה הרבה על הפסוק, הפסיק להתפלל עימו.

השיב לו הבעל שם טוב הקדוש, באותו הזמן שחזרתי על הפסוק, היה יהודי אחד שיצא לדרך בערב שבת, כדי לשבות את השבת בעיירה אחרת, והתחיל להחשיך והשבת עמדה להיכנס, והוא הבין, שלא יצליח להגיע לפני כניסת שבת למקום ישוב, ולכן, הוא נאלץ לעשות את השבת - בשדה.

באזור היה גזלן אחד, שנודע לו שיש היהודי ששובת בשדה, והוא יצא לדרך רכוב על סוסו, כדי למצוא את היהודי ולהורגו.

כאשר אמרתי את הפסוק "שקר הסוס לתשועה" פעמים רבות, שיניתי לגזלן את דרכו שתהיה מפותלת ומעוקלת בכזאת צורה, שלא יצליח למצוא את היהודי.

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך

"שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום": מבאר ה'תולדות' (בפר' קדושים): שואלין – בהלכות חמץ ומצה.

דורשין – להתבונן ולהתכונן לנקודה הפנימית של החג, שתיתן לנו 'רווח' עתידי, ונצא מהחג עם כוחות ויכולות חדשים, נחדש את האמונה בלב.

המהות החג רמוזה בשמו: 'פסח' – 'פה סח'.

'לחם עוני' – שעונין עליו דברים הרבה (פסחים קטו).

בליל הסדר יורד 'אור' עצום של אמונה: וניתן לקבל 'הארת המוחין' כמו: פרוזקטור שחודר ומאיר את הלב בלי הכנה ומידה, וזה קורה בפתאום 'בשעה שמצה ומרור מונחים לפניו', והלב והנפש זוכים לאור עצום של אמונה.

ליל הסדר – זמן מיוחד לגאולת הנפש: בליל הסדר הלב נפתח ונכנס לתוכו האור העצום של האמונה שיורד בחג, ולכן, כל אחד יכול לזכות בלילה זה:

לצאת ממייצרי הנפש הפרטיים – לגאולה אמיתית, לחירות עולם.

החמץ הגשמי והרוחני: בימי ניסן, יורד משמים סיוע גדול ומיוחד, לנקות את ה'חמץ' הרוחני: שמצוי בחדרי הלב, ודבוק בתאי המוח, וכל אחד יכול יותר בקלות לעשות ניקיון אמיתי ו'פוליש', שיאיר ויחדש אותו מליל התקדש החג, ליל הסדר.

בניקיון הבית – מגלים את ה'חלק' אלוק: כל אחד שואל את עצמו: האם אני טוב או רע, גשמי או רוחני? והוא שוכח: שזאת – לא שאלה! אף אחד לא רע, רק שלעיתים האדם שוכח את נשמתו היא 'חלק אלוק ממעל' ונותן לה להתלכלך עם קצת 'חמץ'.

הרצון להעיר את הנשמה: בזמן ניקיון הבית והוצאת ה'חמץ' מתעוררת ומתגלה הנשמה - ה'חלק' האלוקי שבך, ושואף ומבקש לחזור, להתקרב ולהדבק עם ה'שלם' בורא עולם, ולהשאיר אחורה את ה'נפש' הבהמית שמחפשת להחטיא את האדם.

הבעל שם טוב הקדוש מחדד את הדברים ל'חברא קדישא':

"כמו שיש בקדושה: צדיקים, רבנים, שוחטים, חזנים, בעלי בתים, חסידים, הצנע לכת, ירא שמים בסתר ובגלוי, כנגדו ממש יש לס"מ הטמא כל אלא, ודי למבין", וסתם ולא פרש.

כל מצווה שהאדם עושה, יכולה לקרב או לרחק אותו מהקב"ה.

החידוש של הבעש"ט הקדוש – הטוב והרע מצוי בכל מקום: עד דורו של הבעל שם טוב הקדוש חשבו: שה'טוב' נמצא בבית מדרש, וה'רע' נמצא ברחוב.

חידוד דברי הבעש"ט הקדוש: גם בבית המדרש וגם ברחוב ישנו טוב ורע.

בכל מעשה שהאדם עושה, גשמי או רוחני – הוא יכול לדבק בטוב או ברע.

'טוב' – פרושו: גילוי אלוקות, 'רע' – פרושו: הסתר מאלוקות.

כוונת האדם בעת העשיה: כל אחד שעסוק בפעולה גשמית ומכיון 'לשם שמים' הוא – נכלל בטוב, וכאן מגיעה השאלה הנוקבת:

"האם אני עובד את ה' יתברך, או את עצמי?" - "וכשהוא עוסק במצוה, אך רוצה את כבוד עצמו, הוא מתקשר לחלק ה'רע' וההסתר (הקדמה לספר הבעש"ט עה"ת אות נט').

הארת חג הפסח ממקדת את התשובה: איזה הנאה מותרת ומחוייבת, ואיזה הנאה מיותרת ומחמצת?

תנהג לפי דרגתך ותשאף לעוד: אומר הבעש"ט הקדוש: "...וכל אחד צריך להתנהג עפ"י מדרגתו, שאין כן התופס מדרגה של חברו (אז מגיע האדם למצב ש...) זה וזה לא נתקיימו בידו"...

אור ה' מאיר לכל אחד: האדם אינו מלאך, וגם לא מבקשים ממנו, כל תפקידו לבקש ולרצות, לשאוף ולהשתדל ולהתרומם ולהתקדם בשלבים בעבודת ה' כפי יכולתו, מתוך אהבת ה' ושמחה, ואור ה' יזרח ויאיר עליו, וינחהו בדרך הנכונה.

יהי רצון שכל בית ישראל יזכו לקבל השבוע כוחות גוף ונפש, ויוכלו להתכונן לחג עם סיעתא דשמיא, ומתוך חיבור אמיתי ושמחה, אמן!