משבר למידה גלובלי: 250 מיליון ילדים בגילאי בית הספר היסודי ברחבי העולם, לא יודעים קרוא וכתוב ולא מכירים פעולות חשבון בסיסיות • רוב המדינות הבורות הן מוסלמיות, שם נשים לא זוכות להשכלה כל ימי חייהן (משפחה)
בשנות השישים, נערך ניסוי בו השתתפו ילדים כבני ארבע, מולם הונחה צלחת ובה מרשמלו, כשהם נדרשים לדחות את הסיפוק ממנו. אלו שעמדו בפיתוי התגלו כמוצלחים (משפחה. צפו)
"כמו כל אימא למשפחה ברוכת ילדים אני סובלת מפעם לפעם מכפרת עוונות של חפצים אבודים. סיוט שמכפר כנראה, על חטאים קשים במיוחד " • משפחוק הפרק התשיעי (משפחה)
איגוד רופאי הילדים קורא להוריד קמפיין למאבק בהשמנת ילדים. כרזות הקמפיין מראות ילדים שמנים ואליהן מצורפות כיתובים פוגעניים, המציגות את הילדים כעצובים ודחויים (משפחה)
הבעיה לא מתחילה כאשר הילד מתנהג בצורה "חריגה" ואף "מעצבנת" בכדי למשוך את תשומת הלב, אלא כאשר הוא מצליח לגרור את המבוגר להתעסק בו דרך אותה התנהגות שלילית (משפחה, חינוך ילדים)
מי מאתנו לא מפחד משינויים? כולנו חוששים מדברים חדשים ברמות שונות. אצל הילדים זה החרדה שכיחה הרבה יותר. איך מרגילים אותם לאוכל חדש? לחברים חדשים? ועוד (מאמע)
"את מי את/ה אוהב/ת יותר, את אבא או את אמא?" זו שאלה שאנחנו נהנים להציג לקטנים. בנינו האמהות בטוחות שהן חשובות יותר. החוק גם לטובתן, האם יש הצדקה לכך? (מאמע)
מי מאיתנו לא נתקל בילד מניפולטיבי? במסגרת המפגשים שלה עם הורים, אלי זוהר ניב - יועצת משפחתית, מרבה לשמוע תלונות על ילדים העושים שימוש במניפולציות שונות כשהם רוצים להשיג משהו. איך מתמודדים איתם? מדור משפחה במאמר חובה לכל הורה (חינוך)
שלושה שבועות של חופשה, והילדים יצאו לגמרי ממסגרת. תודה לא-ל בחינוך שלנו יש עדיין זמני תפילה ששומרים על איזשהוא גבול, אבל שאר סדר היום היה פרוץ לגמרי. אורחים שקפצו במפתיע, טיולים שחזרנו מהם מאוחר ושעות שינה שונות לחלוטין מהשגרה. איך מחזירים את הילדים למסלול?
מותם הטראגי של הטייסים של צה"ל, מביאות שוב ידיעות על מוות אל הילדים. למרות הרצון העז שלנו למנוע מהם את החוויה הנוראית הזאת, בשלב זה או אחר בחיים הם נתקלים במוות. כשמישהו במשפחה נפטר אין מנוס מלדבר על זה עם הילדים. איך מדברים עם הילדים על מוות? עד ביאת גואל
האם המצב הזה שלילדים חרדים שנפגעים ומותקפים, לעתים בצורה קשה ואכזרית, אין כתובת לטיפול ולעזרה מקצועית, הולך להשתנות? נראה שכן. לראשונה במגזר קורס יוקרתי של מכון "חרוב" במכללה החרדית ירושלים להכשרת מטפלים ומטפלות בילדים נפגעים (משפחה)
את הרחובות ממלאים ילדים עליזים בתחפושות צבעוניות ומשמחות לב. אבל קצת קשה לשמוח כשאת עומדת בכניסה לגן ילדים עם תחפושת יפה ויקרה ביד, והילד בוכה ומסרב בתוקף אפילו לגעת בתחפושת ולהצטרף לחגיגה. אילו ילדים מסרבים להתחפש? ואיך ניתן לעזור להם?
"צדק חברתי" ו"שוויון בנטל" – שני מונחים פופולאריים בתקשורת לאחרונה. אבל הרבה לפני כן, קריאות רבות לצדק ושוויון באות דווקא מכיוון חדר הילדים. האם אנחנו מסוגלים לאהוב ולטפח בצורה שווה את כל הילדים? האם יש בכלל מקום לשוויון בתוך המשפחה? והאם זה משתלם?
מסכת חייה המצמררת של רוזה, אישה צעירה, נשואה טרייה, שלא ידעה שהיא בנתה בית על יסודותיה המערערים של השואה הארורה ממשיכה. בכל שנה משנות המלחמה היא ילדה תינוק. איך שומרים על חיי משפחה בטהרה בדרכים, בבריחה מהנאצים? כיצד יולדים תינוקות בתקופה כזו?!
יצא לך להשתמש במשפט בכותרת? לא, הוא קיצוני מדי. אולי רק: תראה כמה אמא עצובה בגללך? הפסיכולוגיה המודרנית קוראת לנו להיפטר בכל מחיר מרגשי אשם ומגדירה אותם כרגשות ההרסניים ביותר. היא מזהירה אותנו בפני טיפוח רגשי אשם אצל ילדינו. אבל מה רע בעצם ברגשי אשם?
את מוצאת את עצמך בבית שהפך ל'בוידעם' אחד גדול? המגירות של הילדים עולות על גדותיהן מרוב אוצרות? איך מבדילים בין אספנות בריאה לנטייה חולנית? (משפחה, בבית)
כולנו רוצות שהבנים שלנו יהיו מנומסים ונחמדים. אף אחת לא רוצה לקבל הודעות חוזרות ונשנות על קטטות בהן יורש העצר הקטן היה מעורב בגן ובכיתה, וגרוע מכך שהוא יזם אותן. אבל ילדים מרביצים. לצערנו, זו המציאות המרה. למה הם עושים זאת וכיצד ניתן לצמצם את התופעה?
ופרס המשפט הכי מעצבן שאת שומעת מילדייך הולך ל: "אמא, משעמם לי!" במיוחד כשהוא מגיע בלולאה כמה פעמים ברצף, בתוספת יד שמושכת לך בחצאית. רק המחשבה על מטפסת על העצבים. הם לא יודעים להעסיק את עצמם, משתעממים בקלות ולא מסוגלים לשחק לבד. למה? כי לא לימדנו אותם (חינוך ילדים)
"אמא, אני לא רוצה ללכת לבית הספר" מוכר לכן? ישנן כל כך הרבה דרכים להגיד את המשפט הזה, אבל התוצאה היא זהה: הילד מסרב ללכת לבית הספר ולא רוצה ללמוד. זה מכעיס, זה מביך, זה מעצבן וזה בכל מקרה מחייב טיפול. כיצד תדעי לאבחן אם יש בעיה אמיתית או סתם פינוק?