
מסכת מנחות, דף מג'
בדף שלנו נאמר שאסור למסור בגד שיש בו ציציות לגוי, עד שיתיר את הציציות, ואחד הטעמים בגמרא המובא בשם רב יהודה, הוא שמא ישראל יחשוב שגם הוא ישראל, אותו גוי שיש לו ציצית בבגד, ואז הוא יתלווה אליו לדרך, וישנו חשש של שפיכות דמים. ונחלקו האחרונים האם הטעם הזה שייך גם בזמנינו, אום במגן אברהם הוסיף, שגם אם נאמר שהיום במקומות מסויימים אין חשש של שפיכות דמים, אבל ישנו חשש נוסף של גזילת הממון, וזה דבר ששיך בכל מקום.
בספר שו"ת מהרי"ל נשאל שאלה על מקרה דוצה, האם מותר למסור מזוזה לגוי? היה הגמון במקום מסוים שביקש מיהודי אחד שימסור לו מזוזה כדי לקבוע אותה במבצר שלו, אולי הוא חשב שזה יוסיף לו שמירה, והוא הבטיח שבעבור זה, הוא ייטיב ליהודים כל ימיו, ואותו יהודי רצה לדעת האם מותר לו למסור לאותו הגמון מזוזה. ענה לו המהרי"ל שאסור לו למסור את המזוזה מכמה טעמים, כשאחד מהם, הוא הטעם המופיע בסוגיא שלנו, שאם אותו גוי יקבע את המזוזה בפתח, יבוא יהודי ויחשוב שזהו מבצר של יהודים, או שלפחות אחד השרים של ההגמון הוא יהודי, ויש בזה סכנת נפשות.
הרמ"א העיר על דברי המהרי"ל וכתב שאם ישנו חשש לאיבה, שאם לא ימסרו לא את המזוזה, הוא עלול להרע ליהודים בגלל זה, מותר למסור לו. בספר ברכי יוסף הוסיף, שישנה בעיה נוספת למסור לו את המזוזה, שגם אם נאמר שאין היום סכנת נפשות, ישנו חשש אחר, שהמארח יאכיל אותו מאכלים אסורים, והאורח יחשוב שזה מקום של ישראל, והוא כותב שהיה מעשה כזה בגוי שהיה לו שם דומה לשל ישראל, והוא היה מתחבר ליהודים שהיו מקבצים נדבות והיה מאכיל אותם מאכלים אסורים.







0 תגובות