מסכת זבחים דף קב'
בסוגיא בדף הקודם דנה הגמרא האם משה רבינו היה כהן או לא, והביאה את דברי רב שאמר שמשה רבינו היה כהן גדול וחלק בקדשי שמים, ודברי רב נסמכים על הפסוק "למשה היה למנה כאשר צוה השם את משה", הרי בשבעת ימי המילואים משה רבינו הקריב את כל הקרבנות ולימד את אהרון ובניו את כל העבודות.
בדף שלנו הגמרא מקשה על דברי רב מברייתא: כידוע שמרים, אחותם של משה ואהרון הצטרעה, וכל דיני מצורע כמו הסגרה, החלטה, טהרה, הכל נעשה ע"י כהן, שואלת הברייתא "מי הסגיר את מרים?" אם נאמר שזה היה משה - משה זר היה, הוא לא היה כהן, ואין זר רואה את הנגעים. ואם נאמר שאהרון הסגיר אותה - אהרון קרוב היה, ואין קרוב רואה את הנגעים. ובסוף מגיעה הגמרא למסקנה שכבוד גדול נעשה לה, שהקב"ה בכבודו ובעצמו ביצע כביכול את כל פעולות הכהן. אם כן בברייתא הזו רואים במפורש שמשה רבינו לא היה כהן.
ונשאלת השאלה - הרי אצל אהרון נאמר הפסול שהוא היה קרוב, ואצל משה רבינו נאמר שהוא היה זר, למרות שהגמרא יכלה להגיד גם על משה שהבעיה אצלו היא שהוא קרוב. אז בפשטות ניתן לומר שאכן, משה היה גם קרוב, אבל הדחייה שמשה היה "זר" חזקה יותר, היא שוללת מכל וכל את האפשרות שהוא יראה נגעים. אולם מצאנו תשובה נוספת מעניינת: על משה רבינו נאמר "בכל ביתי נאמן הוא", ואולי כזו רמה של נאמנות, מבטלת את הפסול של "קרוב" ולולי שמשה היה זר, הוא היה יכול לראות את נגעי אחותו.
0 תגובות