צפו בהספדים המרגשים על "מלאך החסד"

הלוויה קשה וכואבת התקיימה הלילה (שישי), עשרות בלבד צעדו אחר מיטתו של מי שכונה "מלאך החסד", הרב ישעיהו הבר זצ"ל שנפטר לאחר שנדבק בנגיף הקורונה והוא בן 55 בלבד. הנחיות משרד הבריאות אפשרו הלוויה מצומצמת לאדם אשר ביום אחר מיטתו הייתה מוקפת באלפי אנשים בהם נגע במהלך חייו.

"אנחנו לא מבינים חשבונות שמים ולא שואלים שאלות", פתח הבן נתנאל את הספדו שנשא מרחוק. "אבא נבחר להיות קורבן ציבור, הוא כל כך נזהר ושמר כל כך על הנחיות משרד הבריאות. כמה אבא עזר לכל אחד בשלום בית, בכסף, בעצה טובה עזר לכל אחד".

"כל אחד יכל לומר שהוא החבר הכי טוב שלו. אבא הספיק בשנים קצרות מה שאחרים לא הספיקו בעשרות שנים".

"עם אהבת האדם שלו הוא הקים את מתנת חיים "יש מאין" שהמפעל ימשיך הלאה. אבא עבר הרבה ייסורים בחיים שלו, הרבה שנים עד שזכה לילדים מעולם לא ירד החיוך מהפנים שלו למרות שעבר עלילות בשנים האחרונות. תמיד היה מלמד סנגוריה על כלל ישראל. מחל לאנשים שעשו לו עוול".

הבן סיפר בהספדו: "אמרנו לאבא למה הטלפון האישי שלך מפורסם לכל העם, היה אומר: 'יהודים שצריכים אותי אני לא מסוגל להגיד לא'. כולם הרגישו שהוא רק בשבילם, מאנשים הכי מכובדים ועד הכי פשוטים הוא העריך כל אחד".

"אמא ביקשה להעביר מסר לאנשים ששואלים שאלות, ואומרים כל כך הרבה התפללנו והתחזקנו איך זה שהוא לא ענה. אמא אומרת שאבא שלה אומר שאנחנו מאמינים שהזכויות של כל כלל ישראל ישפיעו ונזכה בקרוב לגאולה. היה לו יחס מיוחד ליתומים ואלמנות. שהשם ייתן כוח לאמא ולאחותי תודה לכל מי שהתפלל עבורו, לכל מי שהיה לצדו בתקופה הזאת. להודות במיוחד לבית החולים הדסה שעשו הכל בשבילו".

הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו, שהכיר את הרב הבר אישית ואף אירח אותו בביתו במשך תקופה, נשא דברי הספד מרגשים: "הלילה ערב ראש חודש אייר היה אמור להיות לילה של התחלה חדשה, קיווינו להתבשר בטוב אבל אז הגיע בשורה כל כך קשה, כל כך כואבת".

"אנחנו אומרים הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא. לחזו"א יש ביטוי מיוחד כל כך, 'האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה כבן אדם אבל באמת הוא מלאך הדר עם בני תמותה'. נדמה שהחזו"א ראה בעיני רוחו ראה את הדמות הזאת שלך, איזה ידיד טוב. ראה החזו"א מול העיניים מי שכל כולו תורה, כל כולו לב, כל כולו חיוך גדול כל כולו טוב".

"אתה את שלך נתת, וגרמת לאחרים לתת ולתת. עם כל הייסורים והקושי אתה לא מצליח ללכת זקוף, אבל עמידה ישרה ומסורה עמידה שכל כולה נתינה".

"היית אדם שלם בתורה, בלב במסירות איזה אדם מופלא. התארחת בינינו כאן שתמיד החיוך על פניך. היו לך רגעים שאמרת אני הולך לסגור את העמותה אבל הבטחת לבחור שעד שלא תהיה לו כליה אתה לא תסגור, וקיימת".

"באותו לילה חזרת הביתה ואמרת לאשתך הצדיקה 'אני חושב שזהו, עכשיו אנינו יכולים לסגור'. הוספת: 'אבל אנחנו לא רוצים, רוצים להציל חיים'. כעת הקב"ה נטל אותך מאיתנו אנחנו עומדים כאן, הדמעות רק יורדות, זולגות, חונקות את הגרון ואומרות לכל אחד ריבונו של עולם אנחנו לא מבינים אין לנו שאלות עליך".

"יש לנו בקשה אל מלאכי הרחמים אליהם הצטרף מלאך אברהם ישעיהו .זה הזמן שלנו לבקש, אנחנו אומרים 'מכניסי רחמים הכניסו רחמינו השתדלו והרבו תחינה'. שהקב"ה יסיר מעמו וכולנו את המוות הזה. שהקב"ה ייתן בריאות שלמה לרעייתך. תמיד הייתם חותמים יחד, היא תמשיך לעמוד בראש העמותה ולתת עוד חיים. ואתה על יד כיסא הכבוד עם אותם מלאכי רחמים תבקשו: 'ריבונו של עולם הבטחת לנו אני ה' רופאך, אנא הסר מאיתנו כאבים וצער והלב'".

"תהיה שליח ציבור, תבקש עבור כולנו עבור כל מי שכל כך אהב ולא ידע שצריך לקרוע שערי שמים. מבקשים ממך התהלכת בין אנשים ונדמית כבן אדם התעלית, ואתה מצטרף אל מלאכי עליון שימליצו טוב על משפחתך אוהביך ומעריצך".