ממשלת בנט-לפיד השלימה שנה, הישג שחלק מבכיריה לא האמינו במהלך ימיה המטלטלים שהוא בר מימוש. כדרכם של פוליטיקאים, גם חבריה הבטיחו הבטחות רבות לתשעת מיליוני אזרחי ישראל - ועמדו במיעוטן.
ממשלה זו, בשונה מקודמותיה, הבטיחה גם דברים רבים שנועדו להזיק לחברה החרדית או ליחסי הדת והמדינה בארץ הקודש, אך גם בזה - הרבה לא קוים. קחו על קצה המזלג דברים שהטרידו את מנוחתנו אך ברוך השם לא בוצעו: ביטול סבסוד מעונות היום לאברכים, פעולה הידועה כ"גזירת המעונות" של שר האוצר אביגדור ליברמן, נבלמה - תחילה בבג"ץ ואח"כ מאילוצים פוליטיים; רפורמת הגיור של השר לשירותי דת (לשעבר) מתן כהנא נקברה עם פרישת ח"כ עידית סילמן מהקואליציה; חוק גיוס בחורי הישיבות, שקובע יעדים ברורים (ויש חרדים רבים התומכים בו) עדיין תקוע בוועדת החוץ והביטחון; וכן הלאה.
בכתבה הזו נעשה סדר מה אכן בוצע, הלכה למעשה, אחרי אלפי המילים שנכתבו, הישיבות שכונסו, ההצהרות שנמסרו והיעדים שהוצבו.
שני האנשים שעומדים בראש החץ לפגיעה בחרדים הם אביגדור ליברמן ומתן כהנא, שהרפורמות שקידמו הן שחוללו את השינוי המהותי בהתנהלות החרדי הממוצע, או בתפיסה החרדית את הדרך בה צריכה להתנהל המדינה.
• העלאת המס על השתייה המתוקה: חוק ההסדרים שאושר עם תקציב 2021 ו-2022 היה מרחיק לכת, עם תוכניות רבות ששכבו במשרד האוצר שנים רבות. ככלל זה היה לטובה, עם קידום דברים חשובים, אבל היו גם דברים טובים פחות. אחד מהם היה העלאת המס על השתייה המתוקה. היא לכאורה נועדה כדי לבלום צריכת סוכר בכמות גבוהה ובכך לשמור על בריאות האזרחים, אבל היה זה מכוון לכיס החרדי, שממילא לא שופע במזומן. לליברמן ולאנשיו היו דרכים רבות לצמצם את השימוש בסוכר, או לקנוס מי שמשתמש בסוכר רב, אבל הוא הושת דווקא על שתייה קלה פשוטה, שהמשפחות ברוכות ילדים - להלן: חרדים - נדרשת כמות רבה ממנה.
• העלאת המס על כלים חד פעמיים: צעד עליו החליט ליברמן עם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג ממרצ, שהעלה משמעותית את הוצאות הקניות לבעלי משפחות ברוכות הילדים, שבחסדי השם, ככתוב לעיל, רבות מהן בחברה החרדית. גם כאן, נדמה שההתנהלות החרדית היוותה גורם מכריע בהחלטה, ובמקרה זה מדובר על שמירת שבת, שמונע שימוש במדיח כלים - שמוצר זה ממילא לא קיים בבתים חרדים רבים, החיים בצמצום.
• התוכנית הכלכלית שניתנה לאחר גל האומיקרון: הלחץ הציבורי עשה את שלו, וליברמן הציג תוכנית סיוע (דלה) לציבור אחרי גל הקורונה בו נדבקו מיליוני ישראלים. אמנם התוכנית לא כללה פגיעה שהובילה לירידה בהכנסה בחברה החרדית, אבל מנעה ממנה עלייה בהכנסה, בשונה מהחברה הכללית. למשל: ההחלטה להעניק נקודות זכות נוספות לבעלי משכורות הנחשבות ממוצעות במשק, ולא לאלו שרק אחד מבני הזוג עובד.
• רפורמת הכשרות: אחת הפעולות המרכזיות שנעשו בשנה האחרונה ע"י הממשלה, שהחליטה לפעול לשינוי הסטטוס קוו בדרך התנהלות מערך הכשרות במדינת ישראל. השר לשירותי דת דאז, מתן כהנא, אפשר לכל עסק הקשור במזון לבחור איזה רב עיר יעניק לו תעודת כשרות, גם אם העסק לא בתחומי הרשות המקומית שלו. מבחינת הרבנות הראשית הרי זו פגיעה בדרך ההתנהלות התקינה של מערך הכשרות, שיכול חלילה להוביל לכדי בעיות בענייני כשרות.
• שינוי שיטת בחירת רבני הערים: כהונת רב עיר תהיה מעתה בת עשר שנים, כזמן הקצוב לכהונת הרבנים הראשיים, אך מועצת העיר תוכל להאריך את כהונתו בעשר שנים בכל פעם, עד גיל 70. ברבות מהרשויות המקומיות חברי מועצת העיר אינם דתיים, וע"פ השינוי שקידם כהנא, הם אלו שיחזיקו את מרבית הכוח בבחירת הסמכות הדתית העליונה בעירם. כלומר יכולה להיווצר בעיה בכוח שיש בידי רב ראשי של מועצה מקומית, שכעת עתידו תלוי בחלקו בנציגים המקומיים.
• מינויים במועצות הדתיות: מתן כהנא נכנס למשרד לשירותי דת ולקח תפקידים רבים שבעבר היו מאוישים ע"י חרדים בלבד, בעיקר אנשי מפלגת ש"ס, והכניס אליהן דתיים לאומיים ונשים. עבור ש"ס מדובר בנזק עצום שישפיע שנים קדימה.
• רפורמת ביטול הקומה הכשרה: החלטת שר התקשורת יועז הנדל לאפשר לכל בעל מכשיר טלפון נייד כשר לעבור למכשירים לא כשרים עם אותו המספר, כך שלא יפורסם ברבים העובדה שאותו אדם כבר לא משתמש בטלפון כשר. למהלך הזה מתנגדים כלל גדולי ישראל, שחלקם אף הגיעו להיפגש עם הנדל בניסיון לשכנעו, ללא הצלחה.
בנוסף, ישנה החלטה שאושרה רשמית ע"י משרדי האוצר והתחבורה וצפויה להיכנס לתוקף בעוד חודש וחצי, אבל סביבה מתקיים בימים אלו מאבק פנימי בקואליציה, בין שרת התחבורה ליו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, כך שהיא עוד יכולה להשתנות, והיא: שינוי מחירי הנסיעות בתחבורה הציבורית, במה שנקרא רפורמת "דרך שווה". קריטריונים רבים בתחבורה הציבורית, שמטרתם הייתה הנחה לתושבים בריכוזים חרדיים (בין היתר) בוטלו, והוחלט על קריטריונים אחידים. התוצאה: מחיר נסיעה במודיעין עילית, ביתר עילית, אופקים, נתיבות, רכסים ועוד יזנק פי שניים וחצי ממחירו כיום. שוב פגיעה בכיס החרדי.
לסיכום, שמונה צעדים מרכזיים ביצעה הממשלה נגד החברה החרדית, חלקם בצורה ישירה וחלקם בצורה עקיפה. כל היתר, וכל ניסיונות קידום הדברים האחרים, לא הצליחו, בין היתר בגלל היעדר רוב קואליציוני למטרות שינויים כאלו, בין אם בשל סירוב רע"מ ובין אם בשל סירוב ימינה. על זה נכתב במשלי: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם".