ממשלת ישראל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו, הושבעה לפני כשנתיים וחצי ב־29 בדצמבר 2022, ה' בטבת ה'תשפ"ג.
כאשר נודעו תוצאות הבחירות, רבים במחנה הימין הפוליטי ובמפלגות הדתיות והחרדיות - היו מאושרים. הסיסמה "ימין מלא מלא", לא היתה רק קלישאה אלא נוסחה להרכבת הממשלה, מתוך שאיפה ותקווה שהיא תפעל למען מפלגות הקואליציה ללא היסוס.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אלא שמהר מדי, הרבה מאוד מהתקוות התנפצו, ולאורך השנתיים האחרונות נרשמו מספר אירועים מטלטלים שאיימו לכאורה על שלימות הקואליציה.
כך להמחשה, מה שהחל בפסיקת בג"ץ על פיטוריו של אריה דרעי מתפקיד שר, המשיך - עוד לפני פרוץ המלחמה בעזה, עם תכנית הממשלה לבצע את הרפורמה המשפטית, שעוררה תסיסה בקרב חלק מהעם, ובמפלגת השלטון 'הליכוד' העבירו בשיאה של הדרמה, מסר חריף לפיו על ראש הממשלה לקחת צעד אחורה ולמתן את החקיקה.
לאחר מכן, בתוך תקופת המלחמה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שותף בכיר ומשפיע של ראש הממשלה, איים לא פעם לפרק את הממשלה, אם תהיה כניעה לחמאס עם עסקת חטופים מופקרת.
גם השר בן גביר זעם לא פעם על נתניהו ואיים על יציבות הקואליציה, הוא אף התפטר מתפקידו בממשלה בגלל מה שכינה עסקת חטופים מופקרת שפגעה בביטחון המדינה.
עם זאת, נראה שהמשבר בפוליטי החמור ביותר, מה שמאיים כרגע - באופן מובהק, על שלימות הממשלה היא סוגיית חוק הגיוס והפטור שעשוי להיות חלקם של תלמידי הישיבות.
המאפיין הייחודי ביותר למשבר הנוכחי הוא סוגיית דת ומדינה ולא סביב ענין פוליטי כזה או אחר או הישג ביטחוני.
יוזכר כי המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס ועניין הפטור לתלמידי ישיבות, איננו הפעם הראשונה שבה סוגיה חמורה ומהותית של התנגשות בין דת ומדינה מאיימת על יציבות ושלימות הקואליציה והממשלה.
ממש כמו הקרבות הביטחוניים של כוחות הביטחון והמדינה מול אויביה - ניטשו גם קרבות ומלחמות הרות גורל בכל הקונפליקט הבלתי פתיר שבין 'ציפור הנפש' של הנציגים החרדים - לבין סדר היום החילוני והישראלי אותו ביקשו להשליט הנציגים הכללייים.
מאמר מקיף שפורסם באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, מגלה כי כבר בשנותיה הראשונות של המדינה אירעו אירועים פולטיים רבי משמעות שהובילו להליכה לבחירות והחלפת הממשלה בגלל סוגיות דת ומדינה.
פרשת חינוך
הכנסת הראשונה שהוקמה, לא השלימה את ימיה בגלל משבר פוליטי סביב ענייני דת ומדינה.
מפלגת השלטון הייתה מעוניינת שילדי המעברות ינותבו ללימודים במוסדות חילוניים בלבד, ואילו הגוש הדתי בכנסת דרש שהילדים יועברו לחינוך דתי ומסורתי.
בסופו של המשבר, שר הדתות הראשון של המדינה הלא הוא הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון שהיה גם מחותמי מגילת העצמאות - התפטר מתפקידו והמדינה הלכה לבחירות.
פרשת גיוס בנות
המשבר השני ואולי החריף יותר שהסעיר אז את המדינה היה נושא חוק גיוס בנות נגדו לחמו בחירוף נפש הנציגים החרדים והדתיים בכל האמצעים הפוליטיים, בתקופת הממשלה השנייה.
