רבי חיים ישראל מורגנשטרן, בנו של רבי דוד מקוצק בן רבי מנדלי. מן המופלאים שבאדמו"רי החסידות. נולד בשנת ת"ר (1840). זכה עוד להכיר שנים רבות את זקנו הגדול, הרבי מקוצק.
לאחר פטירת אביו בשנת תרל"ג התמנה ע"י רוב חסידי אביו לממלא מקומו באדמו"רות והוא רק בן שלשים ושלש. בשנת תרמ"ח עבר לעיר פילוב ועל שם עיר זו הוא מפורסם בשם הרבי מפילוב.
רבנו היה גדול בתורה וחשוב ונערץ בין כל גדולי דורו, הקרובים והרחוקים. רבי אברהם הרבי מסוכאטשוב כינה אותו: הרב הגדול, מעוז ומגדול, הצדיק המפורסם". רבי יצחק אלחנן ספקטור רבה של קובנה בירת ליטא כתב לו: בנן של קדושים, סוע"ה (סיני ועוקר הרים) נ"י פ"ה עה"י (נר ישראל, פטיש החזק, עמוד הימיני).
רבנו הצטיין באהבתו לכל נברא. בתחילת פעילותם של חובבי ציון יסד אגודת חסידים, שמטרתה לקנות שדות וכרמים בארץ ישראל כדי להגדיל את הישוב השומר את דיני ישראל. כדי לבאר את דבריו ולהמריץ את המוני החסידים לעליה לארץ ישראל הוא הוציא לאור את ספרו שלום ירושלים".
בספר זה הוא העלה הצעה מהפכנית ממש לתקופתו. יתאספו אלף אנשים חרדים, ויעשו ישוב לחרוש ולזרוע ולקיים את כל המצוות התלויות בארץ". הוא מוכיח בדבריו כי כך צריכה להיות התחלת הגאולה. משום כך הוא גם מצדיק את התופעה שדווקא קלים וחפשים מישבים את הארץ ואף תבע לעודד אותם. במות בתו הצעירה, שהיתה צריכה להיות כלת רבי דוד הרבי מסוכאטשוב, האמין כי בגלל דוחקו את הקץ בא לו הדבר. הוא חדל לפעול באותו מרץ כמקודם אך המשיך להתעניין בארץ־ישראל ובבנינה.
אין האדמו"ר מפילוב מתעלם מהעובדה כי העוסקים בישוב הארץ אינם צדיקים כל כך. אלא שהוא מציין כי כבר למדנו שמאנשים פשוטים מבני ישראל ימצא הקב"ה קורת רוח ולפעמים אף יותר מאשר מן הצדיקים הגמורים. "מחמת זה אין אנו יכולים לשער בעצמנו עם מי הקב"ה משתמש בעולמו שיבוא לפועל רצונו בעולם הזה". על כן אין להמנע מחמת עובדה זו ממצוה גדולה כמצות ישוב א"י ששקולה כנגד כל המצוות שבתורתנו הקדושה, ואין אנו יודעים במי חפץ הקב"ה יותר לקדש שמו ברבים וזכות מי יגדל יותר בזה. ובקונטרסו שם הוא מספר:
ובקונטרסו שם הוא מספר :
"זאת אוכל להגיד, זוכרני בימי ילדותי היו יושבים זקנים וישישים זי"ע והיו מספרים בענין ארץ ישראל. אמר אחד מהם: האדמו"ר הקדוש הרבי ר' בונם זצ"ל מפשיסחא בעת התחיל השר מונטפיורי מלונדון להתגדל ולהתפרסם בעולם, שאל הרבי ז"ל לסובביו, מדוע לא יקנה השר הזה את ארצנו מיד התורכים? ענה אחד המיוחדים שבחבורה, מה יעשה בארץ אם יקנה אותה והרי לא נפקדנו מפי השי"ת לעלות ולשוב אליה ברחמים. ענה הרבי (ר' בונם מפשיסחא) בפה קדשו ז"ל: אל נא תאמרו כן. אם תצא הארץ מידיהם של הגויים ותבוא ליד ישראל, קרובה קרובה לנו הישועה לבוא, ותקומה טובה תהיה לנו במהרה בימינו אמן !
בזאת המסיבה היה גם הצדיק הקדוש ר' העניך זצ"ל מאלכסנדר וגם בניו היו שמועים הדבר מפיו זצ"ל שאמר: נוכל לשער כי הדור שלפנינו (דורו של הרבי מפשיסחא) שהיו גדולים וקדושים גאוני ארץ ולבם בתורתנו הקדושה והיו מיחלים שתבוא תשועה ע"י השר מונטיפיורי שגם הוא לא היה אז עוסק בתורה ועבודה כל הימים כידוע. אנחנו החיים בדור יתום, מה נאמר ומה נדבר, אין לנו להסתכל ממי שתבוא הישועה, רק אם יפדה במהרה את ארצנו מידם, יהיה מי שיהיה, רק משורש נשמתן של ישראל
המה, יעזרם ד' ויחזק ויאמץ את ידיהם שתבוא ארצנו מהרה לידם, תקומה טובה תהיה לנו בעזר השי"ת שיצמח ישועה בקרוב אמן."
רבנו נפטר בי"ב בסיוון ה'תרס"ו (1906), ואת מקומו בהנהגת חסידות קוצק-פילוב מילאו בניו. רוב חידושיו התורניים אבדו בשואה. נינו, רבי מנדל מאיר מורגנשטרן, אסף מעט מאלו שנותרו לפליטה והוציאם לאור בשנת תשמ"ט, בספר "שארית ישראל". זכותו תגן עלינו.
0 תגובות