מסכת מנחות, דף ד'
בסוגיא שלנו נאמר שניתן להקריב קרבן שבא לכפרה, גם לאחר שהאדם נפטר, ובמסכת קידושין נאמר שחייב אדם לחייב את אביו בין בחייו ובין במותו, ואיך מכבדו לאחר מותו, שאם אומר דבר שמועה מפיו, אם הוא אומר איזשהו דבר תורה ששמע מפי אביו, לא יאמר 'כך אמר אבא' אלא כך אמר אבא מרי, הריני כפרת משכבו', וכך נפסק להלכה בשו"ע.
מה פירוש המילים 'הריני כפרת משכבו'? האם הכוונה שהאדם מקבל על עצמו את היסורים והעונשים שמגיעים חס וחלילה לאבא שלו? ובכן במהרש"ם כתב שכן, שכך נאמר במדרש שמעמד הר סיני הקב"ה ביקש מבני ישראל ערבים על קיום התורה, ובנ"י ישראל אמרו בנינו יהיו ערבים, והרי יש לנו כלל שאם משלם הערב, נפטר הלווה, וכך ראינו גם בש"ס שאמוראים קיבלו על עצמם כפרה עבור אחרים.
אולם בספר תשובות והנהגות כתב שלא מצאנו שיש חיוב על הבן לקבל על עצמו את ייסורי הגיהנום של אביו, רק מצינו שהוא יכול לזכות את אביו ע"י מצוות ומעשים טובים. לכן פירש שהכוונה היא שאם הבן אומר דבר הלכה בשם אביו הרי הוא יכול לטעות בדבר ההלכה, ואז יענישו את אביו, לכן הוא אומר הריני כפרת משכבו, שאם הוא טעה בדבר ההלכה, שלא יענישו את אביו אלא אותו, שהוא הגורם לכך.
0 תגובות