ישראל במלחמהישראל במלחמה
מעמד בני התורה ותרומתם לעמ"י

מי הם ה'נטורי קרתא' האמיתיים, ומדוע פלשו האויבים לתוך ארה"ק

משאו המרטיט של הגאון רבי אריה לייב שפירא, משגיח דישיבת פוניבז', בפני מאה גאוני 'ש"ס אידן' וקרוביהם שהשתתפו בשמחת סיום הש"ס השנתי, לאחר שעמדו בכור המבחן אצל הגאונים רבי חיים פרץ ברמן ורבי בונים שרייבר • מאמר חובה לכל הורה ומחנך (עולם הישיבות)

אסף מגידו | כיכר השבת |
הגאון רבי אריה לייב שפירא, משגיח דישיבת פוניבז' במשאו בפני מאה גאוני 'ש"ס אידן' (צילום: באדיבות המצלם)

יסודות עיקריים במעמדם של בני התורה ותרומתם לעם ישראל במשאו המרטיט של הגאון רבי אריה לייב שפירא, משגיח דישיבת פוניבז', בפני מאה גאוני 'ש"ס אידן'

ברשות מקים עולה של תורה איש חי רב פעלים מקבצאל, אומרים חז"ל שקיבץ וריבה פעלים לתורה, מורנו הרב מפוזנא, הגאון רבי אברהם הלוי אייזען.

בפתח דברי אני רוצה לומר ברכה מיוחדת לרבנית החשובה שעומדת מאחורי הגאון אב"ד פוזנא, להרבות תורה ותלמידי חכמים אמיתיים.

אני רוצה לספר לכם סיפור ששמעתי מרבה של ירושלים הגאון רבי בצלאלא ז'ולטי זצ"ל, ממנו תבינו עד כמה מגיעה תודה והערכה לרבנית החשובה תליט"א.

שנסתלק הגאון מרוגטשוב ניטש ויכוח גדול בין אנשי הקהל בעיר דוויסנק, בה כיהן כרבם של החסידים, ובין הרבנית, אלמנתו של הגאון מרוגטשוב זצ"ל.

גודלה של דווינסק היה בערך כמו גן וורשה בבני ברק... והרוגטשובר לא היה אפילו רבה של כל העיר, אלא רק של קהילת החסידים.

עם זאת, הוא נחשב ל'רבן של כל בני הגולה', ובכל הארץ יצא שמעו למרחקים אדירים. בהתאם לכך, בני הקהילה נתנו לו את שכרו כראוי לרבן של כל בני הגולה, שכר נאה בהרחבה גדולה ביחס למה שהיה מקובל לתת לרב של קהילה קטנה כל כך.

אבל לאחר פטירתו, טענו אנשי הקהל מילא הגאון מרוגטשוב היה רבן של בני הגולה ולכן הוצרכנו לתת לו שכרו בהתאם, אבל הרבנית היא הרי אינה גאון הדור, וגם אם מגיעה לה קצבה כאלמנתו של רב הקהילה, צריכים אנו לתת לה כפי שהיינו נותנים לאלמנתו של כל רב אחר, ולא כאלמנה של גדול הדור.

הובאה השאלה לפני גדולי אותו הדור והתגלגלה עד לפתחו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל. רבי חיים עוזר לא היה צריך לעיין רבות כדי לפסוק את הדין, הוא נענה על אתר ואמר בצורה חד משמעית: אשת חבר כחבר, הוא היה גדול הדור וממילא גם היא גדול הדור. הוא היה רבן של כל בני הגולה, וגם היא, הרבנית, הרי היא רבן של כל בני הגולה, ולכן יש לתת לה את הקצבה המורחבת, כפי שראוי לתת לרבן של כל בני הגולה!

ומכאן נסיק את המסקנה המתבקשת לגבי הרבנית הנכבדה תליט"א, אשת חבר של איש חי רב פעלים שלקח לעצמו חלק בתורה שאותו לא זכה אף אחד לקחת מאז נפטרו רבי עקיבא ותלמידיו – אשרי חלקכם שזכיתם לגדל כאלו תלמידי חכמים מופלגים. 100 תלמידי חכמים, 100 ילדים יש לכם, שכל אחד ואחד מהם יודע את הש"ס.

***

מורי ורבותי! קשה לי לדבר בפניכם. אודה ולא אבוש, בחול המועד סוכות האחרון נכנסו בני ביתי לסוכה, וראו אותי יושב ובוכה.

שאלו אותי, למה אתה בוכה? והשבתי להם שהראו לי עכשיו תיעוד מהמבחנים הקודמים שלכם, גאוני ש"ס אידן. ראיתי איך אתם שולטים בכל רחבי הש"ס כאילו הוא מונח בכיסכם, ובכיתי בכי רב.

עתה ישבתי כאן ושמעתי אתכם נבחנים על כל הש"ס פעם נוספת, בושתי וגם נכלמתי בראותי את הגאונות העצומה שלכם, את ידיעה הרחבה והברורה, ראיתי מבחן ונזכרתי במעשה ששמעתי לפני כ-35 שנה מפיו של שר התורה, הגאון הגדול רבי מיכל זילבר, וכך היה מעשה:

הייתי אומר אז שיחות בישיבת 'איתרי'. הגעתי לישיבה לסדר ב', מהשעה ארבע אחר הצהרים ועד השעה שבע בערב.

הבחנתי בגאון רבי מיכל זילבר שנכנס אז לחדרו בשעה ארבע, ובידיו טייפ קטן ושלוש קלטות, 'קסטות', של שישים דקות כל אחת, שעה. אחרי שלוש שעות, בשעה שבע בערב הוא יצא מהחדר ובידיו שלוש קלטות, שעליהן הוקלטו שלושה שיעורים על שלושה דפים, על החלק השני של יבמות.

אז הוקמה מערכת 'קול הדף', התחילו את השיעורים המוקלטים ממסכת יבמות והגר"מ זילבר הקליט אותם בישיבה בשעות אחר הצהרים.

עמדתי כאיש נדהם, ואמרתי לו ר' מיכל, אתם לא מכירים אותי, אבל זאת כבר פעם שניה שאני רואה אתכם נכנסים לחדר, שלוש שעות שלושה שיעורים על שלושה דפים ממסכם יבמות! לא פחות. בלי שום גמגום ובלי שום היסוס, אתם מוסרים שלושה דפים בצורה חלקה כל כך, איך אתם עושים דבר נפלא כל כך??? מה הסוד שלכם???

רבי מיכל סיפר לי את הסוד שלו, ואני עכשיו אספר לכם מה הוא אמר לי.

"היה זה לפני שנים רבות, אמר ר' מיכל, התחלתי אז ללמד באיתרי, הייתי ר"מ במכינה לישיבה, בשעות אחר הצהרים. לא תפקיד שמצריך ידיעה נרחבת בכל מכמני התורה.

"היתה אז חתונה בתל אביב, ונסענו כל אנשי הצוות לחתונה. נסענו במונית של שבע מקומות, ואני זכיתי לנסוע יחד עם כל הגאונים של איתרי, הגאון רבי שמחה שיף, הגאון רבי חיים ברנד, הגאון רבי מרדכי אליפנט, הגאון רבי שממואל אוירבך ועוד.

"הייתי הכי צעיר אז ישבתי בסוף...

"במשך שעתיים נסענו לתל אביב, וכל הדרך הם דיברו בלימוד, על נושא שעד אז לא ידעתי בכלל שהוא קיים בתורה...

"במשך שעתיים הרגשתי מרוסק", סיפר לי רבי מיכל, "כשהגענו לתל אביב יצאו כולם מהמונית, ואני שישבתי בסוף יצאתי אחרון. טרקתי את הדלת של המונית וצעקתי על עצמי: מיכל! זעץ זיך אוועק לערנען! שב ותלמד!

"ומאז אני לא נראה בציבור!".

מורי ורבותי!

הלילה כשישבתי ממולכם, גאוני ש"ס אידן, הבנתי והרגשתי מה הרגיש ר' מיכל כשדיברו אז בלימוד. הבנתי מה בנה את ר' מיכל!

הבושה הזאת... אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה!

אבל אני אומר לנשים שלכן שיושבות באולם הסמוך ושומעות את הדברים, אתן נשות הגאונים האלה, אתן זוכות לגדל ספרי תורה חיים בבית שלכן! לא כל אשה יכולה וזוכה להיות ארון קדש לספר תורה חי!

אבל שתדעו: הבעלים שלכן, לא יהיה כתוב עליהם עוד חמישים שנה בעיתון. הם לעולם לא יראו בציבור.

זה הדבר האמיתי.

כל התורה כולו כפשוטו! אשריכם ואשרי חלקכם !

***

אני רוצה לומר משהו בס"ד:

אין דבר יותר מתאים מאשר לעשות כזה סיום הש"ס אדיר, דוקא אחרי השמחת תורה הנורא שעברנו, ביום הזה היום שבו בורא עולם פונה אלינו בקריאה של חיבה, "אני ואתם נשמח לבד", היום שהרב בן איש חי כותב עליו שאם אדם היה יודע איזה קרבת ה' יש בשמחת תורה – של "אני ואתם לבד", לא היה עוזב את הביהמ"ד ולא עוזב את הסידור והתפילות!

דוקא בשבת קודש חמדת ימים, דוקא ביום של קריאה של חיבה של אני ואתם לבד, ניחתה עלינו גזירה נוראה משמים, בכזה היקף שמאז השואה לא עברנו. והדבר הזה מדמם בנו, מדמם במאות משפחות. זה הכניס מאות אלפים למצב שהם סובלים מפחדים איומים. אחינו שבנגב שבאופקים ובתפרח ובירוחם ובדימונה, נעים ונדים בארץ, ה' ירחם. הילדים בלי מוסדות לימוד מסודרים.

אבל הסיום הגדול הזה, הוא התיקון האמיתי לאותה תביעה שאיננו יודעים מה היא. אבל אם הקב"ה פגע בנו בשמחת התורה, אז עכשיו אנחנו עושים בסיום הזה תיקון לאותו פגם.

ונסביר את הדברים:

רבי שמעון בר יוחאי אומר [בפתיחה לאיכה רבתי]: אם ראית עיירות נעקרות ממקומן בארץ ישראל, מהי הסיבה? אומרים חז"ל: לך ותבדוק, האם משלמים שכר למלמדים? האם שומרים על התלמידים? לך ותבדוק מה מצב של תלמוד התורה?, כמו שנאמר בכתוב: "מי האיש החכם ויבן את זאת, על מה אבדה הארץ", עד שפירשה הקב"ה בעצמו: "על עזבם את תורתי".

מספרים חז"ל בעקבות זה מעשה, שנכדו של רבינו הקדוש, רצה פעם לבדוק מה מצב לימוד התורה והרבצת התורה בארץ ישראל. הוא שלח את רב אמי ורב אסי, והוא אמר להם, לכו בקרתא דארעא דישראל ותבדקו מה מצב של השומרים שם.

שומרים?! לומדי התורה, לזה הוא התכוון!

הם הלכו והגיעו לאחת הערים בארץ ישראל, ואמרו לתושבי המקום: איפה נמצאים נטורי קרתא? היכן נמצאים שומרי העיר? לקחו אותם מיד לחיילים ואנשי הצבא.

אמרי להו רב אמי ורב אסי: אלה שומרי העיר?! אלה נטורי קרתא?! אלה מחריבי קרתא!

שואל הרד"ל קושיא חזקה: איך אפשר להגיד על אותו חייל ששומר, שהוא 'מחריבי קרתא', וכי מה עשה רע שבגינו נחרבת העיר?

אלא אומר הרד"ל, שכוונתם היתה שמחריבי קרתא הם אנשי העיר עצמם, אם התשובה הספונטנית שלכם כשמבקשים מכם לראות את השומר, היא החיילים עם הנשק והמדים, אז אתם תגיעו לא עלינו ל'ארור הגבר אשר יבטח באדם'. אתם תגיעו ל'כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה'! וזה חורבן! הם מחריבי העיר, משום שהמבט שלכם עליהם כשומרי העיר.

ממשיכים חז"ל הקדושים לספר לנו את המשך המעשה: אמרו אנשי העיר לרב אמי ורב אסי: אלא מי הם נטורי קרתא? אמרו להם: לומדי התורה!

אפילו המן הרשע הבין שמה שהציל את עם ישראל מפני הגזירה שלו זה לימוד התורה. אחרי שכבר חשב שעצתו עומדת להתקיים להשמיד להרוג ולאבד, ואחשורוש פתאום שולח אותו למרדכי להרכיבו אותו על הסוס ברחוב העיר, המן ידע בדיוק מה קרה פה. הוא נכנס לבית המדרש ומה הדבר הראשון שהוא בירר? מה לומדים פה! באיזו סוגיא אתם עוסקים שהצלחתם לנצח אותי! אמרו לו שלומדים מנחות, מיד אמר להם המן הרשע, "אתי מלא קומצא דידכו ודחי עשרת אלפים כסף דידי"!

רבותי, יש אנשים בינינו, חובשי כובע וחליפה שלא מספיק מאמינים בדבר הזה. יש להם אמונה פחות מהמן. ולכאורה זאת שאלה קשה, איך באמת הבין המן הרשע את הדבר הזה, שלפעמים יהודים שומרי תורה ומצוות לא מבינים אותו לאשורו?

אמר הראש ישיבה מרן רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל: האמת שכל אחד מבין את זה. זאת האמת הפשוטה. אבל יש דבר אחד שיכול לעכב את ההבנה הזאת, כשהולכים עם 'האף למעלה', כשאדם מלא גאווה במחשבות של 'כוחי ועוצם ידי', הוא שוכח מי נותן לו כח לעשות חיל.

ברגע שהמן קיבל מכה באף שלו, והלך 'עם האף למטה', המציאות הזאת כבר היתה ברורה בעיניו ולא היה לו שום צד של ספק מה גרם לכך שהיהודים הצליחו לנצח אותו.

אנחנו קיבלנו 'מכה באף' בשמחת תורה, ואנחנו מבינים עכשיו שזה אפילו לא היה פה מצב של 'שווא שקד שומר', אלא בכלל לא היה שומר! כבר 75 שנה שאנחנו כאן ואין אף שומא, רב הקב"ה בכבודו ובעצמו שומר ומציל אותנו ממבקשי רעתנו.

**

אבל אני רוצה לחדד את הדברים עוד יותר. יש ווארט נפלא מאד של ה'ערבי נחל': כתוב בתורה שיעקב אבינו שכב לישן בבית א-ל, וקיפל הקב"ה את ארץ ישראל מתחתיו שישכב על כולה – זה היה נס יותר גדול מקריעת ים סוף, שנאמר: 'הארץ אשר אתה שוכב עליה לך נתתיה ולזרעך'.

אומר רש"י הקדוש מה שאומרים חז"ל, מה הפשט לך נתתיה? שתהא נוחה להיכבש.

מה כתוב פה? הרי זה פלא עצום, הקב"ה עשה נס יותר מקריעת ים סוף, ולא ברור בכלל לאיזה צורך נעשה הנס הזה.

אלא אומר הרב שך, הקב"ה רצה להראות וללמד אותנו דבר אחד, איפה שיעקב אבינו שוכב, יעקב אבינו הוא עמוד התורה, שם זה ארץ ישראל! איפה שיש תורה זה ארץ ישראל, בלי תורה אין לנו זכות לארץ ישראל!

ונחזור לדברי ה'ערבי נחל': כתוב בתנ"ך שבני ישראל לא הצליחו לכבוש את קרית ספר, כמה שניסו שוב ושוב בשום אופן לא הצליחו. כבר כבשו את כל החלקים האחרים, אבל את קרית ספר לא הצליחו בשום אופן.

קם כלב בן יפונה ואמר: מי שיבוא וינצח במלחמה לכיבוש קרית ספר, אתן לו את ביתי לאשה.

בא עתניאל בן קנז, כך על פי פשט דברי הנביא, וכבש את העיר, וכלב בן יפונה נתן לו את בתו. עד כאן פשוטו של מקרא. הוא כבש את העיר וכלב בן יפונה קיים את ההבטחה.

לכאורה משמע מזה שעתניאל בן קנז היה גיבור מלחמה, חייל גיבור שיכול היה להכות באוייב מכה ניצחת ולהפיל בו חללים רבים.

אבל כמו שאתם, גאוני ש"ס אידן יודעים, הגמרא במסכת תמורה, נותנת לנו גרסה קצת שונה לסיפור: כמה הלכות נשתכחו ביום מותו של משה, שלושת אלפים הלכות נשתכחו ביום פטירתו של משה רבינו (יש כמה גירסאות בגמרא מה היה מספר ההלכות), עד שבא עתניאל בן קנז והחזירן בפלפולו, וכשהוא החזיר אותם בפלפולו, כלב בן יפונה נתן לו את בתו לאשה.

כלומר, עתניאל בן קנז בכלל לא היה מצביא צבאי, גם לא קצין בכיר או חייל גיבור מלחמה, הוא היה ראש ישיבה! גאון עולם! א ש"ס איד!!! בכח הפלפול הוא החזיר 3,000 הלכות, וזכה להתחתן עם בתו של כלב בן יפונה.

האמת היא שאין סתירה בן היותו גיבור מלחמה להיותו גאון בתורה, בזמנינו אכן מדובר בניגוד מוחלט אבל בימי קדם היו שרי צבא גאוני עולם. בניהו בן יהוידע היה שר הצבא של שלמה המלך, נו, אז לא פלא שעתניאל בן קנז החזיר 3,000 הלכות שנשתכחו בכח הפלפול, וגם כבש את קרית ספר.

אבל לא ברור למה נתן לו כלב בן יפונה את בתו לאשה, האם בגלל שהוא כבש את קרית ספר או בגלל שהוא החזיר 3,000 הלכות בכח הפלפול?

**

אומר ה'ערבי נחל' בפרשת וישלח בדרוש השני: שמעתי מחכם אחד, שכל הבריאה כולה משועבדת לתורה. התורה היא הדפוס שמשפיע ויוצר את כל הצורה של כל העולם. אם הדפוס הזה לא נמצא, אין לעולם קיום. אבל באופן מיוחד ארץ ישראל דבוקה וחבוקה בתורה.

דע לך, אומר ה'ערבי נחל', כל פיסת קרקע בארץ ישראל, משועבדת לחלק אחר בתורה. כל מה שהקב"ה מגן ושומר על ארץ ישראל, זה משום שכל חלקי התורה נלמדים בהיכלי התורה, כל חלק בתורה משפיע על מקום אחר בארץ ישראל!

היה חסר שלשת אלפים הלכות שנשכחו, והשלשת אלפים הלכות האלה היו המטבע של תורה של קרית ספר! ומכיון שהלכות הלו לא נלמדו והיו חסרות, לא היתה שום אפשרות לכבוש את קרית ספר! עד שבא עתניאל בן קנז והחזיר את 3,000 ההלכות הללו בכח הפלפול שלו, וממילא הושג הניצחון המיוחל במלחמה.

אז מה היה עתניאל בן קנז? גנרל בש"ס אידן! ממילא פשוטו של מקרא בנביא, ודרשת חז"ל במסכת תמורה, הם היינו הך, אין שום סתירה וחילוק ביניהם.

על זה הדרך מבאר ה'ערבי נחל' גם מה שהיה עם יהושע בעי. הצליחו לכבוש את הכל, והוא אומר "עתה באתי" ה'שטיקל תורה' של הלילה האחרון חסר ולכן אי אפשר לנצח במלחמה. ומה קרה אחרי ש"וילן יהושע בעמק" שלן בעומקה של הלכה, פתאום הצליחו במלחמה.

הדברים שאומרים ה'ערבי נחל' הם ממש רוח הקודש! הוא מוסיף ומבאר מדוע היתה החלוקה של הנחלה בארץ ישראל על פי הגורל, כי יש שישים ריבוא נשמות ישראל כנגד שישים ריבוא אותיות התורה ולכל אות בתורה יש חיבור לחלק אחר בארץ ישראל, כך שכל אחד ואחד מבני ישראל היה צריך לקבל את חלק האדמה השייך לשורש נשמתו, ולחלק שלו בתורה, ומי יכול לדעת את זה? רק ברוח הקודש אפשר לחלק את הארץ, לכן היתה החלוקה על פי הגורל ברוח הקודש.

על פי ה'ערבי נחל', מובנים היטב דברי רש"י הקדוש. הקב"ה קיפל את ארץ ישראל מתחת ליעקב אבינו, כי יעקב אבינו הוא עמוד התורה והקב"ה, וכשארץ ישראל ניזונה מקדושת התורה הנלמדת, היא נוחה להיכבש!

לכן, התשובה האמיתית והיעילה ביותר כנגד פעולות הטרור וההתקפות על יישובי ישראל היא על ידי לימוד כל חלקי התורה, כמו שאתם בש"ס אידן עושים, ככל שתעסקו יותר בכל חלקי התורה, כך תהיה ארץ ישראל נוחה להיכבש ובני ישראל יוכלו לשבת עליה בבטחה. כי הנטורי קרתא האמתיים, השומרים של הארץ עושים מלאכתם נאמנה ולומדים את כל חלקי התורה.

**

חז"ל מספרים בפתיחת שיר השירים, (בפרשה א' אות נ"ב): בן עזאי היה יושב ודורש, וירדה אש מן השמים וליחכה סביבותיו, באו ואמרו לר"ע, והוא שאל את בן עזאי, עסקת במעשה מרכבה? למדת סתרי תורה? השיב לו בן עזאי על מה הייתי יושב ודורש? מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים – כל התורה כולה היו הדברים ערבים כנתינתן, ושמחים כעיקר נתינתם, ובנתינתם לא באש נתנו?!

ממשיכים חז"ל ומספרים: רב אבהו היה יושב ודורש, וירדה אש מן השמים, הוא נבהל, ואמר כך: יש כאלה, שהם 'חרוזי חריז', הם חורזים בדברי תורה עם היקף עצום, עם בקיאות – מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים. אם הייתי רק חורז בדברי תורה יתכן שהאש הזו היא באה מן השמים להעניש אותי, כי נראה אני לא לומד נכון.

יש כאלה, שהם 'קדוחי קדח'. הם קודחים לעומק הסוגיא בלי היקף – יורדים לעומק הדברים, עומק בתוך עומק. אם הייתי רק קודח לבד, יכול להיות שהאש הזאת באה מן השמים להעניש אותי, כי אולי אני לא לומד כראוי.

אבל אני, אמר רבי אבהו, חרוזי קא חריזנא וקדוחי קא קדחנא, והיו הדברים שמחים כנתינתם, וערבים כעיקר נתינתם, ובנתינתם לא באש נתנו!? לכן ירדה אש משמים.

חז"ל מגלים לנו, מה דרך לגדול גאון אמיתי בתורה. אין דבר אחד. שני דברים, חרוזי חריז, וקדוחי קדח. כשאדם מחבר את שני הדברים האלה, כמו שרש"י אומר בסנהדרין מב, מלחמתה של תורה, זה לא פלפולי הבל! זה פלפולים שנובעים מחמת הידיעה בכל מקצועות התורה ובכל מרחבי התורה, זה השלימות.

צריכים את שני הדברים ביחד! גם היקף ידיעה וגם עומק העיון. זה הדבר שאתם, גאוני 'ש"ס אידן' עושים.

**

שמעתי מהגאון רבי אליהו ווייספיש זצ"ל – המחבר של ספר הראשון על ארבעת מינים – הוא סיפר לי שהגאון רבי איסר זלמן מלצר סיפר לו, שבישיבת וואלוז'ין היה שלשה סוגי בחורים. היו בחורים שלמדו כל היום עיון - מהם, אף אחד לא יצא תלמיד חכם!

היו בחורים שלמדו כל היום בקיאות, ומהם יצאו יחידים שהיו שרי תורה, ואחד מהם היה הגאון רבי ראובן בנגיס זצ"ל.

אבל רוב מנין ובנין של תלמידי החכמים שיצאו מוואלוז'ין היו בחורים של 'חרוזי חריז' ו'קדוחי קדח'. זה השילוב שאתם עושים, להיות "פארווארפן אין לערנען" – זרוק בתוך הלימוד. קשה לתרגם את זה מאידיש מבלי להחטיא את עומק הביטוי הזה.

ואתם ה'נטורי קרתא', כי ארץ ישראל כולה משועבדת לתורה, ורק על ידי לימוד כל התורה כולה אפשר להגן ולשמור על כל חלקי ארץ ישראל.

ועל כך עם ישראל חייב הכרת הטוב גדולה מאוד לנשיא ומייסד 'ש"ס אידן' הגאון רבי אברהם הלוי אייזען, אב"ד פוזנא .

**

אני רוצה לסיים בכמה דברי שבח והודאה לעזרת הנשים הצדקניות שמשלמות מחירים לא פשוטים כדי לאפשר לכם לשבת וללמוד בזמנים לא זמנים, והן מוותרות באופן מוחלט על העזרה שלכם והשותפות שלכם בניהול הבית.

נכון, קשה לטפל לבד בילדים ולעסוק לבד במטלות הרבות הכרוכות בגידול משפחה. זה היה יכול לעזור אם הבעל היה מסייע יותר, אבל זאת המתנה הכי גדולה שאדם יכול לזכות לה בעולם! בעל שהוא 'ש"ס איד'.

אשריכן שזכיתן, אשרי הנשים היקרות שמלוות את גאוני 'ש"ס אידן' במסע החיים, אשרי אבותיהם שלימדו אותם תורה, אשרי יולדותיכם, אשרי העם שככה לו.

המשיכו בבקשה ללמוד עוד ועוד, לשמור על כל חלקי ארץ ישראל מפני כל צר ואויב. יישר כח לכם על כל מה שאתם עושים למענינו!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר