הרבנים שפועלים למען בנין הבית

בשעה שכולם מתאבלים ובוכים על חורבן הבית, ישנם רבנים שתובעים לקום ולעשות מעשה. הרב יצחק ברנד שליט"א סובר כי קיימת חובה הלכתית ברורה לבנות את בית המקדש. על התעלמות הממסד הרבני מהסוגיה: "קשה להם לשנות גרסא דינקותא". מיוחד לתשעה באב (יהדות, אקטואלי, הדין)

מענדל גרוזמן | כיכר השבת |
הרב ברנד (צילום: אגודת חלמי"ש)

ליל תשעה באב תשע"ב: אלפי יהודים יושבים על יד כותלו המערבי של בית המקדש ומבכים את חורבן הבית. הם עומדים סמוכים וקרובים, אך לא ניגשים. רואים את הארץ, אך אליה לא באים. מקום המקדש העזוב עומד ממש סמוך אליהם, אך הם רק מביטים בו ובוכים. לרב יצחק ברנד שליט"א, מחשובי הרבנים בעמנואל, המחזה הזה נראה אבסורדי. אנו נדמים בעיניו לאדם שרואה נער בוכה, ובמקום להרגיעו הוא בוחר לבכות יחד אתו. מחובתנו לעשות מעשה, הוא אומר, ומקורותיו עמו.

כבר שנים שהוא עוסק והוגה בסוגיית בנין הבית ומתאונן על כי אף אחד לא מאזין לו. בעיניו, הדברים ברורים ומפורשים. ספרי ההלכה שמכוונים את חיינו לא מותירים מקום לספק. הוא מוכן לפרוש את טיעוניו בפני כל דורש, אך אלו, מסתבר, אינם רבים. בשיחה מיוחדת ל"כיכר השבת" הוא מבהיר כי אינו בעד צעדים דרסטיים וכי הוא מודע למורכבויות הרבות שבדבר: "כל מה שאני מדבר הוא באופן עקרוני, לא מעשי. אני לא אומר שמחר בבוקר צריכים ללכת ולבנות את בית המקדש, ודאי שיש הרבה מניעות לכך, אני אומר שאנו צריכים לדעת שמצד הדין מוטלת עלינו חובה לבנות את הבית בידינו, ולא לחכות למשיח. ראוי שנדע זאת ולא נטשטש את החובה ההלכתית הזו.

"במצב עכשיו, שכיפת הזהב בנוי על מקום המקדש, אין אפשרות לבנות בית המקדש וצריך להלחם כעת נגד כל הערבים בעולם. וא"כ צריך מקודם להקים ממשלה ע"פ תורה שמוכנת לעשות מלחמה, או עכ"פ לראות שעת הכושר לזה כגון שהערבים מסוכסכים בינם לבין עצמם בגדר חרב איש ברעהו, או איזה צורה אחרת שניתן לבנות בית המקדש. וכן צריך למוד כל דיני בית המקדש ולהכריע הרבה ספיקות, וצריך לעשות הרבה כוללים שלמידים דינים אלו. אמנם יש כמה כבר עכשיו, אבל כנראה שצריך גם להוסיף.

סוגיה הלכתית, לא פוליטית

נושא בנין הבית בידי אדם הוא נושא נפיץ, בעיקר מהבחינה הפוליטית. העובדה כי כיום עומד שם מסגד החשוב להמוני מוסלמים, ולאור נסיונות שנעשו בעבר לפוצץ את כיפת הסלע, מביאים את הרבנים בישראל להתעלמות מוחלטת מהסוגיה. לדברי הרב ברנד, הסוגיה איננה סוגיה פוליטית אלא סוגיה הלכתית מובהקת. את ההתעלמות של הממסד הרבני מהנושא הוא תולה בקושי לשנות הרגלי מחשבה ישנים. "יש קושי לשנות גירסא דינקותא, וכל זמן שלא היה שום אפשרות לעשות ע"פ דרך הטבע, אז מדברים שמשיח יעשה הכל, אבל כשזה יהא ניתן לקיים ע"פ דרך הטבע יש חיוב לעשות, אבל קשה לשנות את הגירסא דינקותא בזה".

