פרפקציוניזם - טוב או רע?
ההלצה מספרת על בחור צעיר ונמרץ שהתבקש בעת ראיון עבודה - לתאר תכונה שלילית אחת שמאפיינת אותו. ענה הבחור: פרפקציוניזם.
שאל אותו המראיין בתמיהה האם פרפקציוניזם הוא חסרון? ענה לו הבחור בחיוך: בהחלט, עד היום לא מצאתי דרך להפוך אותו למושלם.
אנו אוהבים לסווג את המציאות סביבנו לתמונה בינארית של טוב ורע. אך בדרך כלל התמונה מורכבת יותר ובעלת פנים לכאן ולכאן. הדברים נכונים גם באשר להבנת הנטיה האנושית לפרפקציוניזם.
פרפקציוניזם הוא דפוס המאפיין אנשים בעלי דחף ומוטיבציה בוערת למלא כל מטלה ומשימה על הצד המושלם ביותר.
מצד אחד, 'אנשים מצליחנים' יודו במקרים רבים שחלק גדול מההצלחה שלהם נבעה מהדחף העיקש וחסר הפשרות להשלים כל משימה בצורה המדויקת והמושלמת ביותר.
אולם מעבר לפנים היפות של הפרפקציוניזם, ישנה גם מציאות מורכבת וקשה שעלולה לגרום לאדם סבל רב בעקבות נטיה מוגזמת לפרפקציוניזם.
האם אני פרפקציוניסט שלילי?
ללא ספק מדובר בתכונה טריקית ביותר, שכן מצד אחד מדובר בתכונה נורמטיבית לחלוטין, שיכולה לתרום רבות להצלחה של האדם בחיים ולהגביר את שמחת החיים והרווחה הנפשית שלו. אך דווקא בגלל זה קשה מאוד להבחין מתי אנו עוברים את הגבול ומתגלגלים למציאות בה הפרפקציוניזם מסרבל את חיינו ומדרדר את שמחת החיים והתפקוד היומיומי שלנו.
כיצד נזהה פרפקציוניזם שלילי?
כדי לבדוק האם הפרפקציוניזם משרת מקומות בריאים ושמחים בחיינו, או נובע מנטיות של הרס עצמי, האדם הפרפקציוניסט צריך לבחון עם עצמו ביושרה כיצד הוא מרגיש לאחר השלמת המשימה.
אם הוא חש תחושה של סיפוק ושביעות רצון, סביר יותר להניח שהנטיה הפרפקציוניסטית מתכתבת עם מקומות חיוביים ובריאיים, אך במידה וגם בשלב זה האדם חווה ריקנות וחיפוש מעייף אחר החלקים שבכל זאת נותרו לא מושלמים, הרי שמדובר בתמרור אזהרה שמזמין אותו להתחקות אחר השורשים הלא בריאים של אותו דפוס התנהגות.
כוס שאינה מתמלאת
במטרה לנסות ולהתחבר לחוויה והסבל הרב שעלולים להיווצר כתוצאה מהרצון והדחף המעייף למלא כל משימה בשלמות, נסו לדמיין, אדם צמא ומזיע שרץ לברז כדי למלא מים בכוס שבידו, אולם בתחתית הכוס ישנו חור שגורם למים להישפך על הקרקע. כך בדיוק האדם הפרפקציוניסט, הוא בעל בעירה וצמא עזים למלא את נפשו החסרה בהצלחות והישגים, אך כל הצלחה שהוא צובר חומקת לו מבין האצבעות ואינה מצליחה למלא את מאגרי האנרגיה ושביעות הרצון שלו. למרות זאת הצמא העז והחוסר האישי מונעים ממנו את היכולת לעצור את המרדף ולהתאוורר.
הולדת הפרפקציוניזם
המחקר אודות מקורות הפרפקציוניזם מציע שלל סיבות אפשריות להתפתחות הנטייה למושלמות, החל מהשפעת הסביבה והחינוך עליו האדם גדל וכלה בגורמים גנטית.
מפרספקטיבה פסיכולוגית - כדי להבין את המקורות של הפרפקציוניזם השלילי, צריך לבחון את ההשפעות הקשות שהוא עלולה להביא. בין ההשפעות השליליות שלו אנו יכולים למצוא תכונות כמו דחיינות, דימוי עצמי נמוך, ובמקרים קשים יותר הפרפקציוניסט יכול להיגרר לכדי דיכאון ופיתוח של דפוסים כפייתיים ואובססיבים.
שלל הסימפטומים הבלתי נעימים הללו מראים שפרפקציוניזם נובע מצורך נפשי עמוק שלא בא על סיפוקו .
