דף היומי, מסכת זבחים דף ל"ה, נלמד "מדו כמידתו שלא יחסר ולא יותיר". מעשה ביהודי אחד שהיה לו שני בגדים לשבת האחד עשוי כמידתו אך ישן ובלוי במקצת, והשני חדש ונאה אך קצר במקצת ממידתו פנה אל מרנא הגאון רבי יוסף חיים ושאל איזה בגד ראוי יותר לשבת, הקצר אך החדש או הבלוי אך העשוי במידתו (שו"ת "תורה לשמה", צט).
וה"בן איש חי" הראה פנים מסוגייתנו כי הבגד העשוי כמידתו עדיף, אף שהוא ישן ובלוי מעט. שהרי בסוגייתנו למדו מהפסוק "מדו" שיהא הבגד כמידתו ושלא יחסר ולא יותיר. והנה לעיל (יח, ב) מבואר שבגד בלוי או ממורטט – כשר, אך בגד הארוך או הקצר אינו כשר. שם נתבאר בגמרא שאם הבגד ארוך יותר, חיגרו עליו אבנט ובכך תיקנו והביאו אותו למידתו – וכשר. ואילו בגד העשוי כמידתו שעל ידי האבנט מתקצר פסול, ועל אחת כמה וכמה זה הקצר מלכתחילה.
לכן הראה דעתו השיב הבן איש חי לשואל כי בגד במידתך עדיף על זה הקצר, אף שהקצר חדש והעשוי במידתך ישן ובלוי.
עוד מספרים על הרב הצדיק מרדכי אליהו זצ"ל, כי לפני שנבחר לכהן כרב ראשי לישראל, היה הולך בימי החול עם חליפה ארוכה של דיינים, ובשבת עם חליפה קצרה.שאלו אותו כמה רבנים: מדוע כבודו לא הולך בשבת עם חליפה יותר מכובדת? אמר להם: החליפה המכובדת היא בגדי עבודה. ביום שבת לא לובשים בגדי עבודה.
זריזות זה דבר חיובי, או לא?
כאן המקום להזכיר את דברי רבינו האר"י ז"ל בשעה"כ (דס"ג ע"א), שכדי הכנת שבת יש במחשבה, בדיבור ובמעשה. וכשביאר שם הכנה במעשה, ציין שצריך ליזהר ליחד בגדים נקיים וטובים לכבוד שבת, והביא שם מהרח"ו שהזהירו מורו רבינו האר"י ז"ל לכוון כוונה מיוחדת בלבישת הבגדים כיעו"ש.
0 תגובות