בסיפור מכירת יוסף הצדיק לישמעאלים אנו נתקלים בפרט מידע שולי לכאורה; רש"י מציין כי על אף שבשגרה הישמעאלים נושאים על גמליהם סחורות המדיפות ריח רע כגון נפט, הרי שביום מכירת יוסף עשה ה' שאותם ישמעאלים יובילו באמתחתם בשׂמים, וזאת כדי שיוסף לא יסבול מהריח הרע.
שואל רבי חיים שמואלביץ, כאשר יוסף מובל למצרים בשעתו הקשה עלי אדמות (לאחר שנמכר על ידי אחיו לגויים ללא ידיעת אביו), האם משנה לו בעת הזאת מה נושאים שוביו, אם נפט או בשמים?
מבאר ר' חיים כך: כאשר נגזר עונש מן השמים, אזי העונש הינו מדויק ביותר. ומכיון שריחו הרע של הנפט היה מעבר לשאת הסבל שנקבעה משמים, נקבע שסחורת הישמעאלים תהא בשׂמים דווקא, כדי שלא להוסיף על יוסף צער רב מהדרוש.
ועוד הסבר מרגש ומחזק, באמצעות הריח הנעים שעלה מן הבשמים בדרכם מצרימה, שלח ה' מעין מסר מרגיע ליוסף הצדיק, שיחוש את קרבת ה' ונוכחותו גם באותם רגעי שפל ובדידות. ולראיה, לבסוף אותה ירידה רצופת שלבים קשים, היא שהעלתה את יוסף לגדולה שבאמצעותה הושיע את אביו ואת אחיו.
***
הקיום של עם ישראל בכל הדורות הוא קיום נסי. ויעיד על כך לוח השנה היהודי המלא בחגים ולהבדיל, בתעניות, המזכירים כמה אומות רצו (ועודן רוצות) ופעלו להשמדתנו. אולם משאלתם לא הוגשמה, וזאת מפני שיש לנו שומר, והוא הקב"ה, "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".
לעתים, כמו בשבוע האחרון, מתרגשות על עמנו צרות נוראות, אשר נגרמות במסגרת של 'הסתר פנים', שהיא ההיפך מ'הארת פנים' אליה אנו זוכים בשגרה.
אולם דווקא עכשיו, כאשר מאורעות השבוע האחרון ערערו לחלוטין את היציבות המדומה אליה התרגלנו בשנים האחרונות, עלינו להתחזק שלא להיבהל, ולזכור כי העולם אינו הפקר. מידת הצער וזהות הקורבנות, אחינו ואחיותינו אשר הלכו מאיתנו השבוע בחטף באופנים שונים ומבהילים, כל אלה נקבעו על ידי ה' בצורה מדויקת. וללא שאיש יכול היה למנוע זאת או לעשות אחרת.
והנה דוגמה שתמחיש זאת היטב: במהלך בילוי בגן שעשועים נמצאים המבלים פעם למעלה ופעם למטה, פעם צורחים ופעם צוחקים, אבל תמיד מרחפת מעליהם הידיעה כי ישנו בעל הבית לפארק שעומד מאחורי הפעלת כל מתקן ומתקן, וזאת בשונה מג'ונגל שהוא מעין טריטוריה מופקרת ללא השגחה ואחריות, שבה הטורף התורן החזק ביותר הוא השליט.
ובכן, עולמנו אינו ג'ונגל. ישנו בעל הבית לעולם. הוא אבינו מלכנו. הרוצה בתפילותינו ובאחדותנו, ובקיום התורה והמצוות על אדמת ארץ ישראל הקדושה.
***
במכתב שכתב הרבי מלובביץ' לגב' שפרה מרוזוב, חסידת חב"ד אשר איבדה את בעלה במלחמת יום הכיפורים, כתב הרבי כי ברור וידוע כי כל מה שעושה האלוקים, לטוב הוא עושה. ואין פלא אשר נברא לא יכול להבין את מעשי הבורא, שהרי אין כל ערך והשוואה ביניהם.
בהמשך המכתב עומד הרבי על השאלה 'מדוע קיימים צער וסבל בעולם?', הרי בורא העולם ומנהיגו הוא עצם הטוב, וטבע הטוב – להיטיב. את התשובה לשאלה המחיש הרבי באמצעות משל מאדם חסר ידע אשר נכנס לחדר ניתוח ורואה לנגד עיניו קבוצת אנשים לבושים בחלוקים לבנים רוכנים מעל גוף מדמם, כשבידיהם סכינים וכלים שונים, וכל זאת בזמן שידיו ורגליו של המנותח קשורות.