בצד אלו שמתעלמים ומתחמקים מהסוגיה, קיימים רבנים שמנסים להשיב לטענות ולהצדיק את חוסר המעש בנושא. רבים משתמשים באמרת ה"חתם-סופר", שנהפכה מאז לעיקרון הגישה האורתודוכסית-שמרנית, "חדש אסור מן התורה בכל מקום", בכדי לטעון כי בנין הבית בידי אדם הוא דבר שלא שמענו עליו מעולם. הרב ברנד מתקומם לשמע הדברים הללו. הוא רואה בהם לא שמרנות מבורכת אלא קיפאון וחוסר יכולת לבחון את חיינו כיום לאור דרישות ההלכה: "וכן נכנס האימרא של הח"ס "חדש אסור מן התורה בכל מקום" שלא לעשות דברים חדשים, אבל באמת הדברים לא מובנים כלל, שהרי הח"ס בא ללחום נגד כת הרפורמים שבאו לעקור את התורה ולא נגד אלו שבאים להקים את התורה, וכן הרי הח"ס הוא זה שתמך בעיקרון ברעיון של הקרבת קרבנות, (כמובא באריכות בתשובת חתם סופר ח"ב ס' רל"ו)".

הרב אוירבעך: "כולם שמרנים ולא ירצו לשמוע דבר חדש"

הרב ברנד, תלמיד חכם עצום ואיש מחשבה, קובל על הרוח שנושבת בחשיבה ההלכתית של ימינו. הוא רואה אותה עומדת במקום, ניזונה מדעות קדומות, ואינה מסוגלת לחזור אל המקורות ולשאוב מהם פסיקות הלכתיות משמעותיות. בעיניו, דברים אינם "חדשניים" חלילה, אלא כל כולם מבוססים על המקורות הקדומים ביותר שלנו. ביטויים לגישה הרווחת הזו הוא מוצא גם בעוד תחומים. המציאות שבה פתיל התכלת לא נתקבל בקרב כלל הציבור, למרות שהוא התגלה בזמן האחרון, היא תוצאת נוספת מחשיבה הלכתית שקופאת על השמרים.

בענין זה הוא מספר סיפור מפתיע מהגאון ר' שמואל אויערבך שליט"א: "וידוע שבמצוות תכלת שנתגלה בזמן האחרון, היינו ארגמון קהה קוצים, חלזון הפורפורא, (ולא הדיונון שהוא תכלת של האדמו"ר מרדזין) גדולי ישראל ע"פ רוב לא מקבלים זה, אף שיש ראיות ברורות לזה. ושמעתי שהרב אליהו טבגר שהוא בעל התכלת של דורנו, שהקים את המפעל אגודת פתיל תכלת, שהוא תלמיד רב שמואל אויערבך שליט"א, הלך אצל הרב שמואל אויערבך לבקש ממנו שימליץ בעדו שהוא ירא שמים כדי שיוכל להביא את הראיות שלו לפני גדולי ישראל שזה התכלת האמיתי, וענה לו הרב שמואל שליט"א, "אין לך כלל ללכת אצל גדולי ישראל, כי הם לא ירצו כלל לדבר אתך על זה כי כולם שמרנים ולא ירצו לשמוע דבר חדש, אתה צריך לעבוד מלמטה (היינו אנשים או ת"ח פשוטים שהם לא בגדר גדולי ישראל )".

לדבריו, הוא אינו היחיד. ישנם רבים שחושבים כמותו, אך מפחדים. הלחץ החברתי גדול מדי, והם מעדיפים להמנע מהתבטאויות מרעישות. "צריך להוסיף כאן, שמי שחושב אחרת וסובר שצריך לעשות פעולות טבעיות, הוא נרדף גם מגדולי ישראל אחרים, על כן אף שיש בודאי גדולי ישראל שחושבים שצריך לעשות פעולות טבעיות לקידום הגאולה, אבל מפחדים שיפסלו אותם, ועל כן כדאי להם לשים היד על הפה ולשתוק. וממילא בענין זה קשה לדעת מי חושב כך ומי אחרת מכיון שיש פחד של להיות נרדף. ואם אחד כן מדבר, אז כבר יש כבר מספיק אנשים ועיתונים שיורידו אותו מלהיות גדול בישראל, וממילא מי שרוצה שהציבור יחשוב אותו כגדול בישראל, כדאי לו לשתוק בענינים אלו".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר