מסכת שבועות דף י'
בדף שלנו אומרת הגמרא כי גם ר"ח נקרא מועד, וזה נלמד מן הפסוק "קרא עלי מועד, לשבור בחורי ", ששם מדובר על חודש תמוז.
ובאמת כתב בטור שיש מצווה להרבות קצת בסעודת ר"ח ומביא לכך כמה ראיות.
אחת, שבתלמוד ירושלמי היא נמנית יחד עם סעודת פורים. שתיים, התורה מקישה את ר"ח למועדים, כמו שכתוב בפסוק "וביום שמחתכם, ובמועדיכם, ובראשי חדשיכם" ושלוש, כתוב בפסיקתא ש"כל מזנותיו של אדם קצובים לו מר"ה עד ר"ה חוץ ממה שמוציא בשבתות, יו"ט, ר"ח, חול המועד ". אם כך נשאלת השאלה, למה באמת אין לנו חיוב של סעודה בר"ח?
ובכן, כך כתב באמת בספר "ערוך השולחן" שזו תמיהה גדולה, ותירץ שהפסיקתא שמנתה את ר"ח יחד עם הוצאות שבת ויו"ט אינה מופיעה בש"ס שלנו, בבבלי, וגם בבית יוסף דחה את הראיות שהביא הטור, אבל מכל מקום יש לחוש לדברי הטור, ולהרבות קצת סעודה.
יש אומרים שלכן בשולחן ערוך עשה לסעודת ר"ח סימן בפני עצמו, וכן לסעודת מלווה מלכה - סימן בפני עצמה, כדי להרים את חשיבותן בעיני העולם. וישנו רמז נפלא על הדבר הזה מהפסוק במלכים שנאמר "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים" שהכוונה היא לאותם שני סימנים בשו"ע ערוך שאין בהם אלא סעיף אחד, סעודת ר"ח וסעודת מלווה מלכה, שאנשים לא מקפידים עליהם מספיק.
0 תגובות