1:
״וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה׳ את ישראל ממצרים״.
לכאורה קשה, ידוע הדבר שאסור להזכיר לגר ולבעל תשובה את חטאיו הראשונים ומדוע צריכה התורה לכתוב שיתרו היה ״כהן מדין״ ולהזכיר את העובדה שהיה כהן לעבודה זרה?
חז״ל אומרים שלא היו מקבלים גרים בימי דוד ושלמה מכיון שבתקופה זו היה עם ישראל בשיא תפארתו וכנראה שכל מי שבא להתגייר עשה זאת מטעמי נוחות גרידא ולא מהסיבה האמיתית של אהבת ה׳.
אם כן אפשר לשאול איך גייר שלמה המלך את בת פרעה? הרי אסור היה לקבל גרים בתקופתו?
ההסבר הוא שבת פרעה אינה חשודה שבאה להתגייר מטעמי נוחות כספיים שהרי לא היה חסר לה כלום בבית אביה, לכן היה מותר לגיירה ולפי זה אפשר להסביר מדוע מזכירה התורה שיתרו היה כהן מדין, כדי להסביר לנו שיתרו אכן התגייר מהסיבות האמיתיות של אהבת ה׳ ולא מטעמי נוחות כי הרי ככהן מדין הוא היה איש עשיר ומכובד ביותר ובכל זאת החליט לוותר על הכל כדי להדבק בה׳ ובעם ישראל.
זאת הסיבה שהתורה מזכירה את היותו ״כהן מדין״, לציין את גדולתו של יתרו שהתגייר למרות שמצבו הגשמי היה בשיאו, ולא חס ושלום כדי להזכיר לו את חטאיו הראשונים.
2:
שני לוחות הברית מחולקים לוח אחד למצוות של בין אדם למקום ולוח אחד לבן אדם לחברו.
מעניין לראות שמצוות כיבוד אב ואם נמצאת בחלק של בן אדם למקום וכמה סיבות לדבר.
כדי להבין את מהותה של מצוות כיבוד אב ואם צריכים לחזור רגע אחורה לתחילת עשרת הדברות.
הרש״ר הירש זצ״ל מסביר שיציאת מצרים ומתן תורה הן שתי ״עובדות יסוד״ בעם ישראל ואנו יודעים ומכירים בהן כאמיתות הסטוריות. עכ״ל.
יציאת מצרים היא עובדת יסוד חשובה, כי היא הסיבה לקשר החזק שלנו להקב״ה כעבדים וכבנים.
לולא יציאת מצרים לא היה נוצר עם ישראל ואבות אבותינו וכל הדורות היו נשארים שם כעם של עבדים.
ע״י שהוציאנו הקב״ה ממצרים עברנו מבעלותם של מצרים לבעלותו של הקב״ה וב״נעשה ונשמע״ בקבלת התורה השלמנו למעשה את הקשר המוחלט שלנו לקב״ה ע״י ההתחייבות לקיים את התורה.
סיפור יציאת מצרים חייב לעבור מאבא לבן עד סוף כל הדורות כמו חוזה חשוב שאסור בשום אופן לאבדו.
אם כן אפשר להבין שכל מהותו של עם ישראל תלוי בשמירת המסורת מהורים לילדים שתלוי בעצם בכיבוד הילדים להוריהם.
ילד שלא יכבד את הוריו, לא יצליח ללמוד ולקבל מהם ויפגע בשרשרת החשובה של העברת המסורת מאב לבנו.
אחד כזה, גם ילדיו לא יכבדו אותו וגם הם יגרמו להפסקת המסורת.
יוצא אם כן שכיבוד אב ואם הוא אבן יסוד הכרחי להמשך קיומו של עם ישראל ולכן מוזכר בחלק הראשון של עשרת הדברות.
3:
יש קשר ישיר בין כיבוד אב ואם לבין יראת השם וכבודו.
הגמרא בקידושין אומרת: ״תנו רבנן, נאמר כבד את אביך ואת אמך, ונאמר (במשלי) כבד את ה׳ מהונך, השווה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום״ ובהמשך הגמרא אומרת מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס.
יש לנו חובה לכבד ולדאוג להורים שלנו ולהקדיש להם גם מכספנו וגם מזמננו.
התורה הקדושה מבטיחה שמי שיקיים את זה יזכה גם באריכות ימים וגם יגרום שנזכה להשאר בארץ ישראל.
בנבואת ״יחזקאל״ כתוב שאחד הדברים שגרמו לעם ישראל לגלות מארץ ישראל היה שלא הקפידו בכיבוד הורים.
״אב ואם הקלו בך.. והפיצותי אותך בגויים וזיריתיך בארצות״ (יחזקאל כ״ב)
המפרשים אומרים שמהכתוב ״למען יאריכון ימיך״ אפשר להבין שמי שלא יקיים חס וחלילה את כיבוד אב ואם יכול לגרום את ההפך, מכלל הן אתה שומע לאו.
4:
בזמן כתיבת שורות אלו אני שוהה בפולין, בעיירה שנקראת ״סאנוק״.
בחוץ קור של מינוס חמש מעלות, שלג כבד יפיפיה יורד בכמויות, כמה שקר בחוץ ככה חם לי בלב.
נמצא אני פה ביחד עם קבוצת אנשים מוכשרים ומיוחדים, כולנו התאספנו פה כדי להצטלם לסרט על חייו של הבעל שם טוב, באתר צילומים מהיפים בעולם, כמה דונמים שכל פינה בו יותר יפה מהשנייה.
זו היא פעם ראשונה שמצלמים סרט קולנוע באורך מלא על דמותו החשובה של הבעל שם טוב.
היוזם, המפיק והבמאי הוא יהודה גרובייס המוכשר שמנצח על המלאכה בכשרון ובחריצות אין קץ.
איתי על הסט נמצאים כשחקנים גם ישי לפידות, רפאל קליינמן, אסף קליין, ג׳וש (יהושע) שגיא, דין מירושניקוב ועוד עשרות ניצבים.
הסרט מיועד להפצה לפסטיבלי סרטים מהגדולים בעולם ובעזרת השם בעוד כשנה כשהסרט יהיה מוכן, יזכו לדעת את סיפורו של הבעל שם טוב בכל רחבי העולם גם אנשים שאינם יהודים, סוג של קידוש ה׳ בחסות יהודה גרובייס ומשפחתו היקרה והמוכשרת שכולם נמצאים פה, כל אחד ותפקידו הוא.
את כתיבת שורות אלו אני עושה בצריף מחומם מעץ, כשעה קלה לאחר שזכינו להשתתף בסיום מסכת מסכת ״מגילה״ שעשה השחקן הראשי רפאל קליינמן.
תודה לך יהודה גרובייס היקר על הזכות.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי