מה אתם עושים בזמן שאתם תקועים בפקק?

מעדיף במקום להתעצבן להתרווח על המושב. (צילום: שאטרסטוק)

דבר ידוע הוא במשרד: שאצלי, הרעיון של היום הוא הכתבה של מחר. לכן, לא פלא שבשיחת בוקר במטבחון של המשרד שאל אותי עמיתי אברומי: 'מה נשמע?' ואני עניתי: 'ב"ה, פקוק' – הוא אמר לי תעשה על זה כתבת מזגין.

אז בבקשה, לפניכם:

קבלו דו"ח מצב: ירושלים פקוקה רוב שעות היום. הסיבה: עבודות בעשרות כבישים במקביל בשביל הרחבת פסי רכבת הקלה, בניינים ופיתוח תמידי. התוצאה: כדי להגיע ממקום למקום בירושלים צריך לפנות עשרות דקות של נסיעה בפקקים מורטי עצבים.

מה עושים בפקקים? בדקנו בשבילכם:

בסיום הכתבה תדעו מה עושה כותב השורות בעת הנסיעה לירושלימה הפקוקה:

בסקר זריז שערכתי באותו בוקר בו הייתי תקוע בפקק באופן חריג (רבע שעה נוספת על הארבעים דקות של הפקקים בין כך) ענו לי המשתתפים את מגוון התשובות הבאות:

שומע מוזיקה. סופר עצים. מבטיח לא הצביע לראש העיר הנוכחי, בתקווה שהבא אחריו יהיה טוב יותר. 'לא עושה כלום'..

מישהו ענה משהו יפה: 'במקום להתעצבן – מתרווח על המושב ומאזין למוזיקה'. והתשובה הקלאסית, כמובן: מאזין לשיעור תורה. ועוד ועוד.

את התיאור הטוב ביותר עד כה, קיבלתי מחבר במערכת שלנו, מולי, שכה היטיב להגדיר איך עוברת עליו הנסיעה:

"אני שם רגל גז-ברקס. מחפש חברים ברכבים ליד. רגל גז-ברקס. מדליק רדיו. רגל גז-ברקס. פרסומות – אז מחליף תחנה.

"בהמשך הנסיעה, שאורכת כארבעים דקות, אני מחפש חברים ברכבים ממול. רגל גז-ברקס. מנסה לחבר את הבלוטות' למולטימדיה. צופר לט*** ברמזור. רגל גז-ברקס. מכבה ת'רדיו כי חפר. מתחיל להרהר על החיים. מרוב הרהור, דופק גז כי עבר לירוק ולא שמתי לב. דופק ברקס כי חזרתי להרהר וההוא לפני בלם.

"מדליק שוב רדיו, הפעם על תחנה אתיופית. עושה תחרות עם ההוא ברכב של הערסים. חושב על תכניות חדשות ל'כיכר'. מוריד 80% מהתכניות החדשות. רגל גז-ברקס. סוף סוף פוגש חבר ברכב ממול אבל התנועה משתחררת. מנסה שוב לחבר את הבלוטות' למולטימדיה. התחבר – אבל נחשו מה?

- הגעתי".

לסיום – זמן למידה

במהלך הנסיעה למשרד אני עושה אחד מהשניים: או מאזין לשיעור בפרשת השבוע – להגיע עם 'א שטיקל ווארט' לשולחן שבת, או מאזין לקורס בו אני לומד על נושא הקרוב לליבי. לעיתים זה יהיה שיעור באומנות הדיבור, נושא שאני מומחה בו ולעיתים זה יהיה שיעור בשיווק שלאחרונה אני מתעסק בזה יותר ויותר.

יהיה הפקק ארוך ככל שיהיה – בואו ננצל אותו ללמידה והעצמה.

דבר רה"ע:

ביקשנו מראש העיר ירושלים משה ליאון לתת את תגובתו לכתבה:

"הפקקים בירושלים הם תוצאה לא נעימה של תנופת בניה חסרת תקדים", מסביר ליאון "בשנים האחרונות, מקדמת העירייה פרויקטים של תשתיות בהיקפים חסרי תקדים, זאת במטרה לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה ולהפוך את העיר למודרנית ומתקדמת, שמספקת את צורכי התנועה של תושביה.

"הפקקים נגרמים בין היתר בשל עבודות הפיתוח של הרכבת הקלה, שיחברו את שכונות העיר ויקצרו את הדרך מנקודה לנקודה באופן משמעותי, כמו גם בשל עבודות פיתוח התשתיות, בכבישים, בצמתים השונים ובמחלפים.

"ירושלים תהפוך בסיום התהליך לאחת הערים המתקדמות ביותר בעולם מבחינה תחבורתית, ומטבע הדברים הדרך לשם כרוכה בפקקים".

"אנו עושים הכל", מוסיף ליאון, "כדי לצמצם את היקף הפקקים ומבטיחים לתושבים כי ירושלים תהיה הראשונה לצאת מהפקקים, ותהפוך לסמל ודוגמה להתנהלות תחבורתית המשרתת את האזרח והופכת את חייו לקלים הרבה יותר".

ומה אתם עושים בפקקים? כתבו לנו בתגובות. אנחנו סקרנים.