זבחים קח -
בסוגיא שלנו אומרת הגמרא לגבי איסור שחוטי חוץ, שאסור לשחוט קרבנות בחוץ, שאם שנים אחזו בסכין ושחטו יחד, הם פטורים משום שנאמר "דם יחשב לאיש ההוא" ולומדים מהמילה ההוא "אחד ולא שניים". ובאמת יש לנו כלל המופיע במסכת שבת, ונלמד מהפסוק " מעם הארץ בעשותה", שרק יחיד שעשה איסור חייב עליו, אבל אם שניים עשו איסור, באופן שכל אחד יכל לעשות אותו לבד, הם פטורים, וישנו דיון באחרונים האם פטורים הכוונה פטורים מקרבן, אבל איסור דאורייתא עדיין יש כאן, או שנאמר שאין כאן עבירה כלל, וישנו רק איסור דרבנן.
בספר באר יצחק דן לפי השאלה הזו בשאלה נוספת - האם במקום מצווה יהיה מותר להגיד לשני נכרים לעשות מלאכה דאורייתא - אם נאמר שבשני ישראלים אין כאן עבירה כלל, וזה רק איסור דרבנן, אם כן לומר לשני נכרים לעשות את זה, זה נקרא שבות דשבות, כמו שני דרבנן וזה יהיה מותר במקום מצווה. אבל אם נאמר שגם בשני ישראלים יש עדיין איסור דאורייתא, והם רק פטורים מקרבן, אם כן, לומר לשני נכרים לעשות מלאכה דאורייתא, יש כאן רק איסור דרבנן אחד, איסור אמירה לנכרי, וזה אסור אפילו במקום מצווה.
0 תגובות