מרתק ומחכים

פירוש למעשייה אותה סיפר רבי נחמן מברסלב בנר ראשון

"אחר הדלקת נר חנוכה בלילה": כל מציאות מתחילה מצאת הכוכבים, מציאות של חושך ו'לילה', אומר רבי נחמן: נדלק לאדם אור, רק אם הוא היה לפני כך במצב של 'חושך' ו'לילה' | ההסבר למעשייה אותה סיפר רבי נחמן זיע"א (חסידים)

ורד שאלתיאל | כיכר השבת |
הדלקת נרות חנוכה | ארכיון (צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90)

אורח 'בעל כנפיים' - פרוש למעשיה

המעשייה - כחידה! אוהב אתגרים? קדימה!

"אחר הדלקת נר חנוכה בלילה": כל מציאות מתחילה מצאת הכוכבים, מציאות של חושך ו'לילה', אומר רבי נחמן:

נדלק לאדם אור, רק אם הוא היה לפני כך במצב של 'חושך' ו'לילה'.

'לילה' - שינה רוחנית: לחיות בדמיונות וחלומות, זהו מצב של 'לילה' ושינה, כי כשהאדם מתעורר הוא מגלה שהמציאות - שונה ממה שחשב.

'לילה' – תדליק שלהבת קטנה

תרדמה רוחנית, זה כשהאדם לא מודע לתפקידו האמיתי בעולם, אבל, הוא מרגיש שמשהו עמום מטריד אותו, בגדר: "אני ישנה וליבי ער".

הנשמה - 'ישנה', אבל, הלב ער – ורוצה הרבה יותר...

בתודעה של 'חושך' יש כמו שלהבת 'נר' קטן שמהבהבת ודולקת, ולא נכבית לעולם!

תדליק 'למטה' - וידלק 'למעלה'!

מידי פעם, נשלחים לך 'רמזים' משמים שתתעורר לעשות שינוי, תקלוט את הרמז, ותתחיל בפסיעה הראשונה, השינוי הכי קטן, שיביא אותך למשהו אמיתי וחדש.

הדלקת נר קטן: תרשה לעצמך להדליק ב'חושך' של חייך, נר קטן בנשמה: ובדיוק ברגע זה – הסיפור יתחיל!

התחלת ההדלקה – בבית

"אורח נכנס לבעל הבית": הבית מסמל את החיים השוטפים, וההנאות הרגילות של החיים, בבית אתה מרגיש 'בעל הבית' המנהל והמחליט על חייך, ויש לך בטחון טבעי מסכנות שאורבות בחוץ.

'נמשל' רוחני לבעל בית: נראה שחיים לנצח... ולכן, יש לאדם מחשבה, שאם הוא השיג את צרכיו הפיזיים הגשמיים- יש לו הכל.

מחשבה רוחנית באה – כ'אורח'

הדלקת נר חנוכה, פותחת פתח, כדי - שהאורח יוכל להיכנס - לבעל הבית.

האורח 'נמשל' - למחשבות 'מעבר' לחיים הגשמיים: יש איזה'רצון' ש'מדגדג' מידי פעם, ויש לו משמעות יותר רוחנית, אבל, אלו מחשבות שמטרידות מידי פעם רק כ'אורח'.

מה 'מפרנס' את נשמתך?

"מאין פרנסתך?" "מה מחיה אותך? מה מפרנס ומקור החיות לנשמתך? מה מהנה אותך? מחשבה זאת מגיעה לאדם כמו אורח:

למה אני חי בעולם? מה תפקידי בעולם? ללדת ילדים ולגדל אותם? בשביל מה? למה אני רץ אחרי פרנסה?

מה באמת 'מפרנס' את נשמתך? עונה בעל הבית: "מחייתי מן העולם".

שפרושו: 'אין לי עבודה קבועה - אין לי מקור הנאה קבוע'.

אני נהנה מהעבודה וחברים, אוכל וטיולים... יש לי סיפוק מכל מיני דברים, אבל, אין לי סיפוק והנאה קבועים.

לנשמתך - יש פרנסה?

"אין לי פרנסה בביתי": בתוכי פנימה, באמת - אין משהו שנותן לי סיפוק בקביעות.

זה לא סוד: שום דבר גשמי לא יכול ל'פרנס' את הנשמה! רק משהו 'אמיתי' שיקשר אותך לבורא עולם.

ללמוד את האמת של החיים - פקיחת העיניים הרוחניות

"מה אתה לומד"? השאלה השניה רומזת: "לא הבנת את שאלתי הראשונה".

