עת לאהוב: אני מאשים // הרב מנחם ישראלי

האויב צמא הדם רוצח בנו ללא רחם, האויב לא מבדיל בין דם לדם, כולנו נמצאים באותה כוונת של האויב הרצחני. ועדיין אין לנו את האומץ לחבק ולאהוב? (יהדות)

(צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

השבוע השתתפתי בלוויה של הקדוש אביב ברעם הי"ד. אביב היה חבר כיתת כוננות בכפר , והציל בגופו מלא אנשים, עד שנפל על משמרתו בגבורה.

צער אין סופי ממלא את חלל הלב, ובה בעת מתמלא הלב אהבה. אפשר לראות בכל זווית ופינה במרחב ההלוויה, מלא אנשים מחבקים זה את זה.

חשבתי לעצמי, מה המשמעות של החיבוק בשעה קשה זו?

אפשר לנתח זאת מהרבה זוויות, אבל אינני פסיכולוג, הדבר הפשוט שעולה הוא: אחרי אסון כזה פוחדים לאבד את היקרים לנו, רוצים אותם קרוב קרוב אל הלב, רוצים להיות ביחד.

בימים כתיקונם, שגרת החיים מטילה על הלב לחצים והפרעות לאהבה (דוחק כלכלי, מרוץ אחרי הכסף, או שאר התענוגות). ברגע שמגיע אסון כל כך כבד, הלב נשבר, האהבה מתפרצת מאליה.

זה הזמן: "עת לאהוב".

אנחנו עם ישראל, חטפנו מכה קשה וכואבת, ועכשיו האהבה פורצת

הייתי שם בלוויה, לא הכרתי אף אחד. לקחתי איתי תפילין, מן הסתם ירצו כמה וכמה להניחם.

הנחתי את התפילין על שולחן, ונעמדתי כמו כולם לשמוע את סיפור חייו וגבורתו של אביב היקר הי"ד.

כולם היו שם, היו שם תושבי כפר עזה, היו שם חברים מהצבא, מהעבודה. היו שם אנשי זק"א. אפילו הזמרים חנן בן ארי ועברי לידר היו שם.

אביב היה אדם נחמד ומצחיק, חוש הומור בלי גבול, איש מלא אהבה לכל אדם. אבא נהדר, איש משפחה ואיש שיחה. חבר מתנחל עלה להספיד את אביב (למרות שהמתנחלים הם מן הצד השני של המפה הפוליטית).

הייתי שם, עמדתי והצטערתי. כאבתי את כאבו של עם ישראל בכלל, ואת כאבם הבלתי נתפס של תושבי כפר עזה בפרט.

ההלוויה הסתיימה.

אנשים הלכו להניח זרים, חלק מהקהל מתחיל להתפזר.

כמה אנשים (בעיקר חיילים) ניגשו להניח תפילין, ואז והרגשתי עיניים ננעצות בי, אישה מבוגרת מתקרבת ואומרת בלעג: אפשר להניח תפילין? איש מבוגר אחר אומר לי: האנרגיות שלך לא טובות כאן. לקחתי את התפילין והלכתי לפינה אחרת, ושוב אומר לי איש מבוגר אחר: מה אתה עושה פה? אני מציע לו באדיבות תפילין. אבל הוא אומר לי בחדות: אתה לא רצוי כאן. מתוך צער ותסכול אמרתי לו: למה? "אנשים אחים אנחנו". האיש מתעקש: אנחנו לא אחים. אני: אבל האבות שלנו הם אותם אבות "אברהם יצחק יעקב". האיש התעקש: אולי. אבל אנחנו לא אחים.

התמלאתי צער ורחמים, איך? למה? מה? לשוני דבקה לחיכי מרוב צער ותסכול.

אמרתי לו: אני ממש מצטער לשמוע את דבריך, אני אוהב אותך.

וההוא ענה בפסקנות: גם אני אוהב אותך, ואוהב אותך יותר אם תלך מפה.

הלכתי. עם חור ענק בלב.

לפי דעתי, זה ממש קומץ של אנשים שלא מצליחים להדוף את הקיטוב מתוך תוכם. אינני יודע אם הם תושבי כפר עזה או מקום אחר.

אבל אבל אבל, גם אם זה אנשים בודדים:

השאלה צועקת לשמים:

מה עשו לנו? מה עשו לעם שלנו?

האויב צמא הדם רוצח בנו ללא רחם, האויב לא מבדיל בין דם לדם, כולנו נמצאים באותה כוונת של האויב הרצחני. ועדיין אין לנו את האומץ לחבק ולאהוב?

איך קרה לנו האסון הזה? האויב בשער, ואנחנו מסוכסכים? האויב כבר בתוך הבית, שוחט ללא רחם, ואנחנו עדיין מפולגים ומחוסרי אהבה?