במצב תקין ובריא האדם אמור לבסס את הרווחה הנפשית והשלמות הפנימית שלו על גורמים פנימיים שאינם תלויים במשתנים חיצוניים. אולם במצב של פרפקציוניזם שאינו בריא, האדם מבסס את השלמות הנפשית שלו על הצלחה והישגיות מפני שאין לו אפשרות להישען על גורם פנימי. כיוון שהחוסר הוא פנימי, שום השג בעולם לא יצליח לכפות אותו ולכסות עליו, כל עוד האדם לא יתחקה אחרי החוסרים הנפשיים שלו וינסה לבנות נפש בריאה וערך עצמי פנימי, הבעירה הפנימית לא תניח לו ותמיד הוא ירדוף אחרי משימות ויעדים חדשים שימלאו אותו, בדיוק כמו האדם הצמא שמוזג מים לכוס עם חור.
פרפקציוניזם ויחסים בין אישיים
במצבים קשים עוד יותר, במקום הניסיון למלא את הנפש בהצלחות והישגיות, האדם נמצא במרדף קבוע לנסות ולעטות תחפושת של מושלמות בפני הסביבה כדי שהיא תתפוס אותו כמושלם ללא קשר למצבו האמיתי ותעניק לו משובים של חיזוק שימלאו אותו.
מצב נוסף בו הפרפקציוניזם חורג מהגבולות האישיים ליחסים עם הזולת, מתרחש כאשר האדם הפרפקציוניסט מחיל את הציפיות שלו מעצמו על הסביבה. מה שגורם לו לחוש שכל פספוס קטן מהצד השני במערכת היחסים מעיד על זלזול וחוסר אכפתיות, שכן הוא מעולם לא היה מעלה על דעתו להתנהג בצורה דומה.
במקרה הזה מודעות עצמית יכולה לעזור, הכרה אישית בשוני הייחודי של האדם ובתכונתו הפרפקציוניסטית ,יכולה לעזור לו להבין שהתנהגות של אנשים אחרים בעלי אופי שונה מההתנהגות שלו.
נקודת מבט חדשה על החיים
תקופת הלימודים היא אחת התקופות הטובות ביותר למדוד את מידת הפרפקציוניזם בחיינו, מחקרים מצאו כי סטודנטים מערביים מאופיינים בנטייה גבוהה יותר לפרפקציוניזם מאשר סטודנטים לא מערביים.
החינוך המערבי-קפיטליסטי מכוון אותנו למדוד את הערך של כל מציאות לפי התפוקה שהיא מייצרת. הבעיה שתבנית החשיבה הזאת מופנית לא רק למשאבים פיזיולוגיים אלא גם לבני אדם בעלי רוח ונפש. כל מסלול החינוך המערבי החל משנות הלימוד מבית הספר והלאה נועד להכין את האדם להיות מכונה משוכללת שיכולה להניב תפוקה כדי להריץ את המעגלים הכלכליים. המבנה החינוכי הזה מוליד בכל אדם מערבי את החשיבה האוטומטית שרואה בהישגיות ותפוקה מדד מרכזי לערך העצמי שלו, ובהתאמה גם לוקה במידה כלשהי של פרפקציוניזם שלילי.
אם כן, כולנו צריכים להרגיע את הלהט המודד את מקומנו בחיים לפי מדדים מחמירים של מצליחנות חומרית והישגיות , ולהיות מחוברים לשלמות עצמית ואותנטית שאינה תלויה בדבר מלבד עצם היותנו בני אדם מעשי ידיו של הבורא.
כל המוסיף גורע
מסגרת החיים היהודים ועבודת ה' מציבים לאדם יעדים גבוהים שעלולים לגרור בקלות למצב של אובססיביות ופרפקציוניזם לא בריא.
כבר ספר קהלת מזהיר אותנו "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה"
ובדינים רבים חז"ל הזהירו את האדם לא להדר יתר על המידה 'מפני היוהרה'. כפי שאמרו חז"ל בסנהדרין:
"אמר חזקיה מניין שכל המוסיף גורע שנאמר 'לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו'"
מסביר שם רש"י: "הוסיפה על הציווי, לפיכך באה לידי גירעון, הוא שנאמר אל תוסף על דבריו".
ישנה חשיבות גבוה לקיום חיי תורה ומצוות מתוך רווחה נפשית. כאשר מאחורי החיים היהודיים עומדים מוטיבציות שנועדו למלא חוסרים נפשיים בלבד, האדם נמצא בסיכון לפתח תסכולים ומצבים לא בריאים, דוקא כאשר האדם שמח וטוב לב והמיקוד שלו הוא במימוש היעוד והשליחות האלוקית שלו ולא בפתרון הבעיות הרגשיות של עצמו הוא חופשי וגמיש לבנות קומה רוחנית גבוהה ומפותחת.
האזהרה של חז"ל - להישמר מפני היוהרה מזכירה לנו להכיר במגבלות האנושיות והטבעיות שלנו ולא לפול לתסכולים ועצבות כאשר אנו פוגשים בניסיונות וביצרים טבעיים שמושכים אותנו להנאות העולם.