"מידי שנה בחגים, במיוחד בריכוזים החרדיים, אנו עדים למראות קשים של תרנגולים המובלים לשחיטה, והופכים להיות קרבן עולה ויורד, מחרחר ומסתחרר. חלקם מתים ברעב, בצמא ובחום. אחרים ננטשים חיים ומותשים בתום הכפרות ואפילו המתת חסד נמנעת מהם. וזאת מבלי שנדבר על אלה הנשחטים ומדממים, נמרטים ומבותרים מול חבריהם המבועתים ללא שמץ של חמלה. אל תתפרנסו מזה, אל תתנו לזה יד. זו לא כפרה, זה פשע. זה יום הדין שלכם, לא של תרנגולים שלא טעמו טעם חטא. עוברים לכפרות בכסף".
את הפוסט הזה פרסמה אסתי שושן, אשת תקשורת ופרסומאית, כחלק מקמפיין רשת שהיא מובילה במטרה להעלות את מודעות הציבור לסבל שעוברים התרנגולים בעת הכפרות.
״אנשים בוחרים "להדר" בעניין, על חשבונם של יצורים חפים מפשע מתוך מחשבה שזה יתן להם כפרה מושלמת על חטאיהם״ אומרת שושן בשיחה עם כיכר השבת.
לדבריה, הדרך בה מתנהל תהליך הכפרות כיום, מוכיחה שאיבדנו כל חמלה בסיסית. ״בתנאים בהם משנעים ומעמידים שעות את התרנגולות ואחר כך מסובבים אותן על הראש ושוחטים אותן לעיני חברותיהן זו אכזריות לשמה. כפרה ומחילה לא תגיע אם איבדנו חמלה בסיסית״.
סוגיית הכפרות מושכת התנגדות גדולה מצד ארגוני זכויות בעלי-חיים, בטענה שקיום המנהג גורם לעבירה על איסור צער בעלי חיים. שושן תוהה מדוע רק ארגונים חילוניים מעוררים מודעות לעניין? ״וכי איננו אמונים על איסור צער בעלי חיים? איפה "ורחמיו על כל מעשיו?" איסור זה מדאורייתא בעוד כפרות הוא מנהג ותו לא ולכתחילה ניתן לעשותו בכסף״.
לדברי שושן, האשמה נעוצה בתעשייתיות בה מתבצעים הכפרות. ״בעבר, בחברות חקלאיות ובכפרים, אדם לקח תרנגול מחצרו וביצע כפרות ואחר כך נתן אותו לעני. כיום התיעוש וההמוניות הפכו את המנהג הזה לימים ארוכים ומייסרים עבור עשרות אלפי תרנגולות שלא חטאו״.
מופע שנתי של התעללות
גם אלו שאינם נמנעים מאכילת בשר, יתקשו להשלים עם התיאור הקשה הבא: ״התרנגולות מובלות דחוסות בארגזים בתנאים מחרידים. ועומדות שעות מבוהלות ומפוחדות עד השחיטה. צופות באחיותיהן מדממות ומבותרות לנתחים״.
לדברי שושן, בלא מעט מקרים, תרנגולות ננטשו אחרי הכפרות כשאיש לא היה צריך אותן ומתו בייסורים, ברעב ובצמא. בנוסף, יש טריפות רבות בגלל תנאי השטח ובשרן של התרנגולות נזרק.
״הגיע הזמן שנכתיב ערכים של חמלה ורחמים ונהיה אור לגויים״ קובעת שושן, ״זהו מופע שנתי מיותר של התעמרות והתעללות ביצורים חיים, שלא מוסיף לנו כבוד״.
• אדם שאינו צמחוני, יוכל להמשיך לעשות כפרות עם תרנגולים ועדיין לא לעבור על צער בעלי חיים?
״אכן. זה לא קשור לצמחונות. אי אפשר להצדיק עוולה אחת בגלל עוולה אחרת. בכל מקום בו ניתן למנוע סבל יש לעשות זאת. ואסור לתת יד לאכזריות כזו. ולו רק בשביל עצמנו וילדינו שליבם הופך גס בסבל של יצורים חיים. וידוע הסיפור על רבי יהודה הנשיא שזלזל בפחד ובכאב של עגל שהולך לשחיטה וסבל קשות בעקבות כך״.
כפרה בכסף משמעותית יותר
בעבר היה נהוג לקנות תרנגולים ולשחוט אותם אצל השוחט, במשך כל השנה. לפני יום הכיפורים השתמשו בתרנגול שנשחט ממילא גם למנהג הכפרות. שושן מסכימה עם הדעה כי כפרה בכסף משמעותית יותר, כיוון שהוא קרוב ללבו של האדם הרבה יותר מתרנגול שנקנה כמה דקות לפני.
"בוויתור על כסף, שהוא הנכס המודרני, "התרנגול" של ימינו, יש חיבור למסורת העתיקה של מנהג הכפרות, יש ערך של צדקה חסד וחמלה. יש מניעת אכזריות. זה מה שיאפשר לנו לבקש רחמים וכפרה על עצמינו".