ערב שבת חזון
א. רחיצה בערב שבת חזון: לבני אשכנז, ולבני ספרד הנוהגים איסור גם לפני שבוע שחל בו, מי שרגיל להתרחץ במים חמים בכל ערב שבת, מותר לו לרחוץ ראשו, פניו, ידיו ורגליו במים חמים ובסבון. שאר הגוף אסור אף במים קרים. דין הסובל מזיעה נתבאר בגיליון הקודם.
ב. זמן הרחיצה: אף שיש הסוברים שלכתחילה יש לרחוץ קודם חצות, ביאור הגר"א מובא בט"ז שם סעיף קטן טז, למעשה מותר לרחוץ כל היום. עיין במשנה ברורה שם דיבור המתחיל בחפיפת.
ג. טבילה במקווה בערב שבת: אם רגיל לטבול בכל ערב שבת ואינו מבטל זאת אלא מחמת אונס ולא מפני טירדה וכדומה, מותר לטבול בערב שבת שבתוך תשעת הימים. כשיש אפשרות יטבול במים קרים. ובעניין זמן הטבילה, ראה בסעיף הקודם.
ד. הכנות לכבוד שבת: מותר ליטול ציפורניים, לשטוף את הבית, לצחצח נעליים ולהבריש כובע.
ה. תספורת וגילוח: אף אותם מבני ספרד שנוהגים איסור תספורת רק בשבוע שחל בו תשעה באב, והשנה מעיקר הדין היו מותרים בתספורת כל השבוע, בערב שבת הסמוכה לתשעה באב אין להסתפר ואין להתגלח.
ו. בגדי שבת: מותר ללבוש את כל בגדי השבת המכובסים והמגוהצים כרגיל, וילבשם לאחר הרחיצה. אמנם אין לכבסם או לגהצם לכבוד שבת. המשנה ברורה סימן תקנא סעיף קטן לב כותב שאף שמן הדין מותר לכבס לכבוד שבת, נהגו בזה איסור.
ז. אם אין בגדים מתאימים לשבת: יש להקל ולכבסם, כיוון שיש לסמוך על עיקר הדין שמותר לכבס לכבוד שבת. ויכול אף לכתחילה לתת לספרדי שיכבס עבורו כשזה נעשה לכבוד שבת. ולעניין גיהוץ, יש להתיר גיהוץ קל בלבד שלא יהיו הבגדים מקומטים מאוד. לא נתבאר בפירוש דין גיהוץ לכבוד שבת, ושמא דינו חמור מכיבוס. ולמעשה יש להתיר, ובפרט במקום כבוד הבריות, שאז מותר אפילו כשאינו לכבוד שבת.
ח. מצעים ומפות: אין להחליף לכבוד שבת לסדינים ומצעים מכובסים, אלא אם כן ייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות. אך אם נוהג להחליף כל שבת, יש מקילים. מותר להשתמש במפות ומגבות מכובסות לכבוד שבת.
ט. טעימת תבשילים: לצורך בדיקת תבשילי השבת, מותר לטעום בשר ולפלוט. ויש המתירים אף לבלוע את הנצרך לטעימת התבשיל מבלי לברך. אך אכילה ממש של בשר ותבשילי בשר שהוכנו לשבת אסורה. ולילדים יש להקל במקום הצורך.
הכנות לצום שיש לעשותן מערב שבת
י. קלי צום: המעוניינים ליטול קלי צום וכדומה בשבת, יערבוהו מערב שבת בתוך מאכל או משקה, באופן שלא יהיה ניכר. ואם שכחו, מותר ליטלם בשבת.
יא. הכנת ספרי הקינות וכדומה: הכנת ספר הקינות, מגילת איכה, השרפרף ודומיהם, ראה להלן סעיף כד.
שבת חזון - ערב תשעה באב
יב. סעודות השבת: על פי סימן תקנב סעיף י, בסעודות השבת מותר לאכול כרגיל ואף לאכול בשר ולשתות יין. כל זה מותר גם בסעודה שלישית. מותר אף להעלות מאכלים על שולחנו כסעודת שלמה בעת מלכותו.
יג. זמירות שבת: מותר לשיר זמירות שבת כרגיל, כבכל שבת.
לימוד תורה וטיול
יד. סדר הלימוד בערב תשעה באב: בשנים רגילות נוהגים ללמוד מחצות היום של ערב תשעה באב רק דברים המותרים בלימוד בתשעה באב. הובאו להלן סעיפים עא עד עז. ומי שקשה לו ללמוד רק דברים אלו לומד כדרכו עד השקיעה.
טו. כאשר ערב תשעה באב חל בשבת: השנה שערב תשעה באב חל בשבת, אף שיש הסוברים שמנהג זה נוהג גם בשנה זו, להלכה מותר ללמוד תורה כרגיל, ולאו דווקא בדברים המותרים.
טז. טיול בערב תשעה באב: אסור לטייל בערב תשעה באב. אך יציאה לצורך ילדים קטנים אינה מוגדרת כטיול. דין זה נוהג גם השנה. כך כתב ברכי יוסף והובא בשערי תשובה סימן תקנג.
סעודה שלישית וקבלת תענית
יז. מותרות הסעודה: כאמור, מותר לאכול כל דבר בסעודה שלישית עד השקיעה. ויש לסיים את הסעודה לפני השקיעה.
יח. סעודת חברים: יש פוסקים הסוברים שאין לשבת בסעודת חברים בסעודה שלישית ולא לנהוג בשמחה. אך יש הסוברים שהרגיל לסעוד עם חבריו אין לו להימנע מזה, כי הדבר נחשב אבלות בפרהסיא.
יט. כוונה לצום: יש להסתפק האם מותר לומר בשבת שאוכל כדי שיהיה לו כוח לצום. עיין במשנה ברורה סימן רצ סעיף קטן ד ובספר תורת שבת וערוך השולחן שם.
כ. זימון: בשנים רגילות לא ישבו שלושה אנשים יחד בסעודה מפסקת בערב תשעה באב כדי שלא להתחייב בזימון. אך השנה מותר לשבת שלושה יחד ולזמן, ויזמנו אף אם כבר שקעה החמה.
כא. המשך אכילה לאחר ברכת המזון: אם סיים סעודה שלישית לפני השקיעה, ובירך ברכת המזון ולא התנה שאינו מקבל עליו את התענית, עדיין יכול להמשיך באכילתו עד השקיעה. בשונה משנה רגילה שצריך להתנות לפני ברכת המזון, הרי שבשבת אין צריך להתנות, מפני שברכת המזון בשבת אינה נחשבת לקבלת תענית.
|מעובד מעלון אזמרה לשמך
0 תגובות