העולם הזה - 'ספר לימוד': תסתכל על חייך, מה אתה לומד מהם? מה אתה שומע? רואה? מה אתה מבין ולומד ממה שקורה בעולם? האם כל מה שקורה בעולם - קורה סתם?

האם החיים בעולם הזה נראים לך הגיוניים? הסבל? המחלות? פחדים וחרדות? לרוץ אחרי הפרנסה? וקצת הנאות? אז... קופת חולים, בית אבות, ולמות? מה אתה יכול ללמוד מההתבוננות על החיים?

אם תתחיל להתעורר – יעירו ויקיצו אותך

"והשיב לו" – ככה מתחילים להתקדם, כשמתחילים דו שיח...

"והיו משיחים" – השיחה גורמת להתחיל לחשוב על החיים ברצינות:

השיחה גורמת שהדברים מתחילים - לגעת בלב...

כשאתה פותח את הפתח הראשון, אתה כבר לא רוצה:

לחיות – סתם! לחיות – חיים סתמיים!

אתה מחפש עשיה עם - משמעות אמיתית, מהיום – אין סתם!

לחיים - יש תכלית!

אתה 'קולט' – שלחייך יש תכלית, ולא מוכן להמשיך לחיות 'סתם', ואז אתה: "משתוקק ולהתגעגע מאד... לאיזה דבר מעלה שבקדושה".

מתעוררת בך תשוקה לחיים עם משמעות אמיתית!

אתה מתחיל לחפש את התכלית, שתיתן טעם גם לסבל של החיים, ולכל מעגל חיי העולם הזה, וכאן – מגיעה התפנית.

'התלמיד מוכן – המורה מגיע'

"אני אלמד איתך" – הגיע הזמן שהאורח מתחיל ללמד אותך, ואומר לך: יש לחיים מציאות אחרת, ממה שחיית עד היום - אלמד אותך.

לחיים יש תכלית, שעבורה שווה לעבור את כל ה'מסע' של העולם הזה.

בהתחלה, זה קצת מבהיל לגלות את הדברים, ונראה אפילו מוזר:

"ותמה בעל הבית והתחיל לחשוב אולי אינו בן- אדם כלל".

אתה מתחיל לחשוב, אולי לא מציאותי או אפשרי לחיות את התכלית האמיתית של החיים?

אנושי לבדוק - מדוע אני חי?

"אולי אינו בן אדם כלל" – נראה לך לא אנושי לבדוק – מדוע אתה חי, אבל, אתה רואה, שבעצם – זה אנושי! וחייב שהאדם ישאל את עצמו:

מדוע אני חי בעולם הזה? אל תפחד לבדוק!

התורה היא - תורת חיים: "כדרך בני אדם".

החיים הזוהרים - שילוב רוחניות בגשמיות

הדרך האמיתית לחיות חיים שמחים ומסופקים, היא:

שילוב גשמיות ורוחניות כיחידה אחת – בהרמוניה מושלמת!

כשאתה שומע, שניתן לחיות את החיים גשמיים – לעבוד, להתחתן ולגדל ילדים, במשמעות רוחנית, ובהרמונה מושלמת:

"אך תיכף התחזק האמונה אצלו להאמין בו" – אתה מאפשר לעצמך ומאמין ששווה לקבל הדרכה, איך עושים את זה?

הפחד - מעכב את האושר של חייך!

"ואמר אולי איננו בן אדם כלל": אתה מוכן להתחיל את החיפוש אחר האושר האמיתי, וגם – מתחיל לפחד... אתה 'מרובע' ומפונק, ומפחד מאתגרים חדשים ואולי קשים, הגעת להבנה חדשה?

תענה לאתגר! קח אומץ - ואל תפחד לעשות את הצעד הראשון!

"אני רוצה שתלמד אותי איך לנהוג בכם" – כשאתה מוכן להתחיל ללמוד, האורח עונה: "כעת אין לי פנאי, בעת אחר אבוא אצלך ואלמדך זאת"- מוזר!

אתה רוצה להתחיל ללמוד ולהתקדם – איך יתכן שפתאום אין לאורח זמן עבורך, והוא הולך?

רוצה להתקדם? קבל דחיה!

רבי נחמן מדבר המון על עקרון רוחני חשוב:

כל אחד שמתחיל תהליך התקדמות רוחני, הוא מקבל סיוע משמים, ופתאום מרגיש שנותר לבד, כאילו עזבו אותו, ולא מבין:

איך תצליח להתמודד לבד עם הקשיים?

"מניעות" – כל מיני

דברים מונעים ממך להתקדם, מדוע זה כך?

רק עם מניעות, בסוף מגיעים - לעצמאות רוחנית!

ולכן, האורח אומר, שהליווי הוא רק "עד אחר הפתח".

ליווי עד הפתח – אצליח?

"כמה צריך ללוות אתכם"? אתה מפחד להיכנס למציאות רוחנית חדשה, כי הבנת שיהיו אתגרים וקשיים, ולכן, התשובה: "תלווה אותי עד אחר הפתח" לא צריך ליווי יותר מהפתח, למה לא יותר מפתח הבית?

השינוי – מתחיל בבית ב'קטנה'

בבית אתה מתנהג איך שטוב לך ואתה רגיל, ולכן, השינוי צריך להתחיל שם ב'קטנה'! אל תתחיל בשינוי גדול, זה – לא בריא, ולא מציאותי.

היציאה מההרגל מתחיל בשינוי קטן, שיוביל לשינוי – אמיתי ויציב!

להיכנס לקדושה – מה יגידו?

בעל הבית מתחיל שוב לחשוש: "והתחיל לחשוב: איך אצא עימו? כי כעת אני עימו בין הבריות, אך אם אצא עימו לבדו מי יודע מי הוא?".

דוגמא קלאסית - לפחדים הדמיוניים של האדם!

אתה מפחד מהאנשים סביבך "אם אצא עימו לבד מי יודע מי הוא?"

אם אתקדם, ואעשה צעד ממשי: מה יקרה לי? מה יגידו עלי?

האחריות שלך - לנשמתך! אף אחד - לא יפגע או יגן עליך!

"יש לי פחד לצאת עימכם" – אתה מפחד להתחיל? קבל תשובה:

"גם עתה, אם ארצה לעשות לך איזה דבר - מי ימחה בידי?"

תשובת האורח – מאוד חכמה! אם זה מסוכן באמת, זה מסוכן בכל מקרה: גם כשאני איתך - בסלון ביתך, וגם כשאני - איתך בחוץ.

ואם זה לא מסוכן, תתחיל לבדוק את הדברים - יותר ברצינות!

אתה חושב שאתה מוגן בין אנשים? אתה חי באשליות!

בסופו של דבר תישאר – לבד תמיד!

רוצה ל'עוף'? פרוס כנפיים...

"ויצא עימו מן הפתח": תעשה את הצעד הראשון, צא מהפתח ותתחיל לפגוש עולם יותר רוחני ממה שאתה מכיר.

תאפשר לעצמך, לוותר ולשחרר - מעט מההרגלים הקודמים.

אתה שואל, מה אז יקרה? "ואזי תיכף חטף אותו, והתחיל - לפרוח עימו".

אתה תתחיל - ל'הגביה עוף'!!!

תתרומם לדרגה רוחנית חדשה - שתרומם אותך, ותביא לך אושר אמיתי.

ל'עוף' – להסתכל 'מלמעלה' במבט נכון!

כשאתה 'מגביה עוף', אתה מתחיל להסתכל על הכל – 'מלמעלה'!

אתה משתחרר מהצער הקטנוני של החיים, וזוכה – לאושר אמיתי!

אתה מסתכל על מציאות החיים - מגבוה!

ורואה את הדברים, לגמרי אחרת ממה שראית עד היום, פתאום:

מה שהיה נראה לך חשוב – מתגמד!

בסיפור, בעל הבית - ממריא לשמים, ופתאום - נהייה לו קר.

להמתין בסבלנות – לוקח זמן לרכוש 'כנפיים'!

אתה מרגיש את החוויה של המציאות הרוחנית החדשה, וראשך מגיע ל'שמיים', אבל, באמת:

עדיין אין לך כנפיים! אתה התרוממת – לא עם הכנפיים שלך!

אתה זקוק לתמיכה של משהו שיודע איך: 'להגביה עוף'!

משהו שידריך אותך, איך - ל'עוף' נכון!

התהליך יקח קצת זמן, עד שתצליח להמריא - בכוחות עצמו!

היום – עדיין קר לך! השמיים אינם מקום שמוכר וחמימים - עבורך!

ה'חיות רצוא ושוב' – אין דרך אחרת!

"בתוך כך הסתכל והנה הוא בביתו" אתה גם 'עף' וגם רואה את הבית, ללמדך, שכל התקדמות גשמית ורוחנית כוללת - עליות וירידות.

אתה נוסק לשמים - קצת עוזב את תפיסת החיים הקודמת, ולהפתעתך:

חזור שוב להרגלך הקודמים, וחי עם עליות וירידות – אין ספור פעמים!

"ולא היה מאמין בעצמו שהוא בביתו": אתה לא מבין, איך יתכן שאחרי שחוויתי חווה רוחנית עוצמתית, חזרתי להרגלי העבר? למידות ותאוות שלא מחמיאים?