למה? למה?

מי הוא זה האחראי לכל פשע השנאה הנוראית הזו?

אני עדיין מלא צער, מלא רחמים על האנשים הללו.

אני לא שופט אותם, חלילה. אני חש את כאבם, ואני מבין:

אין להם כלים נפשיים ושכליים לאהוב את השונה, כי הם פשוט לא למדו. בעידן של היום, כלי הלמידה המרכזיים לתרבות ולחבר'ה זו התקשורת, היא נמצאת בכל בית ומקרינה לנו תמונות מילים שירים ופרסומות מן הגורן ומן היקב, והיא היא - התקשורת - האכילה אותנו בשנה האחרונה "גחלי רתמים".

בטוח אני, האבק ישקע, ואנחנו נלמד לאהוב.

אמרו חכמינו: "אין אדם נתפס בשעת צערו".

אני לא מאשים את האנשים הפרטיים, לא לא לא. אין להם כלים לאהוב, בטח לא כעת בשעת משבר נוראי.

אבל כן. אני מאשים את יושבי האולפנים שגם בשעה קשה זו טרם למדו (לפחות חלקם) שיש להם תפקיד, אם תרצו: "שליחות".

תפקידכם לחבר את חלקי העם שלנו ולא לקטב ולפלג. די. נמאס.

"כוחנו באחדותנו", הרוב המכריע של העם מבין זאת, ולכן כולנו מלאי תקווה וביטחון שבעז"ה ננצח.

*

המלמד הגדול והדגול, רש"י, מלמדנו בפרשת שופטים (כ.ג.): כדאית היא אמירת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ואפילו אין לנו זכות אלא מצות "שמע ישראל" בזכותה ננצח במלחמה (חשוב מאוד לומר פעמיים בכל יום - פעם בלילה ופעם בבוקר - בדגש על ילדים, ואפילו שאינם יודעים לדבר, לומר איתם "שמע ישראל").

ה' אחד.

ה' אחד, אוהב אחדות.

כשאנחנו ביחד, באחדות, ה' אחד איתנו.

וכשהוא איתנו, מי יכול עלינו?

רוב מכריע של העם מבין זאת, אבל אנחנו לא מוותרים ולא עושים הנחות לאף אחד. עלינו לתור ולחפש אחרי הבודדים שעדיין לא הפנימו זאת, ללמד אותם לאהוב.

כי עכשיו "עת לאהוב".

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (93%)

לא (7%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

3
אני חושב שטעית בגדול. הלוויה כזו זה אינו תפילה, ולא הזמן להנחת תפילין, וזה נחשב בעיני חילונים מסויימים כהתרסה ומילוי אגנדה החבד'ית שלך. אם אתה באמת 'אוהב אותם (מילה ריקה) תגיע ללוייה ולשתוק.
צבי
2
ראשית בוא לא ניתמם. המלחמה הזאת הייתה עוד קודם והשנאה? הייתה הדדית. עכשיו רוצה להגיע להלוויה, נהדר. אבל להגיע עם תפילין מבזה את התפילין, אותך, את המת, את המשפחה המתאבלת! וממש לא קידוש השם! רוצה לבוא באמת? תביא בורקסים. איזה שישיית קולה. תקשיב לסיפורים על הנפטר בפה סגור ולב פתוח.
ג'ינג'ית
1
כל הכבוד שהלכת להלוויה וזיכתה אנשים בתפילין זה גורם זכויות לנשמת הנפטר כדאי תמיד את הרגישות בטח בזמן כזה הלוואי שנחיה באהבת אחים
דוד

אולי גם יעניין אותך:

עוד באקטואלי:

עת מלחמה

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ | האם מותר להרעיב אויב בזמן מלחמה?

בצוק העיתים שוב ושוב דילמת הסיוע ההומניטרי שבה לחיינו | האם מותר להרעיב ולהצמיא עיר אויב תחת מצור? האם מותר להטיל מצור ולהקיף עיר מארבע רוחותיה? | מה שונה דין עזה מדין כל מלחמות ישראל? (יהדות ואקטואליה)

כיכר השבת|

על הצדיקים – כ"ב אייר

הרב אלפנדרי זצ"ל | הנבואה שהתגשמה - על ביתו של 'החפץ חיים' בפתח תקווה

לרגל יומא דהילולא של הסבא קדישא רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל, שחל ב-כ"ב אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו הפלאית אפופת המסתורין של אחד מצדיקי קמאי | על הנבואה שהתגשמה אודות החפץ חיים והגעתו לארץ הקודש | "ראה שצדיקים מתמעטים" (יהדות ואקטואליה)

כיכר השבת|

פירושו של הפרופסור

למה התכוונו ה'שפת אמת' והראי"ה קוק?  הנדסת תודעה בעלוני השבת

מה קורה כשפרופסור בן-זמננו לוקח את דברי חז"ל, מצטט את רש"י, הרמח"ל, והשפת אמת – ומסיק מהם מסקנה הפוכה לחלוטין? על חוצפה בלימוד תורה, על עיוות הכתובים, ועל מהות המושג "מגלה פנים בתורה" | (טור דעה)

אסף רצון||
4

על הצדיקים – כ"א אייר

רבי שמריהו יוסף קרליץ זצ"ל | מי היה מטריד את מרן 'החזון איש' בחלומותיו?

לרגל יום פטירתו של רבי שמריהו יוסף קרליץ זצ"ל, שחל בתאריך כ"א אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו של רבה הנערץ של קוסובה – על דקדוקי הלכה עד מסירות נפש ולימוד תורה 'ללא חשש' מתנת בשר ודם | על צניעות וענווה לפי כל פסק הלכה | ראשונים כמלאכים (יהדות ואקטואליה) 

כיכר השבת|
ש

שטר ניסים

לפי פסק הגרי"ש אלישיב זצ"ל: ה'עלינו לשבח' של הגר"ש גלאי בשבת הקרובה

הגאון רבי שמעון גלאי מכונה 'עמוד התפילה' בגלל תפילותיו המשתפכות באופן מיוחד, אבל אצלו שיא התפילה הנו באמירת 'עלינו לשבח' | בשבת הקרובה, כ"ח בניסן, זה היום שבו אירעו ניסים גדולים בזכות אמירת עלינו לשבח, היום בו נפלו חומות יריחו | מנהגו של הגר"ש גלאי לנצל את היום הזה כדי לקיים סגולה פלאית מיוחדת הקשורה בתפילה זו | אבל מה קורה כשתאריך זה יוצא בשבת קודש??? (חרדים)

כיכר בשיתוף קופת העיר|מקודם

חוקרים מנהגים

לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי | האם שיבוש לשון בפיוט הנודע, גובל בחשש כפירה?

ל"ג בעומר חלף עבר, אך אורות ההילולא ימשכו ללוות אותנו עוד זמן רב | כמדי שנה מתעוררים המעוררים לדייק בנוסח הפיוט היודע ‘לכבוד התנא האלוקי’ | האם השרים ‘בפתח’, הרי שהם מחרפים ומגדפים חלילה? או שמא העיקר הכוונה? (יהדות ואקטואליה) 

כיכר השבת|

על הצדיקים – כ’ אייר

רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל | ובדמעות אמר: שלא אומר על טמא טהור...

לרגל יום ההילולא של הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל בעל ‘הקנה בושם’ זצ"ל שחל בתאריך כ’ אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו של עמוד ההלכה, שהעמיד אלפי מורי הוראה בישראל | על בקיאותו הנפלאה בהלכות המעשיות שהקנו לו שם בכל העולם | "לֹא בָּא כַּבּושֶׂם הַזֶה" (יהדות ואקטואליה)

כיכר השבת|

עידן התענוגות

משועשעים עד מוות: איך התרבות הפכה לבידור, והאם אנחנו מאבדים את עצמנו?

אנו חיים במציאות שבה הטכנולוגיה ושלל דרכי ההנאה שהיא מציעה מתקדמים במהירות האור. האם ייתכן שמה שישמיד את יכולת החשיבה שלנו לא יהיה רודנות או מלחמות, אלא דווקא הטכנולוגיה ומגוון אפשרויות הבידור שהיא מציעה? ניל פוסטמן, חוקר תקשורת ועתידן נודע הזהיר מכך כבר ב-1985 – ונראה שהעולם רק מדביק את התחזית שלו (טכנולוגיה)

אבישי לוי||
1

היה אש

"מַה לָכֶם פֹּה" | מסע מטלטל אל הילולת הרשב"י במירון של שנת תרפ"ד

כדאי רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק – ועל אחת כמה שבאים אליו רכובים על פרֵדה מקרטעת מצפת | הצטרפו למסע מצפת למירון מזוויתו של עיתונאי מקובנה הרחוקה והישנה של שנת תרפ"ד | על האווירה המחשמלת וערבוביית תרובשים אדומים וזנבות שטריימלעך שמתאחדים למעגל מקפיץ | ומי הוא אותו ילד רקדן, שנועד לגדולות – ונצרות? | במירון בוערת אש (מגזין כיכר)

חזקי שטרן||
1
ש

הגרלת ביניים

זכויות רבות וזכיות שוות: התעניינות שיא בהגרלת יד לאחים על ס"ת 

ביד לאחים נלחמים את המלחמה הרוחנית של עם ישראל, יום – יום, שעה שעה | זו ההזדמנות שלכם לסייע בפדיון שבויים ולכתוב ספר תורה מהודר על שמכם | מיוחד: "הגרלת ביניים" על 100,000 ש"ח במזומן ועל פרסים שווים נוספים למצטרפים כעת להגרלת יד לאחים על ספר התורה: כל הפרטים על ההגרלה הגדולה (חרדים)

אסף מגידו|מקודם

תורתו מגן לנו | הגות 

קווים להנהגתו הציבורית של התנא האלוקי | ולמה רשב"י הלחיץ את הרומאים?

התפתחות דמותו הכבירה של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי החלה לפני כ-1900 שנה בבית המדרש באושא שבגליל | מה היתה תפיסת עולמו של רשב"י, למה הוא הלחיץ כל כך את הרומאים ומה המסר שמחלחל אלינו? (מגזין) 

יהודה גליקמן||
2

אדוננו בר יוחאי

הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ | מקור מנהג ההדלקה בל"ג בעומר והפסקת מנהגי האבלות

מנהג העלייה לציון הרשב"י הוא קדום ומוזכר כבר מזה דורות, אך מתי החל מנהג העלייה לציון בל"ג בעומר? ומדוע יום זה הוא יום בו פוסקים ממנהגי האבלות? | תיאורי העליות להר מירון מפי גדולי ישראל בדורות עברו (יהדות)

ישראל נמדר|

על הצדיקים – י"ז אייר

הנודע ביהודה זצ"ל | לפעמים גם נזר-הבריאה צריך להתכופף

לרגל יום ההילולא של רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה זצ"ל שחל ב-י"ז אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו של פוסק הדור שהעמיד "את דבר ה’ זו הלכה" | על פסקותיו הנודעות ודעתו השלילית על אמירת ‘נוסח הלשם יחוד’ |”נודע בשערים" (יהדות ואקטואליה)

כיכר השבת|

ערב ל"ג בעומר

זוגיות מאושרת? זה המתכון והסגולה של רבי שמעון בר יוחאי | מיוחד

בשיעור מעורר השראה לכבוד ל"ג בעומר, הרב ג'ייקובסון מעמיק בסיפור מדהים מהמדרש על זוג שהגיע לרשב"י על סף גירושין. במקום לנסות לעצור אותם, רבי שמעון נתן הוראה מפתיעה שהפכה את גורלם לנצח - לערוך סעודה חגיגית לכבוד הגירושין (יהדות)

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון|
ש

"לא מצליחה להתאושש" אלמנתו של הרב דורון עדיין המומה

מה קורה כשאת חוגגת בשמחה עם בני המשפחה, ופתאום הבעל האהוב והמסור קורס ונפטר בפתע פתאום?  הגב' שקד לא חשבה מעולם שהיא תוכל להשיב על השאלה הזאת, מתוך הניסיון האישי שלה, וגם אחרי שזה קרה, היא בכלל לא בטוחה שיש לה תשובה של ממש * אבל כבד, שבר גדול ומצב כלכלי קשה מנשוא

אסף מגידו|מקודם

לכבוד התנא

סוד האינדיבידואל של הרשב"י – ומדוע החתם סופר לא עלה לציון הקודש?

מדוע הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם? | ביאור נפלא בפיוט ‘בר יוחאי’, והדרך הראויה לעובד ה’ | מה הייתה דעתו של מרן החתם סופר על העלייה לציון? | ולמי בעל השדה חמד רצה לשלוח מתנה? (יהדות ואקטואליה)

כיכר השבת|

על הצדיקים – ט"ז אייר

רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל | מה לומדים מעני חצוף? 

לרגל יום ההילולא של הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל שחל ב-ט"ז אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו של ראש הישיבה שהעמיד תלמידים הרבה | מה הדבר ששווה כל סבל שיש בעולם? | "יוסיף דעת" (יהדות ואקטואליה)

כיכר השבת|

נושא בהלכה

הרגשתם את רעידת האדמה? האם זכרתם לברך?

הבוקר רבים דיווחו שהבית שלהם זז – מסתבר שהם לא חלמו, אכן רעידת אדמה שמקורה ביוון הסמוכה הורגשה הבוקר גם בישראל | איזו ברכה מברכים על רעידת אדמה? ומדוע לפי חז"ל הקב"ה מזעזע את עולמו? (יהדות ואקטואליה) 

כיכר השבת|

מנוחה נכונה

מדינת ישראל תעשה הכל | מדוע כה חשוב להיקבר בארץ ישראל?

גופתו של רס"ל צבי פלדמן ז"ל, שנפל בקרב סולטן יעקוב לפני 43 שנה, הושבה מלב סוריה לישראל במבצע חשאי | השבתו המדהימה "אל אדמת ארץ ישראל" מעלה שוב לפנינו את מעלת הנקברים בארץ הקודש | "ושכבתי עם אבותיי" (יהדות ואקטואליה)

כיכר השבת|