בעקבות המשבר, הדתיים פרשו מהממשלה והקואליציה התערערה, ראש הממשלה דוד בן גוריון התפטר והקים ממשלה חדשה בהרכב אחר, הפעם ללא המפלגות החרדיות.
בממשלות הבאות, החרדים נותרו באופוזיציה עד המהפך השלטוני כאשר מנחם בגין עלה לשלטון - עשרים וחמש שנים אחר כך.
פרשת המטוסים וחילולי השבת
המשבר הדרמטי הבא, התרחש כשנה לפני המהפך הפוליטי המדובר ועלייתו של מחנה הימין בראשות מנחם בגין לשלטון.
בתקופת ממשלת רבין הראשונה התרחש טקס קבלת מטוסי ה-F15 החדשים מארה"ב, סמוך מדי לכניסת השבת, הנציגים החרדים באופזיציה הגישו הצעת אי-אמון בממשלה בעקבות חשש לחילול שבת בטקס ממלכתי.
למרות שהממשלה "שרדה" את הצבעת אי-האמון, ראש הממשלה יצחק רבין פיטר את שרי המפד"ל שהיו חלק מהממשלה אך נמנעו בהצבעה, והקדים את הבחירות לכנסת.
פרשת המשחן
עשרים וקצת שנים אחר כך, בממשלת אהוד ברק, התרחשה – פרשת המשחן.
חברת החשמל הובילה משחן ענק במהלך יום השבת בתמיכת הממשלה וסיעת יהדות התורה פרשה מהקואליציה.
למרות זאת, ש"ס והמפד"ל נשארו בממשלה וזו המשיכה לכהן עד להתפוררותה, פחות משנה לאחר מכן, על רקע התהליך המדיני.
פרשת חוק טל
הסערה הדרמטית הבאה שעסקה ביחסי דת ומדינה התרחשה בשנת 2012 אחרי פסיקת בג"ץ נגד חוק טל, בעניין גיוס בחורי הישיבות.
"חוק טל" נחקק בכנסת ב-2002 במטרה לספק תמריצים עבור חלק מבחורי הישיבות להתגייס לצה"ל ולפתור את בעיית חוסר השוויון בנטל.
הרקע להקמת הוועדה וחקיקת החוק: בשנת תשנ"ט - הוגשו עתירות לבג"ץ שקבע בעקבותיהן שההסדר של דחיית גיוס לבחורי הישיבות אינו חוקי וכי על הכנסת לחוקק חוק ראשי בעניין תוך שנה. באותה שנה מונתה ועדת טל - הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בחורי ישיבות לצה"ל. לראשותה מונה השופט בדימוס צבי טל, בין חבריה: ח"כ יצחק הרצוג, עו"ד ד"ר יעקב ויינרוט, הרב אשר טננבוים - מזכיר ועד הישיבות דאז ומרדכי קרליץ ראש העיר בני ברק דאז שזכה לגיבוי מלא בנושא ממרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.
בתקופת פסח תש"ס, ועדת טל פרסמה דו"ח מפורט ובכללו ניסוח הצעת החוק שהסעיף המרכזי בו הוא סעיף "שנת הכרעה". הסעיף אמור בעיקר לאפשר לחרדים להשתלב במעגל העבודה לפי בחירתם וללא חשש מצו גיוס שיחכה להם בתיבת הדואר. חבר הוועדה ר' אשר טננבוים סירב באותה תקופה לחתום על הדו"ח.
בסופו של דבר, בשנת תשס"ב עבר חוק טל, שהסדיר בהוראת שעה את הפטור לחרדים, והסמכויות היו בידי שר הביטחון שיכל להנפיק דיחויים ופטורים כוללניים ופרטניים למועמדים לגיוס.
על פי מתווה חוק טל שהוצע אז, בחורי ישיבות יזכו מדי שנה לדחיית שירות, עד גיל 22. בשלב זה יוכלו לצאת לשנת הכרעה, בה יוכלו לעבוד או ללמוד מחוץ לישיבה, בלא שיחויבו בגיוס. לאחר שנת ההכרעה יעמדו בפני כל בחור ישיבה שלוש אפשרויות: לחזור לישיבה, או אם ירצו - להצטרף למעגל העבודה ולשרת שירות צבאי בהתאם למצבם המשפחתי או לבצע שירות לאומי של שנה וחצי.
