סערה פוליטית חריגה בטהרן, בעקבות פוסט מעורר מחלוקת שפרסם חבר פרלמנט קיצוני באיראן בשם חמיד רסאי. הלה, המזוהה עם עמדות ניציות ובלתי מתפשרות, העלה לחשבון הטלגרם שלו רשומה תחת הכותרת "מי ראוי להנהגה?" - שעוררה גל של ביקורת חריפה מצד גורמים פוליטיים ותומכי המשטר, שראו בכך עקיצה עקיפה ובוטה כלפי המנהיג העליון הטרי, מוג'תבא ח'אמנאי.
במרכז הסערה, לפי הדיווח באיראן אינטרנשיונל, עומד שימוש שעשה רסאי בפסוק מתוך סורת "הוד" בקוראן, המתאר את תשובתו של אללה לנביא נוח בנוגע לבנו שטבע. בפסוק מוזכר כי הבן אינו נחשב לחלק ממשפחתו של נוח בשל כפירתו והתנהגותו הרעה, תוך אזהרה לנביא שלא לערער על עניינים אלוקיים שאינם מצויים בידיעתו.
בתרבות האיראנית, הדימוי של "בנו של נוח" הפך למטבע לשון מוכר לתיאור בן מורד ורשע שסטה מדרך הישר, למרות העובדה שגדל בבית מאמין. בשל העיתוי וההקשר, רבים בציבור ובתקשורת המקומית פירשו את הדברים כניסיון להציג את מוג'תבא ח'אמנאי כמי שאינו ראוי לרשת את אביו, המנהיג הקודם, עלי חמינאי.
התגובות בטהרן לא איחרו לבוא. אתר החדשות "עסר-איראן" תקף בחריפות את הפרסום ותהה מהי הרלוונטיות של העלאת סוגיית הראויות להנהגה דווקא בעת הנוכחית, כאשר בנו של המנהיג המנוח כבר נכנס לתפקידו.
גורמים עיתונאיים נוספים טענו כי מדובר בסימון דרך מצד מחנהו של סעיד ג'לילי ומפלגת "פאידארי" (היציבות), המנסים לערער את הלגיטימיות של ההנהגה החדשה. טענות אלו התחזקו לאור העובדה שהפוסט פורסם באותו יום שבו שלח ח'אמנאי מכתב הערכה ליו"ר הפרלמנט מוחמד-באגר קאליבאף, שבו קרא להימנע ממחלוקות פלגניות ולשמור על אחדות לאומית.
רסאי, מצדו, דחה לפי הדיווח את הטענות על הסף. הוא טען כי מדובר בטקסט ישן ששיתף מחדש, וכי הפרסום נעשה שעות לפני מכתבו של ח'אמנאי. הוא אף הגדיל לעשות והזכיר כי הוא היה בין הראשונים שהביעו תמיכה פומבית במוג'תבא ח'אמנאי מיד לאחר הדיווחים על מותו של אביו.
למרות ניסיונות ההגנה הללו, פרשנים פוליטיים מציינים כי לו היה מדובר בפוסט של גורם ממחנה פוליטי אחר, הוא היה זוכה למתקפה חסרת תקדים מצד חוגי הממשל. הפרשה חושפת את המתחים הסמויים בצמרת האיראנית, במיוחד סביב היחס לקאליבאף – הנחשב לאיש סודו של המנהיג – וסביב סוגיית הדיפלומטיה הגרעינית, נושא שרסאי מתנגד לו נחרצות ומזהיר מפניו פעם אחר פעם.
הדיווח, כפי שפורסם באתר "איראן אינטרנשיונל", ממחיש את חוסר היציבות הפוליטית בטהרן ואת הניסיונות של גורמים רדיקליים לבחון את גבולות הגזרה מול ההנהגה החדשה.
0 תגובות