חתני היקר, בחצר או באולם? העיקר שיהיה שמח

נהניתי היום לדבר איתך בפלאפון, צחקת אותי איך הצלחתם ללמוד בקבוצות עם שמירת מרחק, ורקדתם בלילה בחתונה בלי הפסקה, הוצאתם את כל ה'מרץ' וה'עצבים' על האנשים שמגזימים עם הקורונה הזאת, אלופים!

בשעת חצות התחלתי לקלוט שהעסק הזה, עם הקורונה קצת יותר רציני, רחלי התקשרה סיפרה לי בזעזוע על אחד שהגיע לקריאת מגילה עם קורונה, על אף שידע שהוא חולה, הוא חשב ששעה אחת בבית הכנסת - לא יקרה כלום, ואם הוא ירצה להתעטש הוא כבר ידע מה לעשות, אף אחד לא יגלה...

והתוצאה היתה עצובה...הוא הדביק בבית הכנסת בחור עם 'אסתמה', שבשבילו הקורונה קצת יותר מסוכנת, ממש רציתי לבכות בשבילו, אתה יודע למה, דיברנו על ה'אסתמה' הקלה שיש לי.. ואני קצת מפחדת... אם סביבי האנשים יזלזלו...

אני רוצה לרקוד ולשמוח בחתונה שלנו אחרי ל"ג בעומר, אני חולמת עליה, איך היא תראה? היא תהיה שמחה בטוח!

אבל, באולם? או בחצר? לא משנה, יש לך ולי מספיק בגרות לקבל את גזרת שמים באהבה, הכל לטובה, ועוד כמה שנים נצחק על כך, בטוח.

חשבנו שאלינו הקורונה לא תגיע, והיא הגיעה, אין פרוטקציות, עכשיו, צריך לעשות מה שמבקשים מאיתנו, ה'סמוך על סמוך', ו'לי זה לא יקרה' - איבדו מתוקפם.

עכשיו מתחילים להרגיש את האחריות, ושואלים: מה צריך לעשות?

אנו מסוגלים להוריד קצת את הראש, ולהשמע להוראות, ולא להיות ה'מבינים' והמתחכמים - ביחד ננצח.

צריך בשביל זה קצת תמימות, לשים את דעתנו בצד, מבלי לבדוק כל הזמן אם הגזימו בהוראות החדשות או לא, ביקשו – עושים.

אף אחד לא רוצה להזיק לאחרים "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" כולל את נפש כל אחד מישראל, עכשיו אנו יכולים להוכיח את הערבות ההדדית, שאנו מומחים בה, נעשה השתדלות ונבטח בה', וכוחנו באחדותינו.

מצחיק, זוכר ששאלתי אותך איך נקנה דירה? וענית לי שאתה מאמין באמונה שלמה, שלקחת מההורים מה שאין להם – אסור, והוספת נתחזק באמונה, כי אמונה שייכת בדבר שלא מובן בשכל, כי אם הדבר מובן בשכל, לא צריך בשבילו אמונה.

נראה לי שלהישמע להוראות מערכת הבריאות, אינה סותרת אמונה ובטחון בה', והיא השתדלות וזהירות עפ"י דרך הטבע והיא חובה, לא בגלל שהשכל מבין זאת, אלא, בגלל שהקב"ה ציווה לעשות השתדלות בדרך רגילה וטבעית.

השתדלות - היא רצון ה', חברה פעם אמרה לי 'העכבר לא נכנס לחתול לפה כשהוא ישן', השתדלות - דורשת מאמץ, והסכמה לוותר על רצונותינו האישים, וכך להפוך את רצון ה' לרצוננו הפנימי.

להכניע את הרצון - ניסיון, ואפילו קשה. להשאר בבית? נראה לך אפשרי? אם זה רצון ה' - נצליח.

שעת מבחן הגיעה, נהיה חזקים נעמוד בניסיון - וננצח, הפעם מדובר ח"ו בסכנת חייים "לא תעמוד על דם רעך", שכולל בתוכו גם עוגמת נפש ונזק כספי שיכולים לגרום לזולת.

אנו הציבור עם כ"כ הרבה אירגוני צדקה והצלה "ואהבת לרעך כמוך" הוא חלק נכבד וממשי מחיינו, מה שהיה היה.

המבחן האמיתי לאהבת ישראל הטבועה בנו, קיים ועומד, הקפדה על ההוראות אפילו רק בשביל אחרים, מוכיחה עד כמה אנו מרגישים אחריות וערבות ההדדית.

נראה לכולם מי אנחנו, ועד כמה אנו מסוגלים להתרומם בשעה חשובה זאת.

זוכר איך חיזקת אותי, כשלא קבלתי את העבודה במשרד של שוורץ? התבכיינתי לך, איך נשלם את השכירות, ואתה אמרת שעיקר האמונה היא בלילות, כשחושך, אין לי עבודה, ואנו לא יודעים מתי אמצא עבודה, נראה לי שעכשיו תצטרך יותר לחזק אותי, היום רק מפטרים אנשים, ואני?

מצחיק שאמרת שהאמונה מתבטאת כאשר אנו 'בחושך', והיא שמביא לאדם את 'צמיחת רפואה', וציטטת: "אז יבקע כשחר אורך, וארוכתך מהרה תצמח", אני דיברתי על עבודה, ואתה ציטטת רפואה, נוגה ומאדים נפגשו, וזאת בדיוק הנקודה.

מבקשים מאיתנו לשמוע ולעשות, למרות שלא מבינים, וזאת התקווה והרפואה.

אם הסגר - עדיף היום, ולא אחרי נזקים...נחסוך עוגמת נפש מאיתנו ומסביבה.

בקשתי ממך, חתני היקר - תתפלל עלי, מהלחץ - ה'אסתמה' שלי מחריפה, הלילה אגיד יותר בכוונה "בידך אפקיד רוחי", אין לי מלך אלא אתה, אתה מלך רופא ומושיע, עזור לי ה' הטוב להגיע לחופתי בשמחה.

באולם ולא בחצר - בבקשה, בעצם, סומכת עליך ריבונו של עולם, 'כתר' יתנו לך מלאכיך בניך אהובך, כי אתה המלך.