מסכת זבחים, דף פא'
כפי שראינו אתמול, נחלקו ר' יהושע ור' אליעזר בדם של קרבן הטעון מתנה אחת, שנתערב עם דם של קרבן הטעון 4 מתנות, שלדעת ר' יהושע, נותן מתנה אחת, כי אם יתן 4, אפילו שזה מספק, יעבור על "בל תוסיף".
המהר"ם שיק הוכיח מכאן, שגם כשעושים מצווה רק מספק, עדיין צריך להישמר לא לעבור על "בל תוסיף". אולם בספר ערוך לנר כתב שזו מחלוקת ראשונים שנחלקו לגבי קושיית הגמרא בעירובין, מדוע מי שישן בליל שמיני בסוכה, אינו עובר בבל תוסיף. לדעת רש"י קושיית הגמרא היא על בני חו"ל, שישנים בסוכה עוד לילה בגלל ספק של יום טוב שני, ואם כן רואים שגם כשעושים מספק שייך איסור "בל תוסיף", אולם לדעת הריטב"א קושיית הגמרא היא אך ורק על בן ארץ ישראל שישן בשמיני בסוכה, ולא על בן חו"ל שעושה כן רק מספק.
במה נחלקו רש"י והריטב"א? כתב בשות "בצל החכמה" שזה תלוי במחלוקת אחרת: האם ספקא דאורייתא לחומרא, האם מה שאנחנו מחמירים בספק תורה זהו דין דאורייתא, או דין דרבנן, להחמיר במקום שיש ספק מדאורייתא. ממילא יוצא כך - אם כשיש לי ספק מהתורה, אני מחוייב מהתורה לעשות שוב, לא שייך לומר שאני עובר בבל תוסיף, כי כך אני מצווה מהתורה, אבל אם בספקא דאורייתא, אני צריך להחמיר רק מדרבנן, ז"א שזו חומרה של חכמים להחמיר במקום שבו אני מסופק מדאורייתא, אז שייך לומר שעובר בבל תוסיף.
0 תגובות