מט' באלול תרפ"ג, יום הכרזתו ההיסטורית של רבי מאיר שפירא בכנסיית הרבנים הידועה, דפים רבים זרמו בשטף הלימוד העולמי.
הימים בהם תקנת ה"דף היומי" הייתה מזוהה באופן בלעדי עם תנועת "אגודת ישראל", חלפו מן העולם. התהפוכות שעבר העם היהודי מאותה תקופה רחוקה, השינויים שהתחוללו בקהילות ישראל, והמפגש של כל חלקי עמנו כאן בארץ האבות, הביאו את הצלחתה של תקנת ה"דף היומי" לפסגות חדשות.
התקנה שמקורה בפולין של לפני המלחמה, בתמיכתם של גדולי ישראל שהשתייכו לתנועת "אגודת ישראל", הלכה ונעשתה נחלתם של כל שבטי ישראל. די לסקור את מגוון השיעורים הפזורים בארץ ובעולם, את פסיפס הקהילות המקיימות אותם, בכדי להיווכח בגלגולים הרבים שחלפו על התקנה.
עשרים אלף בני הישיבות הספרדים שששו בגמרה של תורה באיצטדיון טדי, אלו שסבותיהם בתרפ"ג מן הסתם אף לא שמעו את שמו של רבי מאיר שפירא, הם ההוכחה הטובה ביותר להתקבלותה של התקנה בכל תפוצות ישראל.
"בעבר זה היה עניין שבטי, כיום זה מכשיר הכי מוצלח להרבצת תורה"
הרב טוביה בלוי, ממעצבי דעת הקהל בחסידות חב"ד, מספר לנו על התקבלות התקנה בקרב קהל חסידי חב"ד. בדרכו המיוחדת, הוא פורש בפנינו בתחילה סקירה היסטורית: "כידוע, את תקנת הדף היומי ייסד ר' מאיר שפירא בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל. בתחילה, התקנה הייתה עניין שבטי. אגודת ישראל הייתה אמנם תנועה חשובה ועולמית, אבל עדיין לא כללה חסידויות רבות, ביניהם חסידות בעלז, חסידות אלכסנדר וחסידות חב"ד. גם חלק מן הגדולים הליטאיים לא היו חלק מהתנועה. כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש והגאון רבי חיים מבריסק נכנסו לתנועה בתחילתה, אך פרשו ממנה כיון שלא רצו שתלך לכיוון הפוליטי-מדיני, אלא שתתעסק בחיזוק הדת בקרב עם ישראל".
"גם היו שהסתייגו מעצם התקנה. האדמו"ר ממונקאטש, למשל, לא ראה לנכון לסדר שילמדו כל יום דף אחד בדיוק. יש דפים קלים ויש קשים, הוא אמר, ישנם אגדתות וישנם סוגיות מורכבות, והיאך ניתן לקבוע כי כל יום ילמדו דף, ללא התחשבות באיזה דף עוסקים".
"באמת, עם התקבלות התקנה השיעורים שנוסדו היו בעיקר בקרב חוגים מסויימים. כ"ק האדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור הכריז כי הוא בעצמו לומד את הדף היומי, ובעקבותיו הלכו כמובן כל חסידי גור. אך עדיין התקנה לא הייתה עניין כללי".
"כיום", אומר לנו הרב בלוי, התקנה הולכת ומתקבלת בקרב כל חלקי העם: "בעשרות השנים האחרונות כל הנושא של ה"דף היומי" קיבל תנופה מיוחדת. הסתבר כי זהו המכשיר הכי מוצלח לסייע לבעל הבית שעוסק בפרנסתו לקבוע עתים לתורה. זו מסגרת מחייבת ופשוטה שב"ה מושכת הרבה הרבה יהודים ללימוד תורה".
"זה מניע טוב לבעל הבית שעוסק כל היום לפרנסתו, לבוא לשיעור. הוא הרי לא רוצה להפסיד את הדף של היום, הוא יודע שבתקופה מסוימת הוא מסיים מסכת, בשבע שנים הוא זוכה לסיים את הש"ס כולו, וידיעה זו מדרבנת ומעודדת אותו להקפיד על הלימוד".
לימוד דף היומי, לא רק לאגודת ישראל (צילום: פלאש 90)
"כל התנועות שציינתי מקודם, שלא היו חלק מתקנת ה"דף היומי" בתחילתה, כיום הם בעד העניין, כולל חסידות חב"ד. חסידות חב"ד, כמו כל קהילה קדושה בעם ישראל, חפצה ורוצה להגדיל תורה ולהאדירה, ואכן כיום ישנם בריכוזי חב"ד שיעורים רבים של ה"דף היומי".
"ניתן לראות בכפר חב"ד, בנחלת הר חב"ד, ואף בבתי חב"ד הפזורים ברחבי הארץ, שיעורים רבים שלומדים דף ליום לפי הסדר של ה"דף היומי". זאת, כמובן, בנוסף לשיעורים אחרים, של לימוד הרבמ"ם היומי לפי תקנת כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, וכן של לימוד ה"דף היומי" של התלמוד הירושלמי, שתיקן כ"ק האדמו"ר ה"לב שמחה" זצוק"ל והרבי הצטרף לזה בהתלהבות רבה".
ה"דף היומי" בתוך החוברת השבועית של חב"ד
שיעורים רבים נוסדו בקהילות חסידי חב"ד במסגרת ה"דף היומי". במרבית ריכוזי חב"ד, בארץ ובעולם, קיימים שיעורים לפי המתכונת הנלמדת. התופעה הזו, שהחלה צומחת רק בשנים האחרונות, הולכת וצוברת תאוצה.
התפתחות מיוחדת במגמה זו נראתה לפני שנים ספורות. במסגרת ה"דבר מלכות", החוברת השבועית המביאה לקהלים רבים את שיחותיו של הרבי מליובאוויטש, החלו להיכלל שבעת הדפים שנלמדים באותו השבוע במסגרת ה"דף היומי". חוברות ה"דבר מלכות" המוכרות, שקיימות בכל בית כנסת ובכל תחנת רכבת, החלו מביאות להמוני עם ישראל גם את בשורת ה"דף היומי".
גם ברבים מבתי חב"ד, שפועלים בערי השדה בקרב כל שכבות העם, מתקיימים שיעורים של ה"דף היומי". אנשים רבים שלא מופיעים בבתי הכנסת החרדים הקלאסיים, ובאים באופן קבוע בשעריהם של בתי חב"ד הפונים לקהל הרחב, מצטרפים בדרך זו לעשרות אלפי לומדי ה"דף היומי".