לומדי הדף היומי עסקו השבוע על אותה סעודת הצדיקים שמתוקנת להם לעתיד לבא. המנה המרכזית בסעודה זו תכלול את בשרו של הלוויתן ואת בשרו של שור הבר המכונה "בהמות". עניינה של "סעודת לויתן" לעתיד נותרת לרוב כחידתית , שהרי מדובר בעולם הבא, בו אין אכילה ושתיה.
ולסעודה מה זו עושה?
אוכל שמיימי
הגאון מוילנא מפרש, כי "סעודת לויתן" הוכנה להתגלוּת סודות התורה. הגאון רבי יצחק אייזיק חבר, מתלמידי תלמידיו של הגר"א, מסביר על פי זה את דברי הגמרא לעיל, שהקב"ה הרג את הנקבה וסרס את הזכר. עמקם של דברים הוא, שהקב"ה מנע בעולם הזה את גילוי טעמי המצוות, כמו גם את גילוי סודות התורה, כדי שלא תתבטל הבחירה בקבלת עול מלכות שמים, כאשר הכל יהיה ברור צח ונהיר.
רבינו בחיי מביא בשם מורו הרשב"א, שיש מקום לענייני אכילה ושתיה גם לעתיד לבוא, משום שיש בכחם של מאכלים שונים להביא את האוכלם לידי השגות מיוחדות. לכן הוכן מאכל הצדיקים לעתיד לבוא שעל ידו ישיגו את ההשגות הגבוהות שישפיעו באותו זמן השגות שאי אפשר להשיגן בעולם הזה. מאכלים קדושים אלו יהיו דומים למן שירד מן השמים והיה מאכל רוחני למקבלי התורה
אכילת בשר לא שחוט
במדרש רבה (ויקרא פרשה י"ג) נאמר, כי לעתיד לבא הקב"ה יחרחר מלחמה בין הלויתן לשור הבר, במהלכה "בהמות [שור הבר] נותץ ללויתן בקרניו וקורעו, ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו", ומבשרם תעשה הסעודה שלה אנו כה מייחלים. במהלך הסעודה, מספר המדרש, ישאלו הצדיקים את הקב"ה היאך ניתן לאכול את בשרו של שור הבר שלא נשחט כדת וכדין אלא נקרע על ידי סנפירי הלויתן, והקב"ה יענה להם, כי "תורה חדשה מאיתי תצא". לדעת מפרשים אחדים כוונת המדרש היא, שהוראת שעה תהיה מלפניו יתברך לאכול שור זה, למרות שלא נשחט כדין ("יפה תואר"). אולם יש המבארים, שבעל מדרש זה סובר כדעה ש"מצוות בטלות לעתיד לבא".
הדברים לא כפשוטם
אך כמפורסם יש שראו בהבטחת הלוויתן עניין של רמז בלבד וכך רבנו הרשב"א כותב (בפירושו לאגדות חז"ל):
"בהמות ולוויתן הם בגוף ורמיזתם במושכלות, גם בסיפורם רמזו לנו ז"ל עניינים דקים וכו' עניין הנפש והשכל גם עניין החומר והצורה וכו' עניין לוויתן חיבור מלשון ילוה אישי אלי, גם הוא עניין פאר מלשון כי לוית חן הם לראשך, ומפני שמתלווה אל הנפש וכשהיא נגררת אחריו הוא לה לוית חן נקרא לוויתן וכו', ופעמים יקראו אותו לוויתן מפני שהן מתלווין ומתחברין לגוף וכו' ולוויתן הוא שאמר הכתוב שמשחק לפניו יתברך כלומר שכינו אותו כן מפני שדבק למעלה וכו'. ועל הצד הזה הוא שאמרו עתיד גבריאל לעשות מלחמה עם לוויתן וכו' שכל חיבור העוה"ז השפל ולוויו יש לו קצב ובא אל תכלית".
גם הגאון הקדמון בעל ה"עקדת יצחק" מסביר את העניינים הללו על דרך רמז:
"עניין לוויתן במאמר זה להם, הוא חיבור השכל והחומר בבריאת האדם וכו' ועל זה העניין הוא קרוב שיפורש עניין הסיעוד והסוכה ושאר עניינים שאמרו על לוויתן".