אותו אדם בוודאי ירוץ להזעיק את הסביבה על מנת להציל את אותו מנותח חף מפשע... וזאת משום שאין לו את היכולת להבין שהניתוח גורם רק נזק זמני לטווח הקצר, אך למעשה, הוא יציל את חיי האדם ויגרום לו לחיות חיים בריאים וטובים יותר במשך עשרות שנים.
וסיים הרבי כך, "בדומה לניתוח, אדם יכול לדעת רק מה שמתרחש מול עיניו במשך חייו. אין לו מושג מה התרחש קודם לכן (והוביל ל'ניתוח') ומה יתרחש לאחר מכן (התועלת שתבוא מן הניתוח). מובן שהוא לא יכול לראות את התמונה השלמה ולהבין את דרכי הבורא."
***
בתוך השבוע הנורא שחלף, שכמותו לא חווה עמנו מאז השואה האיומה, זכינו בחסדי ה' לנקודות אור קטנות, ביניהן, סיפורם של רחל ודוד אדרי, שהיו נצורים בביתם באופקים יחד עם מחבלי חמאס הנתעבים קרוב ליממה, ולבסוף, לאחר חילוץ הרואי של לוחמי הימ"מ האמיצים, יצאו באורח נס ללא פגע. כפי שהעיד בנם אביתר (אשר ניהל מו"מ עם המחבלים): "אבא ואמא יצאו ללא שריטה".
הסיפור לא היה מקבל תהודה כה רחבה אלמלא תיארה רחל בחן כיצד פעלה באומץ ובתושייה, כאשר חייכה והציעה לאותם מרצחים שפלים קפה ועוגיות ביתיות. לא פחות מחמישה מחבלים נבלים חמושים מכף רגל ועד ראש הקיפו את רחל ודוד בביתם במשך עשרים שעות מחרידות, אולם בכל הזמן הזה לא ניתנה לרשעים רשות משמים להזיק לבני הזוג.
בסיפור זה אנו רואים במוחש כי אף מחבל לא יוכל לפגוע בשערה של יהודי ללא רשות מאת ה'. כדברי חובות הלבבות (שער הביטחון): "שאין ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו ולא להזיקה ולא לזולתו כי אם ברשות הבורא יתברך."
סיפור נס ההצלה של בני הזוג אדרי (אם תרצו 'מעשה בעוגיות רחל') הוא לכאורה סיפור שולי ביחס לשרשרת הטרגדיות האיומה שעדיין סובבת אותנו. עם זאת, בסיפור זה אשר התפרסם בהשגחה פרטית בעיצומו של הטבח הנורא, בימים שחרדה קיומית אופפת את רובנו - טמונה התמצית לחיזוק כוח האמונה והביטחון בבורא העולם ומנהיגו. ועבורנו מהווה הסיפור מסר מאת הקב"ה, מן הסוג שקיבל יוסף הצדיק. ה' איתנו. עכשיו יותר מתמיד. ובקרוב נזכה לראות את הישועה הגדולה.
***
בעמדנו בערב שבת בראשית, עלינו, האזרחים שבעורף, להתכונן לשבת בשמחה, ולזכור שהעצב והדאגה לא יועילו לקדושים ולקדושות שמסרו נפשם בגבורה על קידוש ה', ואף לא לבני משפחותיהם שנותרו בעולם.
במקום לשקוע בעצב, ננצל יחדיו את השבת לעידוד וחיזוק המשפחה והסביבה, לאמירת תהלים וקבלת החלטות טובות לשלומם של הלוחמים בחזית, השבויים והנפגעים. ובעיקר, לעורר רחמים מלפני ה' שנזכה כולנו מכאן והלאה ל'הארת פנים'.
ואם יורשה, אולי גם לאפות לשבת 'עוגיות רחל', ולא רק כדי להעלות חיוך קל לאחר שבוע של אבל ומתח, אלא גם כדי לזכור שבתוך הסתר הפנים הגדול - ה' נמצא איתנו ומלווה באהבה ובחמלה רבה כל אחד ואחת מאיתנו. בכל רגע ורגע. "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב."
והלוואי ונחוש כולנו בקרבת ה' ובאהבתו אלינו בעת קשה זו, עת סיום הגלות. ונזכה מכאן ולהבא לקרבת ה' רק באופן של טוב גלוי ונראה, ובקרוב ממש, בזכות ההתעוררות הגדולה, נזכה לצאת משעבוד לגאולה, ולחזות סוף סוף בביאת משיח צדקנו במהרה.