במחקר ההיסטורי קשה להצביע על מספר רב של חכמים מתקופת חז"ל שמקום קבורתם ידוע בוודאות. אך דווקא אחת הדמויות שבהן קיים סיכוי סביר לזיהוי כזה נמצאת במקום בלתי צפוי לחלוטין — לא בארץ ישראל, אלא במרחק של למעלה מ-3,500 קילומטרים מארץ ישראל.
הכתובת שהפכה לתעלומה
הסיפור מתחיל במכון הפרוטסטנטי הגרמני לארכאולוגיה בירושלים, החלק ממתחם אוגוסטה ויקטוריה שהוקם בראשית המאה ה-20 על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני. במשקוף אחד החדרים במכון בולט לוח עליו חקוקה כתובת בכתב עברי-ארמי:
"הדא קבורתא דיודן ברה
דרבי טרפון בירבי נוח נפש זיכרונו
לברכה שלום"
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הכתובת, שמעידה על מקום קבורתו של "יודן" - צורה קדומה של השם 'יהודה' - בנו של חכם בשם "טרפון", נמצאה במקור בבית הקברות היהודי העתיק של יפו, שפעל בתקופה הרומית והביזנטית.
המסע הארוך לנורווגיה
אך כיצד הגיעה מצבה עתיקה מיפו לבירת נורווגיה? המפתח לתעלומה נמצא בדמותו של פלטון פון אוסטינוף, איש אצולה רוסי ואזרח גרמני שהתגורר ביפו בין השנים 1878-1913. אוסטינוף, שהיה מיסיונר, סוחר ואספן עתיקות, רכש את המצבה ככל הנראה מהמנזר הרוסי שהחזיק בשטח בית הקברות היהודי העתיק.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר אוסטינוף לרוסיה, ואת אוסף העתיקות הוא מכר לאוניברסיטת אוסלו. מחקרו של ד"ר איל דודסון[1] חושף כי הכתובת המצויה במכון הפרוטסטנטי בירושלים היא רק העתק גבס של המצבה המקורית - שעודה מצויה במוזיאון באוסלו הרחוקה.
חידת הזיהוי
למרות הגילוי המסקרן, הניסיון לזהות מי באמת קבור תחת אותה מצבה הוביל לבלבול. בתחילה סברו החוקרים[2] שמדובר בבנו של רבי טרפון – מגדולי התנאים שפעל בלוד בתקופה הרומית, לא הרחק מיפו. אך מחקר מעמיק יותר גילה שמדובר ככל הנראה בדמות אחרת לגמרי: אמורא שפעל בארץ ישראל מאות שנים מאוחר יותר, בתקופה הביזנטית.[3]
חכם בשם זה מוכר לנו מאמרה בודדת אחת, המופיעה פעמיים בשתי מסכתות שונות בתלמוד הירושלמי[4] - שם הוא מוזכר כ"ר' יודן בר טרפון" (או בנוסחים דומים)[5].
בחינה לשונית של עדי הנוסח וכתבי היד הקדומים העלתה שכל המקורות[6] רושמים את שמו בצורה עקבית יחסית - למעט כתב יד אחד[7] שבו נפלה טעות כתיב פשוטה[8] שאף השפיעה על הבנת המאמר[9].
הכתובת שנמצאה מתוארכת על ידי הארכאולוג ד"ר עומרי עבאדי למאה הרביעית או החמישית לספירה - זמן שמתאים לתקופה שבה ככל הנראה פעל ר' יודן. ייתכן[10] שפעל מעט אחרי תקופתו של האמורא הנודע רבי שמואל בר נחמני שגם פעל בעיר לוד הסמוכה.
נדירות השם מחזקת את ההנחה
השם "טרפון", שמקורו ככל הנראה ביוונית[11], כמעט ואינו מופיע בספרות חז"ל. רק חכם אחד ידוע נשא אותו כשם פרטי - רבי טרפון - וגם כשם אב מדובר בתופעה נדירה. מלבד רבי יודן, יש רק[12] עוד שני חכמים[13] שמופיעים כבנים[14] של מישהו בשם טרפון[15] (או טריפון).
השילוב בין נדירות השם, המיקום, תיארוך המצבה והניתוח הלשוני מחזק את ההשערה כי מדובר באמורא ר' יודן בר טרפון. למעשה, הראשון לזהות את הקשר בין ר' יודן שבמצבה לבין ר' יודן בתלמוד הירושלמי היה הרב פרופ' שמואל קליין, שהרחיב בנושא כבר במאה הקודמת.[16]
המסע למצבה – מסתיים באוסלו
מי שינסה להגיע לירושלים כדי לראות את מצבתו של החכם, עלול להתאכזב: במקומה יש רק העתק גבס לא מדויק. המצבה המקורית – זו שנמצאה בבית הקברות העתיק ביפו – מוצגת דווקא באוסלו, בירת נורווגיה.
קשה לדמיין את מוזיאון אוניברסיטת אוסלו הופך לאתר עלייה לרגל של יהודים המבקשים להשתטח על מצבתו של חכם תלמודי קדום - אך מי יודע, אולי עוד נכון לו עתיד כזה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- דיויד שפירו הוא במאי וצלם קולנוע וטלוויזיה, וחוקר בתחומי ספרות חז"ל וההיסטוריה של המקומות הקדושים בישראל.
- מאמר זה מבוסס על מחקר היסטורי-פילולוגי, אשר ממצאיו המלאים עתידים להתפרסם על ידי המחבר בעתיד הנראה לעין.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
[1] איל דודסון, תעלומת המצבה הנודדת של יודן בן רבי טרפון, גיליון 200, שבט תשפ”ד
[2] ראו: זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, מוסד הרב קוק, תשכ"ג, עמ' שצ
[3] כך עולה מפשט הדברים בתלמוד הירושלמי (להלן), ובמיוחד מעדי הנוסח שבמפרשים הקדומים – בהם ר' שמשון משאנץ והרא"ש. גם ר' אברהם זכות, בספרו ספר יוחסין (להלן), הבין כך בפשטות ותיאר את ר' יודן כאמורא.
[4] מסכת ערלה (א', ד') ומסכת שביעית (א', ו').
[5] רבי יודן בן טרפון, רבי יודן ברבי טרפון, רבי יודן ברבי טריפון, רבי יהודה בן טרפון.
[6] ראו: כתב-יד ותיקן 133 (שביעית שם); כתב-יד ליידן (ערלה שם); דפוס ונציה (ערלה שם); דפוס וילנא (ערלה שם); ר' שמשון משאנץ (משנה שביעית א, ח, ה); הרא"ש (שביעית שם; הלכות קטנות לרא"ש מנחות, הלכות ערלה ד ד); ר' אברהם זכות (יוחסין, מאמר שני, ערך ר' יודן בן טרפון); רדב"ז (מעשר שני ונטע רביעי, י', יג); ר' שלמה סיריליו (ערלה שם); הגר"א (יורה דעה, רצד); ר' יוסף דוד זינצהיים (יד דוד, שביעית שם); ר' משה מרגלית (פני משה, ערלה ושביעית שם); ר' יוסף ענגיל (גליוני הש"ס, שביעית שם); ר' (ד"ר) מרקוס (מרדכי) יסטרוב (מילון יסטרוב, טרף); ר' (ד"ר) יחיאל בר לב (ידיד נפש, שביעית שם) ועוד.
[7] כתב-יד ליידן (שביעית שם).
[8] בכתב היד נרשמה הצורה "ר' יודן כד טריפן" במקום "בר" או " בר' ": האות ב' הוחלפה באות כ', והאות ר' באות ד' - טעויות נפוצות בכתבי יד קדומים.
[9] ראו: ר' זאב וולף רבינוביץ', שערי תורת ארץ ישראל (ערלה ושביעית שם); כמו כן, נעזרתי במחקרו הנפלא של דודסון (לעיל, הערה 1) על גלגולה של המצבה, אך בנוגע לנושא הזיהוי לא נרשמה התייחסות לאמרה 'המקורית' (ראו רבינוביץ' שם) בתלמוד הירושלמי במסכת ערלה ובשאר עדי הנוסח במפרשים הקדומים, אלא הסתמך בעיקר על שני כתבי היד שבמסכת שביעית.
[10] ראו לעיל (שאנץ, הרא"ש ועוד), הערה 6.
[11] ראו: ספראי, משנת ארץ ישראל, אבות א׳, ג׳, א׳, ירושלים, 2013.
[12] יצוין כי במדרש איכה רבה (א', לח) מופיע לכאורה חכם בשם ר' לוי בר טרפון, מה שהוביל לטעות בזיהוי ולחשוב שמדובר באישיות זו, שממנה מסר רבי יהודה בר סימון. עם זאת, מבדיקת עדי הנוסח ומקורות נוספים עולה כי מדובר בטעות סופר, והכוונה היא לאמורא הידוע ר' לוי בר פרטא, ממנו אכן מוסר רבי יהודה בר סימון רבות.
כמו כן, בתלמוד הבבלי (בכורות, יא, א') מובא כי רבי יהודה נשיאה, שחי בתקופת האמוראים, היה בן דורו של ר' טרפון. עובדה זו עוררה טענה כי ייתכן שהיו שני חכמים בשם רבי טרפון, אך ככל הנראה מדובר בטעות. נוסח נדיר של הגמרא הזו השתמר בחיבורו של ר' אשתורי הפרחי (כפתור ופרח, פרק ט"ז), שבו מצוטט הסיפור בצורה שונה וברורה, ומנוסח זה עולה כי הכוונה ל"דבי נשיאה" – בית הנשיא.
[13] רבי שמעון ברבי טרפון, תנא, ייתכן שהיה בנו של התנא הנודע, מופיע בברייתא שבתלמוד הבבלי (שבועות מז ב'. ראו גם: מדרש תנאים לדברים פרק א'; מדרש הגדול דברים פרק א'; ילקוט שמעוני, פרשיות יתרו, דברים, ואתחנן); רבי תנחום בר טריפון, אמורא, מוזכר בתלמוד הירושלמי (ביכורים ב', א').
[14] באופן כללי ידוע על משפחתו של ר' טרפון - אמו, דודו, אחותו, אשתו, גיסתו ואחייניו. ממספר מקורות חז"ל נראה כי לרבי טרפון היו מספר בנים, אם כי לא בכל המקורות הדבר ברור או מחייב. עם זאת, בחלק מהמקומות אין ספק בכך (ראו: משנה (אהלות טז א); ספרא (נדבה ה א); ספרי (במדבר, עה); תוספתא (שבת יג ה, חגיגה ג לג, זבחים א ח, אהלות טו יב); תלמוד ירושלמי (שבת טז א, יומא א א, מגילה א ט, הוריות ג ד, יבמות ד י); תלמוד בבלי (שבת טז ב-יז א, שבת קטז א, זבחים יג א, קידושין פא ב, בבא מציעא פה א); תנחומא (בובר, קרח א))
[15] יצוין כי נמצא ממצא הנושא את השם "טרפון" בלבד, בכתובת מכפר סילוואן (ראו: שמואל קליין, Jüdisch-palästinisches Corpus Inscriptionum : (Ossuar-, Grab- und Synagogeninschriften), וינה 1920, עמ' 22)
[16] קליין (לעיל, הערה 15, עמ' 39) זיהה את ר' יודן שלנו גם עם "ר' יודן דיפו", חכם המוזכר לכאורה במדרש ויקרא רבה (כ', י'). עם זאת, ככל הנראה מדובר בטעות סופר, והכוונה, כפי שמופיע בכתבי היד, היא לרבי פינחס דיפו (ראו: שמא יהודה פרידמן, מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית: מנח, מנח רביע (סדרת אסופות ומבואות בלשון), ירושלים 2014, עמ' 260-261)
0 תגובות