ליארצייט של הגה"ק רבי אהרן מקרלין זצוק"ל - יט' ניסן
סוד 'קה אכסוף' – איך תאיר את נשמתך?
רבי אהרן הגדול מקרלין חיבר את הניגון המרגש והמיוחד 'קה אכסוף', ואמר עליו רבו מגיד ממעז'ריטש:
כשרבי אהרן אומר את שיר השירים, נעשה רעש בפמליא של מעלה, ומשתתקים כל העולמות העליונים, להאזין לניגוני קודשו...
המגיד ממעז'ריטש הכיר בגדלות תלמידו, וביקש ממנו שיחבר ניגון לכבוד שבת קודש, וכך, רבי אהרן מקרלין חיבר את הניגון 'קה אכסוף' שמלא דבקות וכיסופים ומרטיט כל לב, ששורשו מעולם הסוד והקבלה, ושירתו אינה נפסקת לעולם, ומרגע זה, גם אתה יכול להתחבר לסוד הניגון...
מאיפה האומץ של אהבת השם גורדן?
כשחגג אהבת השם גורדון את ניצחונו על יריבו הטורקי, הוא חבש כיפה התעטף בדגל ישראל ואמר 'שמע ישראל', מאיפה היה לו אומץ לעמוד מול כל העולם ולייחס את ניצחונו לבורא עולם?
אהבת השם גורדון מחובר לנשמתו ולאמונה, מה שהעיד שזורם בדמו מחינוך הוריו, ואמר שעל אף הקשיים שעברו בחייהם, הם תמיד האמינו שיהיה טוב.
אהבת השם גורדון שיגע את העולם בגילוי אור נשמתו, ואיך זה מתקשר לניגון 'קה אכסוף'?
גם אתה יכול לגלות את אור האלוקי ששוכן בך, יש עצה בסוף...
את אור הנשמה – אי אפשר לעצור
דווקא הימים המבלבלים, המציאות של חיינו הדליקו את הניצוץ האלוקי, וציבור גדול מרגיש חיבור וקשר פנימי לבורא עולם, ואף זכו להתחיל לשמור שבת ולהניח תפילין, והתפלל ולדבר עם בורא עולם, כי:
כשאור הנשמה נדלק, הוא כבר - לעולם לא נכבה!
במהלך השבוע האדם עסוק ועובד לפרנסתו, ומזדהה עם גופו יותר מאשר עם נשמתו, אבל, בקבלת שבת אור הנשמה האלוקית מתחיל להאיר בבהירות, ומזכירה לגוף:
שיש בתוכו נשמה, שהיא 'חלקיק' אלוקות - 'חלק אלוק ממעל' ממש!
מחפש להרגיש תענוג – מדוע?
האדם נולד כדי להתענג בעולם הזה, כפי שכתוב: "אז תתענג על ה'" – ולכן:
הרצון להרגיש תענוג, הוא - צורך בסיסי של כל אדם.
חיפוש אחר תענוג הוא רצון הנשמה, אבל, הגוף מתבלבל וחושב שהסיפוק העונג שיש לו מהספקים והצלחות בחייו הגשמים, מספקים גם תענוג לנשמה, וכאן טמון סוד גדול:
הגוף 'יודע' להרגיש גם תענוג רוחני - בצורה חושית ומוחשית.
אבל, תענוג זה לא מענג את הנשמה, כי לנשמה יש 'שפה' אחרת מהגוף, ולכן, גם התענוג שלה שונה מתענוגי הגוף, כל רצונה:
להרגיש 'אין' - ביטול מוחלט לקב"ה, זה תענוגה האמיתי.
כשהנשמה מרגישה ביטול לאלוקות, היא:
חוזרת להתאחד ולהתחבר עם שורשה – מלך עולם.
למה מרגישים תענוג בשירת 'קה אכסוף'?
גם שלא הרגיש במהלך השבוע תענוג רוחני, יכול להרגיש בשבת:
נועם, אור וערבות השבת שזהו – אור השם יתברך.
שירת 'קה אכסוף' מרוממת את הנשמה, וגורמת לחוש תענוג ורצון להתבטל לבורא עולם, ולהרגיש את שמחת הנשמה בחיבור לבורא עולם.
ויש רגעים, ש'קה אכסוף' כל כך סוחף, עד שרוצים שלא יגמר לעולם...
מכיון שהתענוג הכי אמיתי שיש לנשמה זה, דווקא:
הרצון והכיסופין להרגיש ביטול 'עצמי', ולהתאחד ולהידבק בה' יתברך.
בניגון 'קה אכסוף', מרגישים תענוג מנועם העליון, עד שאף אדם שרחוק מתורה ומצות, לא נשאר אדיש לניגון זה.
"נשמה שנתת בי - טהורה היא"
בברכות השחר מעידים ש'נשמה שנתתה בי טהורה היא', כי את:
טוהר נשמת היהודי אף לכלוך לא יכול לקלקל!
ולכן כל אחד יכול לעורר בשבת את כיסופי הנשמה, ולבטל את הרצון העצמי, ולהרגיש עונג פנימי עמוק, שלא ניתן להסביר במילים, כי הוא נובע מחיבור למקור הכוח הכי עוצמתי שיש בעולם - מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
ואתה מרגיש, כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עוזך...
חיבור הנשמה לשורשה - בהיכל הנשמות
יש בשבת רגעים, שהנשמה מתחברת ומתאחדת עם קודשא בריך הוא, וזהו:
'יחוד' - חיבור שני דברים שנראים כנפרדים, אך - שורשם אחד.
'השביתה' בשבת מחדשת את הקשר העמוק של הנשמה עם הקב"ה, ואתה יכול להרגיש אחדות וחיבור למקור ממנו נחצבה נשמתך, לשורש 'היכל הנשמות', למקור שממנו נחצבה, וזה גורם:
להתרוממות רוח ושמחה, תענוג אמיתי שמגיע - מעולם החירות!
איחוד הנהגת ה'אלוקות' בשבת
הבעל שם טוב הקדוש מסביר את הדברים בצורה פשוטה:
קודשא בריך הוא נקרא - 'אלוקות', והוא - נעלם מהברואים,
ו'שכינתא' היא - 'אלוקות', והיא - שוכנת בתחתונים,
וההתקשרות של שניהם, הוא - ביום השבת (כתר שם טוב ח"ב כ').
כל הגורמים שעושים במהלך השבוע פירוד והסתר ל'אור' האלוקי מסתלקים (ס"א וחילותיו), ובשבת:
הנשמה האלוקית מתגלה ומאירה, ומתייחדת עם - מלך העולם.
מתי הנשמה מתחברת למקורה?
הזוהר הקדוש אומר, שבתחילת ערבית של שבת ב'ברכו':
"כל ישראל מתעטרים בנשמות חדשות, שהם תוספת נפש רוח ונשמה הנמשכות מהארת השכינה".
אומר ה'מאור ושמש', שבקידוש:
"ויכל אלוקים" – בשעה שהקב"ה ברא את כל העולמות:
היה לו השתוקקות ותענוג, שכל הנבראים - ישתוקקו לקבל אלוקותו יתברך.
בזמן אמירת המילים: "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" בזמן זה:
כל העולמות משתוקקים וחוזרים להידבק בשורשם - וזוהי קדושת שבת...
שבת - חיבור הנשמה לעונג ותענוג האלוקי
ה'שפת אמת' מתאר את ענין השבת:
"להיות כל הרצונות וכוחות האדם דבוקין – בשורשם, שהוא נקודה הפנימיות חיות ה' יתברך, שיש בכל אדם כמ"ש 'ויפח באפיו וכו'".
ה'שפת אמת' מסביר שמטרת השביתה בשבת:
"שה'חלק אלוק ממעל' - דבוק ונכלל בשורשו".
וזה מה שגורם להרגיש - שהשבת 'נועם הנשמות'...
והשכל לא ישיג את הארה ורטט הנשמה, שחש ממש 'מעין עולם הבא'.
איך להתחבר לאור הנשמה?
עצת זהב להתחבר לאור האלוקי מביא הרב יעקב עדס שליט"א ואומר: שהאדם ירגיל עצמו בשעת קיום מצוות או לימוד או תפילה:
לכוון בדעתו שע"י מעשיו, תפילתו או לימודו, הוא מחבר את נשמתו להשם יתברך, ומושך עליה אור רוחני.
וע"י זה, יזכה שהאור האלוקי יכנס בעוצמה רבה לנשמתו, ויביא לו חיבור לאלוקות וחשק עצום לקיים מצות, ללמוד תורה ולהתפלל, שנזכה אמן.
ראוי לשבח את האומץ של החיילים שנלחמים בגבורה וצועקים 'שמע ישראל', ואהבת השם שהכריז על יהדותו בגאווה, ועוד דמויות... יש להם חיבור אמיתי לנשמתם האלוקית, והם מרגישים חתיכת אלוקות ממש, ושהקב"ה שוכן בקירבם, ולכן, הם רגועים ושמחים גם בימים כאילו טרופים...
השבת נועם הנשמות, והשביעי - עונג הרוחות...
"ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קודשך..."
לע"נ הגה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין בן יעקב ופערל זצוק"ל, זכותו תגן על כל עם ישראל, ונזכה לישועה וגאולה ברחמים, אמן.
0 תגובות