"הפתרון למשבר הביטוח הלאומי אינו רק תקציבי, אלא ניהולי ומבני"

לדברי כץ, המגמות הדמוגרפיות אינן מפתיעות איש במערכת המקצועית, שכן סוגיית הזקנה מאופיינת ביכולת מלאה לחזות ולתכנן את הצרכים מראש. המדינה מחזיקה בנתונים מדויקים לגבי קצב גידול האוכלוסייה המבוגרת, וכבר בשנת 2015 הנושא סווג בממשלה כתחום פעולה אסטרטגי. למרות זאת, המערכת ממשיכה להתנהל במתכונת של מענה למשברים נקודתיים ויוזמות מקומיות, במקום לייצר תשתית אסטרטגית עבור האוכלוסייה המבוגרת ההולכת וגדלה.

בהתייחסו לאזהרות בדבר עתידו הכלכלי של הביטוח הלאומי, מבהיר מנכ"ל 'קדם' כי "הניסיון לצמצם את הסוגיה לשאלת התקציב בלבד מסיט את הדיון מהכשל המבני האמיתי. הביטוח הלאומי הוא גוף שתפקידו להעביר כספים חיוניים על פי קריטריונים סוציו-אקונומיים קבועים לאזרחים ותיקים שנשענים על קצבאות אלו, בעוד שהמערכת הממשלתית הרחבה נמנעת מלהביט בתמונה הכוללת".

לדברי כץ, "הנתונים הרשמיים מלמדים כי כבר כיום כ-40 אחוזים מתקציבי הבריאות מופנים לטובת האוכלוסייה המבוגרת, הצפויה להכפיל את עצמה בשנים הקרובות, בעיקר בגילים שמעל 75 ו-80. אלא שבמקום לייצר פתרונות מערכתיים ארוכי טווח שישמרו את האוכלוסיה בתיפקוד גבוה ובבריאות, אנו עדים להחלטות לא עקביות שבמסגרתן השירותים הממשלתיים מכבידים, מקשים וגורמים גם לפגיעה באוכלוסייה וגם לבזבוז משאבים".

ש

המרפאה סגורה והילד לא מרגיש טוב? תכירו את זה

מיכל כהן|מקודם

כץ מדגיש כי לצד חשיבות המשאבים, קיים עיוות מקצועי בתחום הסיעוד: "מחלקות סיעודיות מוגדרות כבתי חולים לכל דבר, למרות שהדיירים בהן אינם חולים במובן האשפוזי אלא זקוקים להשגחה וסיוע בתפקוד. הגדרה זו כופה תקינה נוקשה של רופאים, אחיות ואנשי צוות טיפולי – שאינה נדרשת בטיפול באותן אדם סיעודי בביתו הפרטי – ובשל כך נמנעת פתיחת מקומות חדשים בארץ. התאמת התקינה והפחתת הנטל הרגולטורי העודף יקלו על המצוקה באופן מיידי, בדומה למודלים מערביים מתקדמים (כמו בארה"ב ובאירופה), שם פועלים מתחמים תחת הנהלה אחראית אחת המרכזת את הממשק מול הרשויות או בתים המופעלים בעיקר על ידי צוות מסייע והטיפולים ניתנים לפי צורך בלבד".

לדבריו, "האתגר המרכזי הוא העובדה שהאזרחים המבוגרים הם לקוחות הקצה של כמעט כל משרד ממשלתי, אך אין גורם מתכלל אחד שמנהל את האירוע באופן רוחבי. דו"ח המבקר מציג נתון מדאיג לפיו כ-70 אחוזים מיחידות הממשל השונות הודו כי אין ביניהן תיאום או שיתוף פעולה גבוה בנושא. העבודה ביחידות נפרדות פוגעת ביעילות, בעוד שבמדינות מובילות בעולם, כמו יפן, קיים משרד ממשלתי אחוד המרכז תחת קורת גג אחת את תחומי הבריאות, הרווחה והאזרחים הוותיקים בתיאום מלא עם כל זרועות הממשל עם תוכנית סדורה ומשאבים".

מנכ"ל 'קדם' מבהיר כי החשש מפני התרוקנות הקופה בעוד כעשור אינו מחייב את סגירת הביטוח הלאומי, אלא יוביל להגברת הנטל הכלכלי על האזרחים ללא פתרון שורשי. "התפיסה לפיה המשבר ייפתר רק באמצעות הזרמת כספים נוספים היא מוטעית. המודל הוא לא כלכלי ועובדה שגם הביטוחים הפרטיים נסגרו. משרד האוצר חייב לשבור את מעגל הקסמים הזה ונדרש לשנות את הגישה המסווגת את הזקנה כסעיף הוצאה בלבד, ולראות בה משאב לאומי. מדובר באוכלוסייה בעלת פוטנציאל תפקוד גבוה שיש לשמר באמצעות מסגרות חברתיות, תעסוקה ותרומה לקהילה – מענה קצבתי לבדו לא יפתור את עומק האתגר".

למרות הכשלים, המציאות בשטח מוכיחה כי השינוי בהחלט אפשרי. "במהלך חודשי המלחמה נוכחנו לדעת כי רשויות מקומיות רבות ויחידות ממשל הפגינו יכולות נקודתיות מרשימות בטיפול באוכלוסייה המבוגרת. גם הדרג המקצועי במשרדי הממשלה מחזיק בתוכניות עבודה איכותיות וממתין להובלת מדיניות ברורה, סינכרון והקצאת משאבים נכונה. חלון ההזדמנויות הפוליטי הקרוב הוא העת הנכונה לשינוי תפיסתי עמוק, שישולב בתוכניות העבודה של הממשלה הבאה".

לפי 'קדם' הצורך הבסיסי והאסטרטגי הוא הקמת פורום ממשלתי סמכותי, כדוגמת ועדת מנכ"לים ייעודית, שתקבל סמכות לנהל את כלל מערך הזקנה בישראל. פורום זה חייב להחזיק בסמכויות ביצועיות וביכולת להסטת משאבים מתוך ראייה מערכתית רחבה ומחויבות אסטרטגית לאזרחים הוותיקים.