המשמעות הייתה שתלמידי ישיבות שיתמידו, ולא ירצו להתגייס לצבא - יהיו פטורים מגיוס לפי חוק.
בשנת תשע"ב, בית המשפט העליון ביטל את תוקפו של חוק טל, נשיאת העליון דאז, השופטת בדימוס דורית ביניש, קבעה כי החוק אינו חוקתי ולכן יש לבטלו.
בג"ץ הורה לכנסת לחוקק הסדר חדש בנוגע לגיוס בחורי ישיבות. על רקע זאת, הקואליציה כמעט התפרקה אך שרדה עוד תקופה קצרה בשל "התרגיל הלילי" של צירוף קדימה בראשות שאול מופז והקמת ועדת פלסנר.
החרדים החרימו את הוועדה, ולמרות שהוועדה הייתה קרובה לפרסום המלצות למתווה לחוק חדש, ראש הממשלה נתניהו העדיף שלא להכעיס את החרדים והוביל לפיזור הכנסת.
פרשת הסנקציות - הראשונה
בשנת תשע"ח, בעקבות פסיקת בג"ץ שחוק הגיוס שהיה בתוקף עד אז, יתבטל בתוך שנה, התעורר משבר קואליציוני חריף בממשלה ה-34 (ממשלת נתניהו הרביעית) בשל אי הסכמה על נוסח חוק חדש ועל הסנקציות שיכללו בו.
יו"ר ישראל ביתנו, חה"כ אביגדור ליברמן, שכיהן כשר ביטחון, ביקש להטיל סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו במכסות גיוס, והמפלגות החרדיות התנגדו לכך בתוקף.
לבסוף חוק הגיוס לא קודם, ליברמן פרש בהמשך מהקואליציה בשל ביקורת על מדיניות הממשלה ביחס לחמאס, והבחירות הוקדמו.
פרשת החמץ בבתי חולים
בזמן ממשלת בנט לפיד, התעוררה סערה סביב חוק החמץ שעסק בהכנסת חמץ לבתי החולים
ח"כ עידית סילמן המגיעה מבית דתי, והיתה אז בסיעת ימינה, הודיעה על פרישתה מהקואליציה שתמכה ב"ממשלת השינוי" (בנט-לפיד), בשל מחלוקת עם שר הבריאות ניצן הורוביץ (מרצ) סביב הנחייתו להקפיד על פסיקת בג"ץ שלא למנוע ממבקרים להכניס חמץ לשטח בתי החולים במהלך הפסח.
פרישתה התחילה שרשרת אירועים, שטלטלו קשות את הממשלה ההיא ובסופו של דבר הובילו להקדמת הבחירות.
ובחזרה לממשלה הנוכחית. טלטלות, גזירות, מאבקים וכיפופי ידיים רבים התרחשו בתוך המסגרת הקואליציונית הנוכחית. בכל פעם היה זה נציג אחר או ראש מפלגה אחר שלא היה מרוצה ואף איים לשבש את יציבות הממשלה.
הציבור החרדי עצמו ספג יותר מפעם אחת, שורה של הגבלות, מכות פיננסיות ופגיעה בתקציבי הישיבות והמעונות - ולמרות זאת לא אמרו שילכו לבחירות.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מנגד, משבר הגיוס צובר תאוצה כמו כדור שלג מתגלגל, ולכל הצדדים ברור שהוא אכן הפרשה המסעירה והמאיימת ביותר על הממשלה - גם אם לא בחודש הנוכחי אז בחודשים הבאים.
קרדיט למאמר שפורסם במכון הישראלי לדמוקרטיה: מאת, פרופ' עופר קניג, עמית מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות, ואיתו הד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר ואחראית ליווי מחקרים.
0 תגובות