שלום, אני אלישבע (28) נשואה לאייל ואמא לשתי בנות.
אני הרביעית בבית. הבכור הוא שלומי, אחריו שתי אחיות: אבישג, הדס, אני, ועוד שלושה בנים.
את הסיפור שלי קשה לי לספר, כי הוא על אמא שלי - מול אחותי, הדס.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
קצת על הדס: בת 33 נשואה לשילה ואמא לשלוש בנות מהממות. הדס בעלת תואר ראשון במשפטים (L.L.B) ובעלת תואר שני ברווחה ובריאות, ועושה חיל בעבודתה.
הדס תמיד הייתה הילדה הכי מדוברת במשפחה. חכמה, נאה במיוחד, אינטליגנטית ומצחיקה.
הדס היא האחות המפנקת הזו, יש לה לב טוב והיא מאוד אכפתית לכולם. כולם מרגישים כיף בסביבתה ואוהבים להגיע לביתה להתארח, ולאכול מהתבשילים המיוחדים שלה.
לצערי הרב, הגענו למצב לא פשוט במשפחה, עליו אני רוצה לספר.
אמא שלי, מנסה להמעיט בכל אפשרות את מעמדה של הדס.
זה מתבטא בהקטנה ובהמעטת הישגיה של הדס, הערות וביקורת ייתר על התנהלות חייה. בעוד כולנו מתלהבים על כל התקדמות שלה בעולם העשייה, ומעצותיה המחכימות ומהדוגמא האישית שהיא נותנת, אמא מוצאת את החסרונות, ודואגת גם להעביר לאחרים מסרים לא מחמיאים על בתה.
כשהדס מגיעה לשבת, כולם רוצים לבוא. ורוב בני הבית יודעים להתייעץ עימה וליהנות מידיעותיה. גם אז, אמא יודעת לדחות את דבריה אל מול כולם, לפגוע בה, ופעמים רבות לזלזל בה גם בפני ילדיה.
אני מנסה תמיד לחשוב מחשבות טובות על אמא שלי, אני יודעת כמה היא טובה, ויודעת גם שהדס הגיעה למעמדה הרם בזכות אמא שלי, שעשתה הכל שהיא תלמד ותצליח.
אבל הזמן דוהר ולא ניתן להבין מה קורה לאמא, למה היא לא שמחה ומתגאה בבת המוכשרת שלה ורק פוגעת בה בכל הזדמנות, מדוע היא בוחרת תמיד להעלות על נס את האחרים ומתעלמת מהדס, אפילו מילה אחת טובה היא לא מוצאת לומר עליה.
איך זה הגיוני, שגם כשהדס צודקת במאה אחוז לעיני כולם, היא הופכת לטועה ומטעה, לאחת שאסור לשמוע לה. למישהי שגם כשהיא אומרת משהו נכון וחכם במיוחד, היא מקבלת נזיפה מזלזלת מהאישה שהכי אמורה ליהנות ולהתגאות מכך: אמא שלה.
מה ששמנו לב הוא: דווקא הזלזול הזה, הופך להיות כלי הערצה לדסי. כולם שמים לב שיש כאן משהו לא כשיר, אבל הוא קיים ולא ניתן להתכחש לו, מנסים להבין מה המניע להתנהגותה של אמא, ולא מצליחים.
הדס הייתה נבוכה המון פעמים אל מול כולם כולל בעלה ובנותיה, וידעה להתגונן במידה המתאימה, אבל אז הייחס של אמא הפך לגרוע יותר. כל מילה שהדס הייתה מנסה לומר או להסביר, הגביר את תוקפנותה של אימי כלפיה.
עם הזמן היה ניתן לראות שהבנות של הדס, הפכו לשק חבטות מצד אימי, הסבתא שלהם. יותר קל לה להאשים אותם בכל מה שקורה בין הנכדים, והם בעדיפות אחרונה אצלה. בעצם, הזעם של אמא על הדס החל מושלך על הבנות שלה.
אנחנו כבר לא יכולנו לראות את זה, פתאום בתוך האווירה הכל-כך יפה בין כולנו, משתחררת איזו מילה פוגענית מאמא לדסי, אל מול כל המשפחה המורחבת.
היה איזה יום שהיה קשה לי במיוחד.
היינו בחתונה עם אמא – אני, הדס ואבישג. באמצע האירוע ניגשה אחת המכרות מהעבר לאמא, ובירכה אותה לשלום. ואז היא הצביעה על הדס ושאלה "זו הבת שלך?", אמא ענתה "כן". היא הייתה מולהבת מאוד מהדס, ואמרה לאמא שלי: "איך החבאת אותה כל כך הרבה זמן, טוב, ת'אמת בת כזו גם אני הייתי מחביאה. בלי עיין הרע, בן פורת יוסף".
השיחה בניהם התקדמה, הדס ענתה על שאלות של אותה אישה, שלא הסתירה את התלהבותה מהדס. אמא כנראה לא יכלה יותר להחזיק, ואמרה לאותה אישה על הדס: "זה רק נראה יקר, זה לא מה שאת רואה". אני ואבישג התביישנו בשביל הדס, זה היה פוגע, ולא נורמלי שאמא כך אומרת על הבת שלה בפני זרים.
הדס האדימה, ולא ענתה.
אבל אני לא ויתרתי, לא יכולתי לתת לזה להישאר ככה.
פתחתי עם הדס את הנושא, ניסיתי להבין האם היה משהו שנהגה כלפי אמא ועכשיו הכל צף ככה. הדס אמרה שהיא לא מבינה מה קורה לאמא, והכי כואב לה שהבנות שלה שכבר מבינות עניין, שומעות ורואות את ההתנהגות המזלזלת של אמא אליה.
החלטתי לפתוח עם אמא שלי את הנושא: "אמא, מה יש לך עם דסי?".
אמא שלי הייתה בהלם מהשאלה, והכחישה מיד. "מה יש לי? מה כבר יכול להיות? אין לי שום דבר עם דסי, זו הבת שלי כמו שאת הבת שלי".
"אמא די נו... את יודעת על מה אני מדברת, כולם מדברים על זה, רואים שיש לך משהו איתה. מה כבר יש לך ממנה? ספרי לי רגע. היא עשתה משהו שאנחנו לא יודעים?".
אמא שלי לא אהבה את החדירה שלי לנושא, ואמרה: "טוב, די עם זה, הכל בסדר אני מסתדרת".
החלטתי לדבר עם אבא שלי.
אבא שלי היה בחוסר נוחות מהנושא, ביקשתי ממנו שיהיה כנה איתי, ואם השיחה קשה עליו בעניין הזה והוא לא רוצה לדבר עליו, אני אפסיק מיד. אבל הוא דווקא ענה לי כך: "לא לא, הכל בסדר, שבי רגע, אולי הגיע הזמן לדבר על זה".
• • •
"אני ואמא נישאנו בשעה טובה, המצב בבית היה מאוד קשה. אני לא יכולתי לעבוד כי הייתי אחרי תאונה קשה. אמא במשך שנתיים הייתה צמודה אליי, עד שברוך ה' קמתי על רגליי ופתחתי את העסק של הפרחים.
"העסק כמעט נסגר לנו כמה פעמים מחוסר ניהול תקין, ואמא נלחמה להשאיר אותו גם כשראינו הפסדים רבים. היא לקחה על עצמה להיות בחנות כל הזמן, מהבוקר עד אחה"צ. ברוך ה' היא הצליחה להציל אותו, עד תקופת הקורונה. אז, קטיף הפרחים נעצר, שוק הפרחים בארץ דמם, ובבורסות הפרחים הושמדו עשרות מיליוני פרחים.
"ואז הגיעה הדס. היא לקחה את העניינים לידיים, היא לא יכלה לראות את אמא בייאוש גדול, ופתחה אתר לחנות. בגלל המחסור בפרחים, היא הפכה את העסק לעסק של מתנות, יינות ושוקולדים, ובעזרת האתר אנשים היו מזמינים ומקבלים משלוחים באופן מהיר.
"המכירות בתקופה ההיא היו בכמויות אדירות. עד היום שעסק הפרחים עומד על תילו, יש בו גם אפשרויות רבות שנשארו בזכות הדס, שנלחמה על כך. כל המצב הפיננסי המכובד שלנו, הוא מהעסק הזה עליו הסתערה הדס.
"אני רוצה לומר לך מה אני מרגיש, אבל חשוב שזה יישאר כאן בינינו.
"אמא מרגישה פספוס בחיים שלה שהייתה בגיל של הדס, היא רואה בהדס סוג של מצליחנית כזו, שהגיע כבר בגיל צעיר למקום גבוה בזמן שכשהיא הייתה בגילה של הדס, היא הייתה במצב אחר לגמרי. ואם תוסיפי את זה שהדס הצילה את העסק הזה והביאה אותו להצלחה מסחררת, לדעתי יש כאן סוג של קושי מצד אמא. היא מרגישה שהדס גדולה עליה.
"אין מה לעשות, הדס שלנו היא בחורה צעירה ומוצלחת, עם המון הזדמנויות והישגים, ומושכת תשומת לב בעיני כל רואיה. קשה לי לומר זאת ולא נעים לי לדבר על זה, אבל אמא משווה המון בין חייה האישיים לבין חייה של הדס. יש כאן תחרות בין אמא להדס, בזמן שהדס לא מכוונת לשם.
"מה נראה לך, שאני לא רואה את הביקורת ואת הפחתת הערך וההכפשות של אמא כלפי הדס? אני רואה ואוכל את הלב. בכל פעם שאני מדבר איתה על זה, היא מכחישה. למען האמת שתיהן חשובות לי, ואני מנוע מלעסוק בזה. זה לא נגמר וזה כבר בלתי נסבל. אני רק חושב מה יקרה אחרי מותי".
• • •
המילים של אבא ריסקו אותי, חוץ מלומר שאמא מקנאת בהדס, הבת שלה, הוא אמר הכל. לא יכולתי לקבל את זה, אני לא מאמינה שיש אמא שבמקום להתגאות בבת שהיא גידלה וטיפחה, היא יורדת לחייה כל כך. וסתם ככה, קנאה של אמא בבת שלה, נשמע לי הזוי.
בעצת רב המשפחה שלנו, שהוא דמות ידועה ומוסמכת, הדס ביקשה סליחה מאימי, אולי היא אמרה משהו שפגע בה. הרב טען שזה הדבר הראשון שצריך לעשות, בכדי לנסות להחזיר את הקשר, גם אם הדס יודעת בבירור שהיא לא עשתה כלום. "זו סליחה שתהווה פתח לתקשורת חדשה בניהם", אמר הרב.
הדס עשתה כעצת הרב. היא ניגשה לאמא וביקשה סליחה גם אם לא היה לה משהו ספציפי עליו היא התמקדה. לצערנו הרב, המצב נותר בעינו, והוא חמור יותר מכל מה שהיה.
האווירה בבית מתוחה מאוד, בעיקר סביב המתח בין אמא להדס. נראה שבכל מפגש ביניהן, אמא לא מהססת לזרוק מילה פוגענית ומזלזלת להדס. כל אמירה של הדס, או אפילו סתם הבעת דעה שאינה מוצאת חן בעיני אמא, גוררת אחריה התקפה והתייחסות מזלזלת ומופגנת מצד אמא. כולנו חשים שמדובר בעניין אישי עמוק, המעיד על מצב רגשי מורכב אצל אמא.
אנחנו לא יכולים לעמוד בזה יותר.
אני כותבת שורות אלו מתוך כאב עמוק, אך גם מתוך תקווה.
אני בחרתי לשתף ולפרסם את הסיפור הזה כאן באישורה של הדס, אני יודעת שיש חשיפה גדולה למדור הזה, ודווקא בגלל זה מבקשת מכם: תנו לנו עצה, רעיון. כיוון. איך אפשר לשנות את הדינמיקה הזו? איך אפשר להגן על לב של בת, כשהאם בוחרת בדרך שקשה להכיל? איך אתם הייתם פועלים? מה אתם הייתם עושים?
אולי מישהו מקוראי המדור עבר דבר דומה. אולי מישהי נגעה במקום הזה של אם ובת, של ציפייה ואכזבה, של אהבה וקושי.
חשוב לציין: הדס היא אחת העוקבות במדור 'סיפור מטלטל' באתר 'כיכר השבת', היא תקרא את התגובות שלכם, תתבונן, ותקבל כל עצה שנוגעת אליה – בלב פתוח. מה שנוגע לאמא שלנו, לא בידנו.
מודה לכם מראש,
בתפילה ובאמונה גדולה למציאות חדשה במשפחתנו.
אלישבע.
• • •
>> למגזין המלא - לחצו כאן
שאלת אתגר:
האם הדס יכולה ללמוד משהו מההלכה הבאה:
"מי שנטרפה דעתו של אביו או של אמו, משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם עד שירוחם עליהם. ואם אי אפשר לו לעמוד, מפני שנשתגעו ביותר, ילך לו ויניחם, ויצוה לאחרים לנהגם כראוי", (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ר"מ, סעיף י').
0 תגובות