המתח, העלבון וההשפלה היו מנת חלקי כל שנה מחדש: להיכנס לכיתה רבע שעה לפני הצלצול ולגלות שם זוגות של ילדות יושבות דרוכות ומרוגשות. בקצה הכיתה, מתחת למזגן או בכל מקום אסטרטגי אחר שנבחר בקפידה. ואני? עיני משוטטות במבוכה, מחייכות חיוך מבוייש ומחפשות מקום פנוי...
זה נכון שהמטבח הוא הטריטוריה שלך, אבל היום את עוצמת עיניים, לא חושבת על מושגים כמו, שטיפת כלים, לכלוך ואסטטיקה, ומקדישה את כל כולו למען הילדים. ההנאה של הילדים (ואולי אפילו גם שלך) תהיה בעבורך הפיצוי המלא על ה-כ-ל.