אתה רוצה את החידוש, אך, אתה מגלה - התנגדות לתהליך.

'נכספה וגם כלתה נפשי' – לעולם! היתכן?

אתה רוצה להישאר לנצח בשמיים - בחוויה רוחנית!

"אך הסתכל, והנה הוא מדבר עם בני אדם, ואוכל ושותה כדרך העולם".

התנועה למעלה ולמטה – מפריעה לך, ואתה שואל - אין דרך אחרת?

התורה מספרת על חלומו של יעקב אבינו "סולם מוצב ארצה וראשו בשמים, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו".

יעקב אבינו מתגלה – מסר לדורות!

עולים ויורדים – אין דרך אחרת!

יעקב אבינו מספר לנו: "מלאכי אלוקים עולים ויורדים".

כל התקדמות אמיתית, נעשית בדרך של – ירידות ועליות!

אתה מוצב אדם בארץ – 'ארציות', ויכול להגיע ל'שמים' – לרוחניות, רק אם תסכים לזרום עם הדרך – עליה וירידה לסרוגין!

הדלקת נר חנוכה מלמדת: ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני מדליקים שני נרות, את הראשון ואחרי כן את השני. קדימה ואחורה, קדימה ואחורה.

תזכור - אחרי עליה באה ירידה, ואחרי ירידה באה עליה!

מודעות לתהליך – מונעת בהלה! תזרום...

כל אחד, לפני שזוכה 'להגביה – עוף' הוא עובר אתגרים, קשיים וניסיונות, רק כך, הוא מצמיח - כנפיים אמיתית!

יש ירידה? אל תתייאש, תמשיך הלאה, העליה – כבר תגיע!

ה'כלים' לחיים טובים, מצויים – בתורה!

אתה מוצא ספר, שיש בו כל מיני אותיות וכלים – התורה הקדושה!

נראה שיש בה: כל מיני סיפורים, חוקים, קצת פרוזה, ערבוב מענין של כל מיני דברים, אבל, אם תלמד את התורה לעמקותה: תבין משהו – לגמרי אחר!

רק בתורה יש – כלים אמיתיים! שירוממו ו'יגביהו' אותך!

רוצה ולא רוצה – את התורה, יש דבר כזה?

"היה לו חשק מאד ללמוד את הספר" – יש לך חשק ללמוד ולהבין את התורה, כי - התורה מדברת עליך!

האדם אוהב שמספרים לו על עצמו, על מה שהוא עובר, על חייו הפנימיים, ואיך לשפר אותם, ויש לו חשק גדול - להסתכל בספר התורה וללמוד אותו.

ואז, שוב קורה מה שכבר קרה: "פעם הוא פה, פעם הוא שם".

פעם אתה רוצה את התורה, ופעם לא - עליות וירידות... ואתה עובר כל מיני משברים וגלים - עד שזוכה בסוף:

להיכנס פנימה אל הקודש – אל הקדושה!

ללמוד על החיים מ'העולם' – זה לא זה!

אתה עולה באיזה הר, ורואה שם עץ של זהב עם ענפים של זהב, ויש שם כלים כמו שיש בספר, וזה נוצץ, כמו: "עץ של זהב".

נראה כאילו, נוח ופחות מאיים ללמוד על החיים מתוך העולם, ולא מתוך התורה, כי גם בעולם יש כלים, אבל בפועל:

לא ניתן לקחת משם כלים, כי הם מסובכים - על הענפים!

מי שלא חי בעולם רוחני – לא מבין ולא יבין

לא ניתן ללמוד איך לחיות את החיים – ללא התורה, "ולא היה יכול מחמת שהיו מסובכים שם על הענפים - שהיו בעקמומיות".

אתה רואה את ביתך, מתפלא, וחושב: "איך אפשר לספר דבר כזה לבני אדם?"

איך ניתן לספר חויות הרוחניות לאנשים אחרים? התשובה היא:

באמת, אי אפשר לספר, כי - הם לא יבינו!

אדם שלא חווה חוויות רוחניות, לא יכול להבין במה מדובר!

חיים רוחניים דורשים - קשב פנימי!

אנשים מתעניינים אחד בשני, בד"כ - מהפן החיצוני, כשאחד שואל את השני "מה שלומך"? הוא לא מתכוון: מה החוויה הרוחניות או הפנימיות אתה עובר?

לאיזה הבנה חדשה הגעת? אנשים לא רגילים - לשיחות על הפנימיות.

ואומר: "איך מספרים פליאה כזו לבני אדם מה שאין ראוי להאמין".

חויות רוחניות ופנימיות, ניתן לספר רק: למי שמדבר בשפה של פנימיות!

כמה כאלה אתה מכיר? בתוך כך "הסתכל מהחלון וראה את האורח הנ"ל והתחיל לבקש אותו מאד שיבוא אצלו" האורח ואומר לו: "תבוא אלי".

כמו שבפעם הראשונה, שוב, האורח בורח... "אין לי זמן, אני הולך אליך".

איזו מן תשובה זאת? גם בעל הבית מתפלא, ושואל: "אני פה, מה זאת שאתה הולך אלי?"

מי מכתיב את ה'קצב'? לא רוצה - ולא מרוצה?

אתה מתקדם, כמו בצעדי ריקוד קדימה אחורה, 'רצוא ושוב' - למעלה ולמטה, חושך ואור, עליה וירידה, התקרבות והתרחקות.

אתה כל הזמן מתנגד למהלך, ולקצב ההתקדמות!

לא זה מה שאתה רוצה! ובלי ברירה – אתה זורם עם התהליך והקצב!

אתה רוצה שהכל ילך - חלק! איך שאתה – רוצה!

אין לאדם: זמן וכח, חשק וסבלנות – לתהליכים שלוקחים זמן!

דור ה'אינסטנט' – הכל צריך להיות קל ומהיר, קצר ובדיוק – איך שאתה רוצה וחושב!

מישהו שיודע יותר טוב ממך - תזרום!

קריאתו של בעל הבית: "תבוא אלי" פירושה: אני רוצה - שהכל ילך לי חלק!

אני רוצה, שאתה תהיה קרוב אלי! שמציאות הטוב הרוחני, האושר, והתכלית שאני שואף אליה - תהיה אצלי! ושלעולם לא תיפסק, ובלי שום ירידות!

אתה לא אוהב תנועתיות ושינויים, אתה רוצה לעלות - בקביעות וביציבות!

הקב"ה מתאים עבורך את - הדרך והקצב!

האורח משיב לו: "אין לי זמן, כי אני הולך אליך" – וזה אומר:

משמים מוליכים אותך, ובדרך:

שהכי טובה עבורך, בדרך - האמיתית שלך!

יש לך קושיות על הקב"ה, אתה לא מבין למה זה כך?

תירגע, אתה בידיים הכי טובות של - בורא עולם!

רבי נחמן אמר פעם, טוב ויפה שיהיו לנו קושיות על מעשיו של הקב"ה, אם היינו מבינים הכל, ולא היה לנו קושיות, אז, במה:

הוא נקרא בורא ואנחנו נבראים? מה מבדיל בינינו?

אתה חושב שהקב"ה צריך לנהל את העולם, ואת החיים לפי תפיסת עולמך השגויה, כפי שאתה 'משיג' ומבין.

אומר הנביא בשם הקב"ה: "לא מחשבותיכם מחשבותי - ולא דרככם דרכי".

כמרחק שמיים מהארץ - כך מחשבותי רחוקות מהמחשבות שלכם.

הקב"ה – גבוה מעל גבוה!

אין ל'שכל' האדם תפיסה - "מה עמקו מחשבותיו"!

קצת ענווה, תיכנע ותוריד את הראש – לתוכנית האלוקית!

גיבור הסיפור אומר: "תבוא אלי ותהיה איתי כמו שאני מבין שאתה צריך להיות איתי".

הקב"ה עונה לנו: "אין לי זמן"! אני מעל הזמן, מעל התפיסה הגשמית שלך!

אבל, אתה צריך לסמוך עלי, כי - "אני הולך אליך".

אני הולך אליך בדרך שלי, בדרך של השגחה פרטית - בדרך שמימית אלוקית.

אני הולך אליך – בדרך שבאמת הכי מתאימה לך!

והיא, לא חייבת להיות הדרך - שאתה רוצה או מצפה!

תיכנע, תתכופף, תסמוך, תבטח, וכך – תהיה רגוע שמח ומאושר!

ואתה צריך לעבור תהליכים, רק מתוך - סבלנות וענווה!

תמתין! תחכה! זה משתלם! אין דרך אחרת!

תוכל להגיע להכל – ואפילו 'לעוף' בביטחה!

רק - אם תעשה זאת בדרך, שאני - ארוצה להוליך אותך!

אומר הקב"ה לאדם: לך בדרכי, ואני כבר אוליך אותך בדרך הנכונה: ובוודאי, שבסופו של דבר – תגיע ליעד המבוקש!

והעיקר - 'להגביה עוף'!

חנוכה ושמח - בהצלחה!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר