ליארצייט של האריז"ל – ה' אב
איזו מתנה נותן לך האריז"ל?
האריז"ל מבאר שהאדם צריך לשאוף להיות מרכבה לשכינה הקדושה, וכתב לומר בנוסח התפילה:
"הִנְנִי מְכַוֵּן לַעֲשֹוֹת כָּל גּוּפִי מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה..." וְכוּ'.
האם הוא התכוון גם אליך ואלי? או רק לצדיקי הדורות?
אם היה מדובר רק בצדיקי הדורות, הנוסח לא היה צריך להופיע בסידורים, אומר. האריז"ל:
"ראוי לאדם תמיד לכוין ולהעריך את עצמו, כאילו הוא מדור וכיסא אל האצילות הקודש".
כן! גם אתה יכול להיות מרכבה לשכינה הקדושה...
איך אני משמח את הקב"ה?
הקב"ה שמח שרצונך להיות מרכבה לשכינה.
אומר רבי נתן "כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה - מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה".
בדיוק כמו: ש"הַצַּדִּיקִים הֵם מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ".
הקב"ה רוצה שתשאף להגיע לכך! (ליקוטי הלכות, הל' גזלה).
אם כן, איך עושים את זה?
הדרך להיות - 'מרכבה לשכינה'
אחד הדברים העיקרים שיהפכו אותך למרכבה לשכינה, הוא:
"קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא - עִקַּר הָאָדָם".
בכל רגע, שהאדם מקדש את מחשבתו, זוכה:
"ע"י זֶה נִכְלָלִין בִּבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּיסֵּא, שֶׁהוּא - עִקַּר הַמֶּרְכָּבָה" (או"ח – הל' ר"ח).
והדרך להגיע לקדושת המחשבה:
"כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ יַחַד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא תֵּצֵא - לַחוּץ מֵהַקְּדֻשָּׁה".
דורש מאמץ - ושווה!
כדי להצליח לשמור את המחשבה בגבול הקדושה, אתה צריך להיות ממוקד מטרה, ולהיות ממוקד מטרה, ולאסוף את עצמך ברגעי פיזור הנפש, ולא לתת ללב ולמוח לבלבל ולערבב אותך בדברים שיסיחו את דעתך, עד שהלב והמחשבה 'יטיילו' מחוץ לקדושה.
זה קשה, זה מאבק אמיתי, והעידה התורה:
"וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" (בראשית, ו', ה').
אם נפלתי – קמתי יותר גבוה!
חייך מתנהלים ב'רצוא ושוב' היו נפילות ויהיו 'נפילות', ולכן, כי דבר צריך תפילה כי "אילולא ה' עוזרו, לא יכול לו".
אל תשכח שאחרי נפילה ('ושוב') אתה עולה דרגה ('רצוא'), ומתעורר בך רצון יותר חזק ועוצמתי להמשיך להתקרב לקדושה, ולכן חשוב לזכור:
מטרת הנפילה – להעלות אותך לדרגה גבוה יותר!
תפקידך לחזק את רצונך הטוב, התפלל ולבקש על זה, ולהתאמץ לעשות מה שביכולתך.
כל פעם שהצלחת להשאיר את מחשבתך עוד קצת בתחום הקדושה: התקרבת למטרה היקרה מכל, להיות קשור למרכבה של - השכינה הקדושה.
נכדו של הבעל שם טוב הקדוש רבי ברוך ממזיבו'ז אומר, שהאבות הקדושים היו מרכבה לשכינה, כי הם תיקנו את אבריהם, עד כדי:
"שלא יהיה ביכולתם, לעשות שום תנועה שהוא - נגד רצון השי"ת".
אברהם אבינו – פרסום האלוקות במסירות נפש ממש!
עד דורו של אברהם אבינו לא הכירו את ה' יתברך.
"אחד היה אברהם" - אברהם אבינו היה הראשון:
"שמסר נפשו על קדושת שמו יתברך, לפרסם אלוהותו יתברך על העולם".
וע"י זה זכה: "הוריד השכינה - למטה לארץ" ('מאור ושמש' פר' בשלח).
ואומר ה'מאור ושמש', שעבור זה הקב"ה ברא את כל העולמות!
וזהו רצונו ומטרתו של מלכו של עולם!
וזה מה שעושה לקב"ה – נחת רוח ושעשועים גדולים!
ובזה הוא מתפאר לכל צבא השמים, שרפים מלאכים ואופני הקדוש! והבן!
האם גופי מוכן לקבל את השכינה?
הנשמה נכספת ורוצה להיות מרכבה לשכינה, אבל:
האם הגוף מוכן לשתף איתה פעולה על הנשמה? ממש לא!
כאן נמצא הקושי הגדול:
הגוף בועט ומורד ורוצה למלא תאוותיו, ואתה צריך לעבוד קשה, כדי:
"שיהיה גופו מוכן לקבל שכינתו יתברך" ומה השכר?
להיות - 'מרכבה לשכינה הקדושה'!
אתה קורא? זה שווה או לא שווה?!
הדרך המעשית - להיות מרכבה לשכינה הקדושה
שלב הראשון - "סור מרע ועשה טוב":
תשקיע מחשבה ותתאמץ ב'סור מרע' – אל תעשה דברים שאינם לרצון ה', ואפילו אם הם - אינם עבירה, הם מותרים, אבל...
הם אינם מוסיפים לקדושתך.
השלב השני - 'עשה טוב': לקדש את הגוף הגשמי, ותתקדש ע"י קיום מצות.
ה'בת עין' אומר, שהאדם צריך להכין את איברי גופו:
"להיות כלי קודש, שיוכלו לקבל בתוכם - שכינתו יתברך".
ומסיים שם: שאם האדם לא יתקן את עצמו תחילה, איך יכנס בו אור ה'?
('בת עין', פר' ויקהל פקודי).
איך אצליח להיות מרכבה לשכינה הקדושה?
מדובר בניסיון קשה, ואפילו – קשה מאוד!
האם יש עצה להתגבר על המכשולים?
ה'מאור ושמש' סולל את הדרך להיות 'מרכבה לשכינה', ואומר:
"מי שמגביר השכל על החומר, דהיינו: היצר הטוב על היצר הרע".
יש לך שכל – תשתמש בו למה שווה באמת!
טהר אותו ואת מחשבת הלב, ותזכה:
לעשות טוב לך לעולם, העולם צריך אחד חכם כמוך!
תמליך את הקב"ה על:
"רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ועל - נפשו ורוחו ונשמתו".
אם קראת עד כאן - אל תתייאש! יש סוד להצלחה!
בנית העולמות תלויה - בהתחלות חדשות!
תפקידך - רק לרצות ולהתחיל, לפתוח את הפתח הראשון לקדושה, והקב"ה יאיר לך את הדרך, ויתן לך סייעתא דשמיא מיוחדת, שתסלול את דרכך להתחלה חדשה, זה כמו:
"חינוך מחודש" – חינוך לדבר חדש שאינך רגיל בו.
התחלה חדשה דורשת - יציאה מהרגלים ישנים, וזה דורש מסירות נפש, אבל:
"לפום צערא אגרא" - מי שמוכן לשבור את הרגלי העבר, ולמסור נפש ולהקריב עבור הגברת הקדושה:
אתה עשית - מעל טיבעך, שכר בהתאם – מעל הטבע! ורב מאוד מאוד!
אתה בונה עולמות – ומוריד חסדים לעולם!
אומר על כך ה'תולדות אהרן":
"ויפתחו כל השערים, ויבוא עליו - כל הקדושות! ויהיה מרכבה לשכינה". והתוצאה? "האדם בונה עולמות למעלה, וממשיך - חסדים למטה"!
אברהם אבינו היה הראשון להכיר לכל האנושות את בורא עולם...
מסירות נפשו של אברהם אבינו, סללה דרך ונתנה כח לדורות, למסור נפש על קידוש שמו יתברך, ובעבור להיות מרכבה לשכינה הקדושה:
וכח זה, ניתן - לכל אחד ואחד מאיתנו! גם לך! והבן!
('תולדות אהרן', פר' מקץ, בשמו של רבי לוי יצחק מברדיטש'ב).
'נפלת'? קום ותתחיל מחדש!
בכל רגע נתון, ובכל יום אתה יכול להתחיל מחדש ואפילו אלף פעם ביום, בברכות השחר אתה מודה על הכוחות המחודשים שקיבלת ליום החדש, על כן, בכל יום עבודתך מוכיחה:
"שבכל יום יהיו בעינייך כחדשים...".
בכל יום, תזכה עוד קצת:
להיות מרכבה לשכינה הקדושה ע"י - מחשבה דיבור ומעשה.
הקב"ה רוצה שתרצה ותשתדל, ומכל נפילה תקום כמו 'עם כלביא' ובאומץ ותעוזה תמשיך להתקדם!
אתה לא מפחד מאתגרים, נכון?
"ההשתדלות שלי, וההצלחה – בידי ה'"
הקב"ה עימך גיבור החייל - "יגעת ומצאת תאמין"!
המון בהצלחה...
לע"נ האר"י הקדוש - רבי יצחק לוריא בן רבי שלמה אשכנזי, זכותו תגן על כלל ישראל, ונזכה לגילוי משיח צדקנו במהרה ברחמים, אמן!
0 תגובות