בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, ממשיך להרחיב את מוטת השפעתו גם לתוך הזירה המבצעית והטקטית. בדיון שנערך היום (שישי) בעתירות נגד הגבלת הפגנות ותפילות בצל המלחמה, בחרו השופטים להתערב באופן עמוק בשיקול הדעת המקצועי של משטרת ישראל ופיקוד העורף.
בהחלטה יוצאת דופן, קבע בג"ץ כי גם אם מספר המפגינים בשטח עולה על המכסה המרבית שאושרה מסיבות ביטחוניות, עובדה זו לבדה אינה מצדיקה בהכרח את פיזור ההפגנה – פסיקה שעלולה להעמיד את מפקדי המשטרה בשטח בפני דילמות מבצעיות וסכנת חיים לציבור בזמן אזעקה.
התערבותו של בג"ץ בעבודת המשטרה לא הסתיימה בהנחיות אופרטיביות בלבד. במהלך הדיון, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אף מתח ביקורת על מערך הדוברות המשטרתי, ורמז כי המשטרה "סילפה" את החלטת בית המשפט משבוע שעבר הנוגעת להפגנה בכיכר הבימה.
למרות שנציגי המדינה הבהירו כי טרם גובשה מדיניות התגוננות סופית המאזנת בין צורכי הביטחון לזכות ההפגנה, מיהרו השופטים להורות למשטרה לאפשר את קיומן של הפגנות ספציפיות במוצאי שבת בחיפה ובתל אביב.
בנוגע להפגנה בכיכר הבימה, השופטים קבעו כי יש לאפשר התקהלות בהתאם למכסת פיקוד העורף (כיום 1,000 איש), אך הוסיפו קביעה טקטית משלהם: הם קבעו כי "יש לקחת בחשבון שבכיכר הבימה במקום מצוי מרחב מוגן המאפשר קליטת קהל בהיקף משמעותי".
השופטים אמנם ציינו כי "חריגה כלפי מעלה מהמספרים הללו נתונה לשיקול דעת מפקד המשטרה בשטח", אך מיד כבלו את ידיו כשהבהירו שחריגה כזו אינה אומרת שיש לפזר את ההפגנה.
הדיון חשף גם את הנתק הגובר בין צמרת הייעוץ המשפטי לבין מערכת הביטחון. נציג המדינה, עו"ד אבי מיליקובסקי מהפרקליטות, הציג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שמתנגדת למתווה המקצועי שגיבשו צה"ל והמשטרה. לדבריה, המתווה "אינו נותן ביטוי הולם לעוצמת הזכויות החוקתיות העומדות על הפרק".
בזמן שראש מטה פיקוד העורף, תא"ל אלעד אדרי, ציין כי הרמטכ"ל מקיים במקביל הערכת מצב ביטחונית וכי הקלות נשקלות בכובד ראש, בג"ץ מיהר להציב אולטימטום למדינה. השופטים דרשו מהמדינה להגיש תצהירי תשובה עד סוף החודש, שבהם יידרש פיקוד העורף להצדיק בפני בית המשפט את הסטנדרטים המקצועיים שלו לאישור התקהלויות, כולל דרישות הסבר להבחנה בין "מרחב מוגן תקני" לבין פתרונות מאולתרים דוגמת חניונים.
0 תגובות