עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ // הרב בן ציון נורדמן

היום יום ההילולה של רבי נחמן מברסלב זצ"ל, יח' בתשרי, יום שלישי של חול המועד סוכות.

אמש, בליל ההילולה, באחת הסוכות עם חברים מקשיבים עלו כמה סיפורים מתורתו זכותו תגן עלינו.

אחד הסיפורים היותר ידועים ומפורסמים, אך תמיד מחזק ורלוונטי, מתקשר בעיניי ישירות לחג הסוכות בדגש על היציאה מהבית... ומתחבר למנהג ישראל לקרוא בשבת הקרובה את מגילת קהלת שחיבר החכם מכל אדם שבה אחד מהפסוקים הדרמטיים "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (קהלת פרק ה פסוק יב)

וכך הולך הסיפור: (השתדלתי למצוא את המקור הכי מדויק)

אחד מחסידיו של רבי נחמן מברסלב היה עני מרוד. פעם אחת ביקר ר' נחמן בביתו של האיש עם חסיד אחר בשם חַייקְל. באותו ביקור הפציר חייקל בר' נחמן שיברך את העני בפרנסה. אמר ר' נחמן: אֲנִי אֵין לִי שֶׁפַע בִּשְׁבִילוֹ, רַק אִם תִּרְצֶה, אַתָּה תִּתֶּן לוֹ שֶׁפַע"!

חשש חייקל כי יזיק לו הדבר אם יברך את האיש בנוכחותו של הרבי, אך לאחר שהבטיח לו ר' נחמן כי הרשות בידו לברך, לקח חייקל את כלי המים שהיה בבית ושפכו אל הארץ ו...פיזר את המים על רצפת הבית כשהוא קורא: " "שֶׁפַע לְמִזְרָח! שֶׁפַע לְמַעֲרָב! שֶׁפַע לְדָרוֹם, שֶׁפַע לְצָפוֹן".

טיפות של מים התעופפו להן לכל עבר

(משראה זאת רבינו הזדרז וְהִגְבִּיהַּ אֶת הַקַאפְטִין שֶׁלּוֹ וְאָמַר אֵלָיו: "חַייקְל, לִי לֹא תִּתֵּן שֶׁפַע"! )

לא עבר זמן רב עד שהפך אותו חסיד לעשיר גדול.

מאז נעשה עשיר נמנע מלבקר אצל הרבי. מתיירא היה שמא יתחיל הרבי או אחד מחסידיו לדבר אתו, ולא היה לו פנאי לכך, שהיה טרוד בעסקיו.

פעם אחת, בזמן היריד בעיר ברסלב, רץ אותו חסיד במהירות אל השוק כדי לקנות ולמכור ולעסוק במסחרו.

חלונות ביתו של הרבי פנו אל הרחוב המוביל אל השוק.

חשש החסיד כי יבחין בו הרבי, ובשל כך עבר בריצה את הרחוב. אך הרבי הבחין בו, דפק על החלון וקרא לו שייכנס. הצטער על כך החסיד ובעל כורחו נכנס אל הבית.

פתח הרבי בשאלה:

"הִסְתַּכַּלְתָּ הַיּוֹם אֶל הַשָּׁמַיִם"?

והשיב לרבי שלֹא.

קָרָא אוֹתוֹ הרבי לעבר הַחַלּוֹן ואמר לוֹ: "הַבֵּט בַּחַלּוֹן וְתֹאמַר לִי, מָה אַתָּה רוֹאֶה?".

"אֲנִי רוֹאֶה עֲגָלוֹת וְסוּסִים וַאֲנָשִׁים רָצִים הֵנָּה וָהֵנָּה".

ענה הרבי ז"ל ואמר : "אַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה יִהְיֶה יָרִיד אַחֵר לְגַמְרֵי; זֶה הַכֹּל שֶׁאתָּה רוֹאֶה לֹא יִהְיֶה עוֹד, רַק סוּסִים אֲחֵרִים וַעֲגָלוֹת וּסְחוֹרוֹת וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים. וְגַם אֲנִי לֹא אֶהְיֶה וְגַם אַתָּה לֹא תִהְיֶה.

וְהַיּוֹם אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ: 'מָה אַתָּה כָּל-כָּךְ בָּהוּל וּמֻטְרָד שֶׁאֵין לְךָ אֲפִלּוּ זְמַן לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם?

אז קרא הרבי לחייקל שהיה בחדר הסמוך ואמר לו: "ראה חייקל מה עשית בברכתך, אפילו זמן להסתכל על השמים אין לו"

וכמו "סיפורי רבי נחמן" כך גם הסיפורים על רבי נחמן הפרשנות והמסקנות הכי טובות היא הפרשנות העצמית.

שבת שלום ומועדים לשמחה.